הולך לקרוא לעזרה. כלל פיננסים.
היום פרסמה הלשכה לסטטיסטיקה באירופה כי היחס חוב לתוצר באיחוד עלה ל-87.3%, כשיוון עם יחס של 170.6%, איטליה 120% ופורטוגל 108%, זאת עם אמנה חתומה על ידי כולן שלא יעברו יחס של 60%. (ראו הרחבה)
"שבירת הבטחות לא מדאיגה אותי, אלא למה האמינו לי מלכתחילה?" – ג'ק הנדי (מתוך הספר "מחשבות עמוקות"). אלא שעיקר התקווה להתאוששות מונחת על כתפיה של גרמניה ורבים (כולל אנחנו) מאמינים כי לבסוף היא תהיה מוכנה להתפשר ולעזור יותר. אך מה יקרה אם היא לא תוכל? בסוף השבוע הורידה גרמניה את תחזית הצמיחה שלה לשנת 2013 לרמה נמוכה של 1% בלבד, מה שיקשה עליה לעזור לאחרות. זה מזכיר את המחשבה העמוקה של ג'ק הנדי:" אם יצאת לטיפוס הרים עם חבר והוא הוכש על ידי נחש ארסי, דבר מצחיק לעשות זה לומר לו שאתה הולך לקרוא לעזרה, להתקדם בערך שלושה מטרים ואז להתנהג כאילו גם אותך הכיש נחש. אחר-כך אתה יכול להתחיל ויכוח על מי הולך לקרוא לעזרה. הרבה יתחילו לבכות במצב כזה. אבל זה מה שגורם אח"כ להרגיש טוב כשמספרים לו שעבדת עליו." חה חה חה, גרמניה, זה ממש לא מצחיק להגיד שאת הולכת לצמוח ב-1%... תקומי ולכי תביאי עזרה!אירופה בצוק פיסקלי/כספים
בחודש הבא תידרש יוון לשלם שוב לנושיה ונציגי הטרויקה עדיין לא העבירו לה את הנתח הבא של חבילת החילוץ, העומד על כ-36 מיליארד אירו. המדינה מוכת החובות תיאלץ ליישם עוד רפורמות וקיצוץ בהוצאות לפני שתקבל את הסיוע. הקיצוצים הללו הם חלק מגל של קיצוצי תקציבים של ממשלות באירופה, מה שהביא כבר ב-2011 לירידה בגרעון המשוקלל באיחוד מ-6.2% ב-2010 ל-4.1% בשנת 2011 – גם משהו... בלטה לטובה גרמניה שהצליחה להפחית גם את היחס חוב לתוצר שלה מ-82.5% ב-2010 ל-80.5% ב-2011, אך לעומתה מדינות הפריפריה עדיין לא הגיעו למצב של הקטנת החוב.
http://www.cfb.co.il/SmarTradeConten...mit_221012.jpg
מהפסגה האירופאית בסוף השבוע התחזקה הערכתנו שהכיוון של אירופה הינו לאינטגרציה ולא לפירוק. במהלך חודש דצמבר יאלצו מדינות גוש האירו להסכים על תקציב משותף ל-7 שנים הבאות.הצוק הפיסקלי של 1937
בשנת 1933 הושקה בארה"ב חבילת התמריצים של רוזוולט בניסיון לחלץ את הכלכלה האמריקאית מהקיפאון שנכנסה אליו – תכנית הניו-דיל. הגירעונות החלו להצטבר ובשנת 1937 גבר הלחץ על הנשיא לאזן את התקציב. לחץ דומה מופעל היום על הממשל בין השאר ע"י תנועת מסיבת התה והפד. ב-1937 האמינו כי לאחר שהצמיחה שוקמה הגירעונות יהפכו למקור אינפלציה עתידית. מה עוד, ששר האוצר של רוזוולט, הנרי מורגנטאו, האמין שהמשך צמיחת המשק תלוי באמון העסקים, אשר בתורו היה תלוי ביצירת תקציב מאוזן.
רוזוולט הצליח להפחית את ההוצאות באופן דרמטי ולהעלות מיסים באופן משמעותי. באופן ספציפי, הוצאות פדרליות הופחתו ב -17% והביטוח
הלאומי
תרם לגידול של 72% בהכנסות הפדראליות. הגירעון הפדרלי ירד מ-5.5% מתמ"ג ל-0.5%. החדשות הרעות היו שבעקבות הקיצוצים הכלכלה נכנסה למיתון נוסף, הדאו התרסק בכ-50% ושיעור האבטלה זינק בכ-3.3% ל- 12.5%.
האם ההיסטוריה של הצוק הפיסקלי ב-1937 תחזור על עצמה גם בצוק הפיסקלי של 2013? בתור התחלה הבדל ראשון בין 1937 ל 2013 הוא רמת האבטלה. בשנת 1937 שיעור האבטלה עמד על 14.3% עם כח רב לאיגודים המקצועיים (שמקשים על התייעלות) והיום על 7.8%. הבדל משמעותי נוסף הוא המדיניות של הבנק המרכזי (הפד). כיום בן ברננקי הצהיר כי אין בכוונת הפד לתת לתמריצים המוניטרים להתפוגג מוקדם מידי וכי הוא ימשיך אותם גם לתוך ההתאוששות, ב-1937 הפד מיהר בתוך פחות משנה להכפיל את הדרישות לנזילות מהבנקים ובכך חנק את המשק באופן דרסטי מאשראי. כמו כן, בזמנו הכלכלה העולמית הייתה הרבה פחות גלובאלית ואילו היום צמיחה הכוללת תכניות תמריצים במדינות כמו סין יוצרת ביקושים ומצליחה למתן משמעותית משברים מקומיים.
http://www.cfb.co.il/SmarTradeConten...it1_221012.jpg איך מגיב שוק האג"ח לקראת הצוק הפיסקלי וסיום תכנית הטוויסט
בסוף השנה תתפוגג תכנית הטוויסט, בה רוכש הפד אג"ח ממשלתיות ארוכות בתמורה לקצרות, ותסתיים באופן אוטומטי תכנית הטבות המיסוי, שעשויה להאט את הכלכלה האמריקאית עד למיתון (ראו הרחבה). אלא שלמרות תקתוק השעון המשקיעים מרגישים נוח באג"ח הממשלתיות האמריקאיות ויש להם סיבה לכך. אל מול התפוגגות תכנית הטוויסט המשקיעים מאמינים כי הפד לא ישאיר את התשואות להיטלטל בשוק ולהערכתם (עפ"י סקרים) יכריז עוד לפני סוף השנה על רכישת אג"ח ממשלתיות, זאת בנוסף לרכישות האג"ח מגובות המשכנתאות (QE3). הסכנות מהמצוק הפיסקלי הן בעיקר לכלכלה ופחות לאג"ח שאף עשוי ליהנות פעמיים. פעם אחת מהאטה שתביא לציפיות לסביבת ריבית אפסית ארוכה יותר ופעם שניה מירידת הסיכון לחוב בעקבות אותו קיצוץ בהוצאות והגדלת הכנסות המדינה. הביטחון הרב של המשקיעים באג"ח הממשלתיות בא לידי ביטוי בתנודתיות הנמוכה בהן שהיא למעשה בשפל משנת 1988.עונת הדוחות:
האם גוגל היא נקודת המפנה השלילי של השוק?
"אם עונת הדוחות התחילה אז למה לא הולכים לצוד אותם?" – מבוסס על ג'ק הנדי (מחשבות עמוקות).
עוד לפני תחילת עונת הדוחו"ת לרבעון השלישי הציפיות ממנה היו נמוכות ולמעשה המשקיעים ציפו לאחת העונות הגרועות בהיסטוריה (ללא עונתיות) כאשר חברות ה-S&P 500 צפויות היו לדווח על ירידה של 2.5% ברווחים. עדיין מוקדם לעשות סיכומים, אך הציפיות הקודרות התבדו ברובן – מתוך 117 חברות שדיווחו עד כה, 81 הפתיעו לטובה ברווחים (כ-69%) ודחפו את שוקי המניות לעליות. הגידול ברווחיות עצמה אומנם היה קצת פחות מעודד – 0.1% בלבד אך זו בטח לא גרועה כמו עונות גרועות
באמת.
ייתכן והמנהלים והאנליסטים שתדלקו בתחזיות השחורות הרגישו נוח לעשות זאת לאור האוירה של הפחתת התחזיות ששררה בשוק. בהשוואה לרבעון השני, אשר גם בו התיעו הדוחו"ת לטובה, הגיב שוק המניות האמריקאי בעליה של 5.8%. אם שיעור ההפתעות הנוכחי ימשך יש סיכוי לא קטן שנזכה לראות כאן אפילו איזה ראלי סוף שנה. הדאגה העיקרית של המשקיעים (מלבד התפתחויות המאקרו) היא שהדוחות המאכזבים האחרונים, בראשם הדו"ח המאכזב של גוגל מאותתים על נקודת מפנה שלילית. הכיסוי התקשורתי הבלתי פוסק של האכזבה מהדוחו"ת הגרועים של גוגל מדאיגה ומעלה את החשש שהיא נותנת דה לגיטימציה לפאסימיות לגבי מצב החברות להמשך עונת הדוחות ואף לציפיות לגבי עונת הדוחות הבאה. המשקיעים חוששים שהרווחים נשענו בעיקר על קיצוץ שאינו בר קיימא בהוצאות החברות. הוספת מדדים מסוכנים למשקיע סולידי
הטבלה המצורפת מראה בצבע את התנודתיות וההיסטוריה של שוקי המניות השונים בעולם באופן יחסי אחד לשני. כמה נקודות מעניינות הן התנודתיות הגבוהה יחסית של הבורסה בת"א, התנודתיות הגבוהה יותר של מדד הדאו ג'ונס לעומת ה-S&P500, העשור הגרוע של מדדי המניות היפני והאירופאי ואת היציבות המרשימה של מדד המניות המשוקלל ה-MSCI WORLD שמראה שדווקא שילוב של מדדים מסוכנים לכאורה הוריד מהתנודתיות והתאים יותר למשקיעים סולידים יותר.
http://www.cfb.co.il/SmarTradeConten...it2_221012.jpg
"אנחנו חיים בחברה שבה פיצה תגיע לביתך לפני המשטרה" (לא ידוע)
"אנחנו חיים בחברה שאם תזמין צ'יפס במקדונלד ישאלו אותך אם אתה רוצה עם זה צ'יפס בצד" (ג'י לנו)אינפלציה
איך תדעו אם יש סיכוי לאינפלציה חריגה בהמשך? אם יהיה חשש מדפלציה...
