1/10/12

בשבוע החולף התהפכו היוצרות, ות"א רשמה לראשונה מתחילת השנה מגמת עליות ניכרת אל מול מגמת הירידות מעבר לים. כבכל תנועה משמעותית באחד העם, בין אם ירידות או עליות, גם הפעם מדובר על עניין טכני לחלוטין ללא רלונטיות לשוק ההון/כלכלה. מקור המהלך כולו, כפי שציינו עוד בתחילת החודש, נעוץ במדד הבנקים שלאחר ירידה תלולה יצא לתיקון חד - 15% חודשי. ההערכה היתה כי המגמה העולמית תתמתן ואף תתהפך, אך משזה לא קרה החלה תנועה ערה בפוזיציות השורט. בנק אחר בנק נאלצו השורטיסטים להתכסות בצורה אגרסיבית ביותר, עד כי יצרו כדור שלג חסר פרופורציה שבתורו השפיע על השוק כולו. בשלב מסויים הפכה ההתכסות לקיצונית במיוחד בשל היעדר כמות מספקת של מוכרים, וכך התוצאה הסופית הינה השבוע הטוב מזה שנה עם עליה קיצונית של 4.5% . אע"פ שאין לעליה זו כל אחיזה במציאות, הרי שמקרי העבר מוכיחים כי קביעת הרף החדש הינה הקובעת בה"א הידיעה, ולכן מיותר להפריד בין הטכני לבין המציאותי ואין לצפות לתיקון דרמטי מטה ללא פסימיות עולמית כללית.
לחובבי הניתוח הטכני, כאן גם המקום לציין כי רמת 1175 הנקודות אינה באמת קטליזטור ממשי, ובטח לאור פריצת רצועת הבולינגר בצורה ניכרת שצפויה היתה דוקא להכביד על המדד. תרומת פריצת הרמה היא פסיכולוגית נטו לאור כתבות רבות בנושא שתרמו את חלקם לסנטימנט החיובי. הציבור התעורר השבוע בימים רביעי וחמישי וניתן היה להבחין בשינוי מגמה – קרנות כספיות בפדיונות ואילו המניתיות בגיוסים קלים. עדין אין לראות בכך שינוי מהותי, אך אין ספק שדשדוש ברמות הנוכחיות בהחלט תגביר את התאבון לסיכון. בניגוד לציבור המקומי, לא ניתן לומר את אותם הדברים על הזרים שעודם נפקדים מהשוק המקומי. עפ"י הערכות היקף ההשקעה בבנקים עומד על כ 10 מליון, ועל אף שמדובר בסכום לא מבוטל במחזורי המסחר הנוכחיים הרי שאין בכך באמת לספק את הרוח הגבית הדרושה למהלך מתמשך. ראוי לציין, כי השבוע האחרון עומד בסימן התנתקות הבורסות בעולם מהקורלציה ההדוקה: ישראל הפוכה במגמת עליות חדות; ארה"ב בדשדוש; אירופה בירידות ואילו אסיה בצניחה (הניקיי מחק עליות של כשלושה חודשים). המדד הקובע הוא היקף הזרמת הכספים, ולכן אסיה המפגרת אחרי ארה"ב צפויה להמשיך ולהציג תשואות חסר, ואילו באירופה אין בחירות עתידיות שיתמכו כבארה"ב ולכן וול סטריט עודנה עדיפה.

מצד שחקני המעוף, ניתן לסכם את ספטמבר באכזבה קלה מאחר ועם ההגעה לגבול העליון נסגרו מרבית הפוזיציות וברווח אפסי. כפי שציינו והדגשנו באתר, לא היה כאן אף לא תחילתו של סקוויז נגזרים (ואכן המגמה נמשכה בחמישי) אם כי מלכתחילה היה זה חודש ארוך וקשה, וכשהתנועה מגיעה בשבוע המסחר האחרון לרוב היא צפויה למחוק את מרבית הרווחים. ברם, הבשורה המרה באמת המתינה עם תחילת אוקטובר: שחקני המעוף גיגלו רק את הפוזיציה הנדרשת, כחמישית לערך מהממוצע החודשי המלא. הכוונה היתה כי לאחר סוכות תחל כתיבה מסיבית ביתרת הבטחונות ויקבעו גבולות סופיים. תכניות לחוד ומציאות לחוד – תוך יומיים, אזלו כל הבטחונות של הכותבים ומה שהחל ככתיבה לא מחייבת הופך כעת לאסטרטגיה חודשית לא רצויה. ככל שהכותב מיהר להקטין סיכון ולסגור מוקדם – כך ההסתבכות גבוהה יותר (סגירה ב 1140 הובילה לכתיבה ב 1150-60; סגירה ב 1160 – הובילה לכתיבה ב 1170-80). במצב הדברים הנוכחי הגבולות צרים להחריד: גבול תחתון ברמת 1120 הנקודות ואילו גבול עליון ברמת 1200. יש לזכור כי בניגוד לחודש רגיל בו קידום מכניס פרמיה ניכרת, הפעם אנו צפויים לחודש דליל בתקבול בשל סטית תקן העומדת על 14% בלבד.

ברמת המאקרו, וכפי שהוערך בסקירה האחרונה, הותיר פישר את הריבית על כנה בפעם הרביעית ברציפות ולמעשה החליט שלא להחליט. ההתעלמות של הנגיד מהאינפלציה הגואה אינה נשענת על נתונים כלכליים אלא רק על הרצון לתמוך בבנקים (ובעקיפין לפמפם את בועת הנדלן), כשגם להתחזקות השקל קרוב לודאי משקל לא מבוטל. המדד הקרוב צפוי להיות המדד המשמעותי של השנה מאחר ועליה בו מעל למחצית האחוז לא תאפשר עוד לפישר להמתין ויהא עליו לפעול ולמעשה להתחיל שינוי מגמה. על בועת הנדלן חתום כעת בנק ישראל אף יותר ממשרד האוצר לאור הנתונים כי הביקוש לדירות חדשות באוגוסט עמד על לא פחות מ 4070 יח"ד – שיא של 13 שנה. ראוי היה שהנגיד יעלה את הריבית גם מבלי קשר לאינפלציה אלא בכדי לרסן במשהו את האמוק אך כל עוד פישר יוכל להמתין הוא צפוי לעשות כן, ולכן במידה מסוימת ניתן להבין את הרוכשים שירדו מהגדר.

בשוק המט"ח חוינו יציבות מוחלטת השבוע, וכך גם בשוק הסחורות להוציא הנפט שרשם ירידה חדה אך תיקן את מרביתה לאחר העלאת המתח בנאומי האו"ם.

באירופה, ההפגנות הולכות ומתרבות וכעת גם פרוטוגל ואיטליה מצטרפות ליוון וספרד בהן ההפגנות כבר מזמן הפכו אלימות. הרגע נותר כשהיה תכנית הקיצוצים המפלצתית שדורש האיחוד אבל הפעם שיא כל הזמנים בנתוני האבטליה באיחוד, 11.4%, מלמדים כי מה שכבר בוצע אין בו די וגם זאת אם יש בו בכלל להשפיע.
בינתיים, השאלה הבוערת על הפרק היא חילוץ ספרד. הפרדוקס הוא שכולם מתקוטטים בעניין להוציא ספרד שטרם גיבשה החלטה. גרמניה מתנגדת בצורה נחרצת ואילו האיחוד התלוי בהשארותה של ספרד חלק ממנו, דוחף לחילוץ. טבעם של מקרים מעין אלה, כי לבסוף תושג פשרה והחילוץ יהיה חלקי ומגומגם. לא בטוח שיש בכך משום רעה לאיחוד מאחר וכפי שציינו לא פעם, השאלה הגורלית הינה מה יתרחש לאחר יציאת יוון מהאיחוד, מהלך היכול דוקא להתפרש לחיוב ולהצית שיפור מהותי בכלכלה ובשווקים. עד שזה יקרה סוכנות s&p כבר הנמיכה תחזיות בפעם השניה בחודשיים וכעת חוזה כי התמ"ג בגוש האירו יאבד 0.8%, ויצלול למיתון עמוק. לא מפתיע במיוחד על רקע הנתונים אך בהחלט מפתיע על רקע אויר הפסגות שנושמות הבורסות.

באסיה הסינים מחקים את האמריקנים ובמהלך השבוע הזרים הבנק המרכזי במדינה סכום שיא של 57.9 מיליארד דולר. בניגוד לאמריקנים, הסינים עודם עוסקים בסכומים נמוכים וחשוב מכך נקודתיים ולכן אין בכך להוביל להתפרצות אינפלציונית אבל בהחלט הדבר צפוי לספק תמיכה מסוימת למדדים המצויים במגמת ירידה. יש לזכור כי הזרמת הכספים מגיעה לאחר נתון מדד מנהלי הרכש המוסיף להצביע על התכווצות רציפה, וכיוון שסין נערכת לחילופי שלטון המהלכים הללו חשובים לא רק ברמה הכלכלית אלא גם (ובעיקר) ברמה הפוליטית.

בארה"ב, הנתונים מוסיפים להיות שליליים כשכל נתון מייד מושלך למערכת הבחירות. ברננקי שנאם אמש (שני) וניסה להגן על מדיניותו, גרם יותר נזק מתועלת לאחר שהנציח בנאומו את חוסר האונים בו מצוי הפד בדגש על האינפלציה. כפי שצויין בסקירה האחרונה, הדבר הבולט מכל הוא הותרת הריבית עד 2015 ברמה אפסית המעידה כי הכלכלה אינה צפויה כלל להתאושש. ברננקי נשאל בנושא וענה כי אין זו הכוונה אלא כי לא צפויה שום אינפלציה בתקופה המדוברת, ו"בהחלט צפויה גם התאוששות". כיוון שאינפלציה מעולפ לא היתה תלויה בנגיד, כל שכן בנגיד שריביתו כבר אפס, הרי שכל שברננקי יכול לעשות הוא לקוות כי מחיר הנפט לא יזנק ועוד רצף גורמים אחרים שהם מעל ומעבר לשליטתו של הפד.
נתוני הצמיחה ב Q2 אף הם שפכו מיים קרים על האופטימיים, לאחר שבעדכון הסופי צמחה ארה"ב ברבעון 1.3% ולא 1.7% כפי שהעריכו. מותר ונכון לשאול כיצד תיתכן טעות של 0.4% בנתון כה משמעותי ולאחר 2 קריאות עוקבות אך ככל הנראה המשקיעים מקבלים זאת בשלוות נפש, כחלק מהבנתם כי מדובר במשחקי בחירות עם רלונטיות פחותה לשוק ההון. ובכך, יש להודות הצליח ברננקי מעל ומעבר למצופה – אם מטרתו במהלך השנה האחרונה היתה להביא את אובמה ליום הבחירות עם שווקים ברמות שיא, וכלכלה קפואה הרי שהנגיד הצליח להוביל את מעסיקו בין הטיפות להצלחה פנומנאלית שתיבחן מייד לאחר סגירת הקלפיות.


מגזרים ומניות
אסם – שינוי המלצה ! לאחר פחות מחודשיים הניבה המניה כ 14% וסגרה את מלוא הדיסקאונט אותו מצאנו בעת הרכישה. במחיר הנוכחי התמחור הוא מלא, ולכן נעדיף לממש את הרווח ולהמתין להזדמנות כניסה חוזרת במחירים נוחים יותר.

• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
• אסטרטגיית אוקטובר תיפתח בשעות הבוקר ותנוהל במקביל לאסטרטגיית ספטמבר. ניתן למצוא השתיים תחת פורום אוקטובר.

שבוע טוב ומוצלח וחג שמח !

בוקר טוב שחקן תודה על הסקירה
לגבי הגבול העליות כבר היום אנחנו נמצאים שם זה ? וזה תחילת חודש האם יש להם מספיק תחמושת בשביל לשמור על המדד?

תודה רבה שחקן :thumbs-up:
חג שמח

שחקן שאלה הכי חשובה האם בגלל שהציבור רואה עליות הוא יצטרף ויכול להיות שנראה עליות רציפות גם עד 1250 בלי עצירות
תנסה לעדכן אותנו ברמה של פעמיים שלש בשבוע בבקשה בשלש משפטים לא צריך יותר מזה מה מצב השחקנים ולאן מכוונים כי לפי מה שקורה כרגע הציבור יכול לגעוש כולו פנימה בלי עצירות ....

!!!!

שחקן תודה על הסקירה המקיפה והמעמיקה ברמת המאקרו ובארצנו.
מהצהרת הנגיד ברננקי מאמש אבקש להבין שהרי מתוכניות ההקלה הראשונות ה-QE1 וה-QE2 הוא ממשיך לקנות אג"ח וניירות בערך של 40 מיליארד כל חודש ומתוכנית ההקלה האחרונה הוא הוסיף עוד 40 מליארד הרי מדובר ב-80 מליארד כל חודש. מה עושה הנגיד עם כל האגח"ים והניירות המגובות של משכנתאות? האם בעתיד ימכרו את הניירות פעם נוספת? ומה יוצא לממשל אם האג"ח שישאר תקוע בידי הנגיד? בכמה תוכניות ההקלה מגדילות הגירעון ואיך יכסו את זה? וכל זה לא יגדיל את האינפלציה?! נראה לך הגיוני......?

ראשית כל, יש במהלך של הקלה כמותית מס 3 (QE3) מטרה נסתרת של שמירת תשואה נמוכה על אג"ח ארה"ב. אחרת תתחיל התפרצות של עלית תשואה על האג"חים, אשר תקשה על האוצר למחזר את החוב האמריקאי האדיר.
משמעות המטרה הנסתרת, שיש גורמים גדולים בשוק שמנסים להיפתר מאג"ח האמריקאיות.
אכן המדינות המתפתחות שלהם עתודות גדולות של מזומניים עוברים מדולר או אג"ח אמריקאי למטילי הזהב.
המדינות הינן: סין, רוסיה, הודו, ברזיל ונסיכויות הנפט.
הבנק הפדארלי מדפיס כסף לרכוש אג"חים שנמצאים בידי המדינות המתפתחות ואינו יכול
למוכרם לגורם אחר, שהרי מי שנשאר במשחק הינם הגופים המוסדיים בארה"ב ומצבם
נואש. כמות ההשקעות הרעילות שבידי הגופים הפיננסיים באר"הב היא אדירה וכל זעזוע
בשוק ההון יגרום לנפילתם המלאה.
לכן, תוכנית ההקלה הכמותית או בעצם ובפועל הרכישה הכמותית של הבנק הפדארלי הינה למעשה פעולה לשמירת מצבם העדין
של המערכת הפיננסית בארה"ב (בנקים ובתי השקעות).
הפעילות הזו, מורידה את ערך הדולר ומגדילה את האינפלציה.
עד מתי?
עד שהממשל האמריקאי ימצא דרך לשיפור הכלכלה:
1) הקטנת הגירעון התקציבי
2) הקטנת האבטלה האמיתית לכדי 4-5% באמת (כולל עבודה חלקית)
3) הגדלת הצריכה הפנימית שתאפשר הגדלת היצור
איך?
אין אפשרות להמשיך בהדפסת כסף (תוכנית ההקלה), גם לא העלאת מיסים, אלא
מציאת הכנסות חדשות כגון אוצרות טבע.
לכן, נוצר מירוץ קריטי שהדפסת הכסף מקרבת משבר אבל
משמשת פיתרון ביניים עד למציאת גורמי הכנסה חדשים.
מה יקרה בעתיד?
אין לדעת, יש להמתין בסבלנות. הכל אפשרי ( פתרון בעית הגרעון או התעצמות המשבר).
ומה בינתיים?
לפעול בזהירות ולחשוב לטווח קצר בלבד תוך כדי גידור כל פעילות בשוק האמריקאי.

נ.ב.
כל שנכתב איננו המלצה להשקעה בשוק אלא חומר למחשבה.

תודה, על ההסבר !

סקירה יפה כתמיד.
תודה רבה.