בודהה ושליטה בכעסים

בודהה ושליטה בכעסים

ישנו סיפור מיוחד על בודהה, אשר ממחיש עיקרון חשוב. כאשר בודהה ישב תחת עץ ההארה, ניגש אליו בחור, אשר שמע כי בודהה היה אדם עם הארה. החליט הבחור לבחון את שליטתו העצמית של בודהה.
עמד הבחור מול בודהה והחל לקללו. הוא השתמש בכל מילות הגנאי הקיימות עלי אדמות – אך ללא הועיל. בודהה לא הגיב.

לאחר זמן מה, התעייף הבחור המקלל והלך לדרכו.
לאחר שהבחור נח, הוא חזר לסיבוב שני של קללות.
הפעם הוא הוסיף קללות על משפחתו של בודהה והטיח בו את כל מילות הפגיעה שיכל להעלות בדעתו.
אך שוב, לא הייתה שום תגובה מבודהה.

הבחור התעייף מאוד, פנה לבודהה ואמר:
"אני קיללתי אותך בכל דרך שיכולתי לחשוב עליה, אך אתה לא החזרת לי כלל וכלל".
בודהה הביט אליו למעלה וענה:
"אם מישהו נותן לך מתנה, אך אתה מסרב לקבלה, אזי, אצל מי נשארת המתנה?"
"אצל האדם הנותן", השיב הבחור.
"אם כך, אני מסרב לקבל את הגידופים שלך", ענה בודהה
הסתובב הבחור והלך.