ארה"ב ממשיכה לדשדש. צעדי צנע באירופה. פסגות.

ארה"ב – ללא שיפור עד לאחר הבחירות
האינדיקאטורים שהתפרסמו במהלך החג לא ממש החמיאו לכלכלה האמריקאית והובילו את תשואות האג"ח ל-10 שנים לרמה של 1.61%. למרות האכזבה מרובם המכריע של הנתונים, חשוב לציין שחלק ניכר מהאטה הנוכחית בארה"ב אפשר וצריך לשייך לחששות מתרחיש הצוק הפיסקאלי. גם אם תרחיש זה לא יתממש (זו ההערכה שלנו) ובסופו של יום יושגו ההסכמות הנדרשות בין הדמוקרטים לרפובליקנים על הארכת רוב התמריצים, אי הוודאות האופפת את המשק בימים אלו משפיעה לרעה על המשק דרך שני ערוצים עיקריים. ראשית, הפירמות שנהנו גם ממיסים מופחתים על כוח האדם המועסק ועל ההשקעות ההוניות וגם מתמריצים על העסקת עובדים חדשים, עוברות למצב "המתן" ועוצרות את הגיוסים ואת ההשקעות בציוד חדש. שנית, הצרכן שנהנה ממיסים מופחתים, הטבות למובטלים, קיטון בהוצאות הבריאות ותמריצים נוספים חושש שחלק מאלו לא יהיו בשנה הבאה ומתכנן מחדש את תוואי ההוצאות שלו. כיוון שללא שיפור משמעותי יותר בשוק העבודה הצרכן האמריקאי לא יוכל להגדיל באופן משמעותי את היקף הצריכה, אנו מעריכים שעד סוף השנה לא נראה שיפור משמעותי בצמיחה בארה"ב. בתחילת השנה הבאה לעומת זאת, עם הארכת התמריצים תחת הממשל החדש (כנראה תחת אובמה אלא אם כן רומני יפסיק לנסות להפסיד בכוח), סביר להניח שנראה את המשק האמריקאי רושם האצה בקצב הפעילות.

הנתונים שפורסמו (לפי סדר כרונולוגי)
• שיעור הצמיחה ברבעון השני עודכן כלפי מטה באופן משמעותי מרמה של 1.7% ל-1.3%. על אף העדכון החד יש לציין שחלק נכבד מהעדכון נובע מהבצורת הקשה שהובילה לירידה במלאים החקלאיים ותרמה תרומה שלילית של 0.46% לצמיחה. אמנם גם ברבעון השלישי סקטור החקלאות לא צפוי להפגין שיפור משמעותי אבל ברגע שהשפעת הבצורת תחלוף ומלאים חדשים יאגרו, התרומה לצמיחה תהיה חזקה. מעבר להשפעת המלאים הזמנית באופייה, פגיעה נוספת נרשמה בסעיף הצריכה הפרטית ובעיקר בצריכת שירותים של משקי הבית אשר תרומתם לצמיחה ירדה ב-0.35%.
• הזמנות מוצרים בני קיימא רשמו ירידה חדה של 13.2%! הנובעת רובה ככולה מצניחה של 101.8% בסעיף הזמנות כלי טיס. לאלו מכם שתוהים כיצד תתכן ירידה של יותר מ-100%, ההסבר הוא פשוט: ללא הזמנות חדשות (בואינג הזמינה באוגוסט מטוס אחד בלבד לעומת 260 ביולי), ביטול של חלק מההזמנות מיולי העבירו את נתוני אוגוסט לטריטוריה שלילית. מעבר לסעיף כלי הטיס, גם סעיף כלי רכב ירד ב-10.9%, אחרי עלייה של 12.1% ביולי. בניכוי כלי הרכב נרשמה בהזמנות החדשות ירידה של 1.6% "בלבד". בצד החיובי, הזמנות מוצרי השקעה (בניכוי כלי טיס וביטחון) עלו ב-1.1%, לאחר ירידה מצטברת של כ-8% ביוני-יולי.
• ההכנסה הפרטית עלתה באוגוסט ב-0.1% אך בניכוי האינפלציה וההעברות הממשלתיות, הכנסה הפנויה הריאלית ירדה ב-0.3%. הירידה בהכנסה הפנויה היא באופן טבעי תוצאה של ההאטה בשוק העבודה והיעדר הלחץ על הפירמות להעלות את השכר. לעומת זאת, ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.5%, בעיקר על רקע עליית מחירי הדלק. במונחים ריאליים ההוצאה עלתה ב-0.1% בלבד. העלייה המהירה יותר בהוצאות מאשר בהכנסות הובילה לירידה חדה בשיעור החיסכון הפרטי שהגיע לרמה של 3.7%, לעומת 4.1% ביולי. ירידה זו תומכת עוד יותר בהערכה שללא שיפור בשוק העבודה, הצריכה הפרטית בארה"ב תרשום האטה נוספת וזאת כיוון שרזרבות החיסכון של הצרכן הפרטי הולכות ונגמרות.
• מדד אמון הצרכנים של אונ' מישיגן עלה אמנם בספטמבר ב-4 נק' לעומת אוגוסט לרמה של 78.3 נק', אבל מדובר ברמה נמוכה מזו שנרשמה באומדן הראשון לספטמבר שעמד על 79.2 נק' . ההרעה בנתון של ספטמבר נבעה כנראה בעיקר מהתממשות אופציית ה-PUT של הפד ומסיום הראלי במניות שנבע מכך.
• נקודת האור השבועית מגיעה ממדד מנהלי הרכש שבתעשייה שעלה לרמה של 51.5 נק', לאחר ששהה במשך שלושה חודשים מתחת לרמת ה-50 נק' המהווה את קו פרשת המים בין התכווצות הסקטור התעשייתי לבין התרחבותו. בצד החיובי נציין שהעלייה במדד נבעה גם מסעיף ההזמנות החדשות שעלה מ-47.1 נק' ל-52.3 נק' וגם מסעיף התעסוקה שעלה מ-51.6 נק' ל-54.7 נק'. כיוון שסעיפים אלו נוטים להקדים את המגמה בהחלט אפשר לצפות לשיפור מסוים בפעילות הסקטור התעשייתי. עם זאת, חשוב לזכור שהסקטור התעשייתי מהווה רק כ-10% מהמשק האמריקאי ולכן אין להסיק על שינוי מגמה כללי מהנתון הזה לבדו.

אירופה – צנע, צנע ועוד קצת צנע
עם ההכנות לשנת 2013, מדינות אירופה ממשיכות במגמת הצנע ובניסיונות להקטין את הגירעונות התקציביים לרמות סבירות שיאפשרו לייצב את יחס החוב תוצר. לפני שנפרט לגבי הצעות התקציב של ספרד וצרפת נציין רק כי גם אם ממשלות אירופה השונות יעמדו ביעדי הגירעון החדשים, אין בכך כדי להביא לירידה ביחס החוב/תוצר בשנה הקרובה. כיוון שצעדי הצנע פוגעים באופן ישיר גם בצמיחה, יחס החוב/תוצר צפוי להמשיך ולגדול גם ב-2013 (בצרפת) ואף עד 2018 (בספרד). מה שחשוב כדי לבדוק אם צעדי הצנע עובדים או לא זה קצב הגידול ביחס החוב/תוצר או מה שנקרא לעיתים "הנגזרת השנייה". אם ספרד תצליח לייצב במהלך השנים הבאות את הגידול ביחס תוך כדי ביצוע רפורמות המאפשרות שמירה על עודף תקציבי ושיפור בפוטנציאל הצמיחה הרי שהתהליך הצליח. אם לא, ספרד תאלץ להתמודד עם יחס חוב/תוצר הולך ותופח שיוביל בסופו של דבר לפשיטת רגל.

ספרד
ממשלת ספרד הציגה את התקציב הכולל את הקיצוצים הנדרשים על מנת להגיע ליעד הגירעון שהציב לה האיחוד האירופי ל-2013 (4.5%). הצגת התקציב חשובה בעיקר כי הוא אמור להוות מפת דרכים לתוכניות הקיצוצים שהאיחוד ידרוש מספרד בתמורה לקבלת סיוע, כאשר על פי הדיווחים, גם יו"ר ה-IMF לגארד וגם האיחוד האירופי אישרו שנציגים מטעמם בילו בשבועות האחרונים במדריד ועזרו לבנות את התקציב. על פי דיווחים אחרים, חברי הממשלה הספרדית הסכימו לקיצוצים בעיקר בשל הנאחס שאנשי האיחוד האירופי עשו לריאל מדריד בשבועות האחרונים (מה שמסביר גם את התנגדות הקאטלונים).
צעדי הצנע המתוכננים בתקציב 2013 מסתכמים בהיקף של 39 מיליארד אירו לעומת תקציב 2013 המורכבים מקיצוצים של כ-24 מיליארד אירו (לשם השוואה מדובר על 2.3% מהתמ"ג הספרדי בעוד בישראל הולכים לבחירות על רקע קיצוץ של כ-1.6% מהתמ"ג) והעלאות מיסים בהיקף של שאר הסכום, כאשר חלק נכבד מכך כבר יצאו לפועל (העלאת המע"מ שנכנסה לפועל החודש אמורה לתרום 10 מיליארד אירו). מעבר לקיצוצים החדים, מתכננת הממשלה יותר מ-40 רפורמות, המטרה לייעל את המשק. אמנם בהצעה שהוצגה אין יותר מדי פרטים על רפורמות אלו (שככל הנראה עוד לא הוחלטו) אך ביניהן צפויות להיות: העלאת גיל הפנסיה, הקמת משרד תקציבים חיצוני ובלתי מפלגתי (כמו ה-CBO האמריקאי), ליברליזציה של שוק העבודה והתייעלות בסקטור התקשורת וסקטור האנרגיה.
על אף כל הרצון הטוב, תחזיות הצמיחה בבסיס התקציב שהוצג אופטימיות מאוד ומניחות מיתון של 0.5% בלבד ב-2013 (לעומת 1.3% ע"פ קונצנזוס החזאים בבלומברג), מה שמטיל ספק גדול מאוד בעמידה ביעדים שהוצגו.

צרפת
גם בצרפת ממשיכים לקצץ ופועלים להשגת יעד גירעון של 3% לעומת 4.5% ב-2012. התקציב שהציגה ממשלת צרפת כולל גידול בהכנסות של 20 מיליארד אירו (1% מהתמ"ג) כתוצאה מהעלאות מיסים וביניהן מס של 75% על מי שהכנסותיו הן מעל מיליון אירו בשנה, העלאת מס על החברות הגדולות וביטול מדרגות המקסימום על מס רכוש. בצד ההוצאות, התקציב כולל קיצוצים ורפורמות שצפויות לחסוך לממשלה כ-10 מיליארד אירו. התבטאותו של ראש הממשלה הצרפתי לפיה "חברות ה-CAC 40 משלמות פחות מס מהחברות הקטנות ולפעמים אף לא משלמות בכלל ולכן הן יצטרכו לעזור (בתהליך הצנע)" לא ממש הוסיפה לאופטימיות המשקיעים והובילה את ה-CAC לירידה של 3%.

עוד באירופה
• תוצאות מבחני הלחץ שנערכו לבנקים בספרד מראים שבתרחיש הגרוע ביותר הבנקים יצטרכו 59.3 מיליארד אירו בלבד ולא 100 מיליארד כפי שהעריכו קודם לכן. התרחיש המחמיר שנלקח בחשבון במבחנים שערכה חברת הייעוץ Oliver Wyman כלל מיתון של 4.1% השנה, 2.1% ב-2013 ו-0.3% ב-2014. בנוסף כלל התרחיש עלייה של שיעור האבטלה ל-27.2% בעוד שנתיים, עליית תשואות האג"ח ל-10 שנים ל-7.4% ו-7.7% בשנה הבאה וב-2014 בהתאמה, חדלות פירעון של 4.1% במשכנתאות הקמעונאיות והפסד של 43% מההלוואות שניתנו לחברות לפיתוח נדל"ן. תגובת השווקים לתוצאות המבחנים הייתה חיובית והובילה לירידה של 30 נ"ב באג"ח ל-10 שנים לרמה של 5.7%.
• ראש ממשלת איטליה, מריו מונטי, אשר מבין כי לאחר שספרד תבקש סיוע מהאיחוד האירופי וה-ECB, כל הזרקורים יופנו אליו, טען בסוף השבוע כי: "ה-ECB לא צריך להתנות את הרכישות בבקשת סיוע וה-IMF לא צריך להתערב בקביעת תנאי הסיוע.... מספיק שיראו שהממשלות מתנהגות יפה על מנת לאפשר את הסיוע". מונטי מבין כי הרוח שמגיעה מגרמניה מובילה בסופו של יום לוויתור של איטליה על העצמאות בניהול המדיניות התקציבית וכמובן מנסה להתחמק מגורל זה אך כנראה שלא תהיה לו ברירה. גרמניה שואפת להנהיג מנהיגות פיסקאלית אחידה באירופה ויש בידה מספיק כוח על מנת להוביל את אירופה לשם. האלטרנטיבה של יציאה מגוש האירו היא חריפה מדי ובעייתית מדי עבור הפוליטיקאים האירופאיים, בטח עבור מנהיג טכנוקראטי כמו מונטי.אורי גרינפלד - מנהל מחלקת מאקרו, פסגות בית השקעות