סקירה חודשית. הראל.

 התוצר גדל ברבעון השני של 2012 בשיעור שנתי של 3.2 אחוזים. התוצר העסקי גדל בשיעור מרשים של 3.7 אחוזים. במיוחד הפתיע לטובה הגידול ביצוא שעלה ב-10 אחוזים והצריכה הפרטית אשר גדלה בשיעור שנתי של 5.4 אחוזים. מנגד, חלה התמתנות בהשקעה בנכסים קבועים ובמיוחד בהשקעה בבתי מגורים שירדה ב 3 אחוזים.
 תחזית הצמיחה המעודכנת שלנו ל-2012 עומדת על 3.1 אחוזים ול-2013 על 2.7 אחוזים.
 האינדיקטורים לפעילות הכלכלית שפורסמו בחודש האחרון היו ברובם חיוביים. בלטו: יצוא הסחורות ביולי שזינק בשיעור חד של 21 אחוזים, נתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס שהצביעו על ירידה באבטלה ל-6.5 אחוזים ועל המשך העלייה בשיעור ההשתתפות והכנסות המדינה ממסים ביולי שהיו מעט מעל לתוואי החזוי.
 התחלות הבנייה ירדו ב-5 אחוזים ברבעון השני של 2012 לאחר ירידה של 7 אחוזים ברבעון הראשון.
 מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.1 אחוז ביולי, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1.4
אחוזים. להערכתנו, ב-12 החודשים הבאים צפויה אינפלציה של 2.9 אחוזים. ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 2.25 אחוזים, בהתאם לצפי.
 עקום התשואות של איגרות החוב הממשלתיות עלה בחדות לכל אורכו במהלך אוגוסט עקב עלייה
בתשואות בחו"ל וירידה בצפי להפחתות ריבית בנק ישראל.
 המסחר באוגוסט אופיין בתנודתיות נמוכה וירידה במחזורי המסחר. מדד MSCI World עלה ב-3 אחוז, מדד S&P 500 עלה ב-2 אחוזים, מדד הנאסד"ק עלה ב-4 אחוזים. מדד MSCI Emerging Markets ומדד ת"א-100 נותרו ללא שינוי.


סקירה זו מכילה חמישה פרקים:
א. התפתחויות במשק הישראלי.
ב. התפתחויות בשוק ההון.
ג. התפתחויות בתחום האינפלציה והמדיניות המוניטרית.
ד. התפתחויות בכלכלה העולמית.
ה. תחזיות מקרו כלכליות לשנים 2012-2015 וגם ל-2020


א. התפתחויות במשק הישראלי
התוצר גדל ברבעון השני של 2012 בשיעור שנתי של 3.2 אחוזים (על פי האומדן הראשוני), גבוה מהתחזית שלנו וממוצע התחזיות (צמיחה של 2.5 אחוזים) והתוצר העסקי גדל בשיעור מרשים של 3.7 אחוזים. במיוחד הפתיע לטובה הגידול ביצוא שעלה ב-10 אחוזים והצריכה הפרטית אשר גדלה בשיעור שנתי של 5.4 אחוזים.
מנגד, חלה התמתנות בהשקעה בנכסים קבועים ובמיוחד בהשקעה בבתי מגורים שירדה ב 3 אחוזים. כמו כן, נרשמה ירידה מפתיעה של 9 אחוזים ביבוא.

הכנסות המדינה ממסים הסתכמו ביולי ב-20.1 מיליארד ₪, טוב מהתוואי בחודשים הקודמים.יחד עם זאת, יתכן שחלק מהגבייה נובעת מהקדמת רכישות על רקע הצפי להעלאת שיעור המע"מ.
יצוא הסחורות (ללא יהלומים, אוניות ומטוסים, במונחים דולריים) עלה ב-21 אחוזים ביולי וב-8 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים, נתוני יוני עודכנו מעט כלפי מעלה. נראה כי ליצוא מהמפעל החדש של אינטל יש השפעה על המפנה בנתוני היצוא. בנוסף, ישנה עלייה (כנראה חד פעמית) בענף יצוא כלי ההובלה, בניכויי סעיף זה הנתונים נראים פחות וורודים. יבוא הסחורות (אותה הגדרה) עלה ב-1 אחוז ביולי וירד ב-4 אחוזים ב-12 החודשים
האחרונים. נתוני היבוא ליוני לא עודכנו בשיעור משמעותי. המאזן המסחרי הצטמצם ל-1.0 מיליארד דולר ביולי, ירידה ניכרת לעומת החודשים הקודמים.

יצוא הסחורות לפי ארצות הצביע על עלייה חדה של 44 אחוזים (על פי נתונים מנוכי עונתיות) ביצוא לארה"ב. למרות זאת, במבט על הנתונים מתחילת השנה שיעור יצוא הסחורות לארה"ב (כאחוז מסך היצוא) ממשיך לרדת, בדומה למגמה שנרשמה בשנים האחרונות.

יצוא הסחורות לפי ארצות הצביע על עלייה חדה של 44 אחוזים (על פי נתונים מנוכי עונתיות) ביצוא לארה"ב. למרות זאת, במבט על הנתונים מתחילת השנה שיעור יצוא הסחורות לארה"ב (כאחוז מסך היצוא) ממשיך לרדת, בדומה למגמה שנרשמה בשנים האחרונות.

חשוב לציין שארה"ב היא עדיין שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל (כ-%23) בהפרש ניכר בהשוואה לשאר מדינות העולם.

נתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס הפתיע לטובה. לאחר שלושה חודשים של עליה עקבית בשיעור האבטלה, חלה ביולי ירידה משמעותית בשיעור האבטלה לרמה של 6.5 אחוזים (לעומת 7.1 אחוזים ביוני). בנוסף, במקביל לירידה בשיעור האבטלה חלה גם עליה משמעותית בשיעור ההשתתפות.

נתונים אלה סותרים את נתוני האבטלה של לשכת התעסוקה המצביעים על עלייה עקבית בשיעור האבטלה (על פי הגדרתם) מתחילת השנה.
מכירות של דירות חדשות ביוזמה פרטית ירדו ב-2 אחוזים ביולי אך עלו ב-14 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים. מספר הדירות החדשות למכירה ירד ב-3 אחוזים ביולי אך עלו ב-16 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים. על פי נתוני המגמה ניתן לראות שמכירות הדירות החדשות הואצו בחודשים האחרונים ומנגד, קצב הגידול בדירות החדשות למכירה הואט, דבר התומך בהמשך עלייה במחירי הדירות.

בנוסף, מספר התחלות הבנייה ירדו ב-5 אחוזים ברבעון השני של 2012 לאחר ירידה של 7 אחוזים ברבעון הראשון. התחלות הבנייה יורדות ברציפות במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים לאחר שהגיע לרמת שיא של 12 השנים האחרונות.

מדד הייצור התעשייתי ירד ב-1.2 אחוזים ביוני אך עלה ב-4.1 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים. מדד פדיון ענפי המשק קטן ב-1.6 אחוזים ביוני ונותר כמעט ללא שינוי ב-12 החודשים האחרונים.

יצוא השירותים (ללא חברות הזנק, במונחים דולריים) גדל ב-3 אחוזים ביוני וב-6 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים.
השכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים עלה ב-1.4 אחוזים במאי (העלייה החדה ביותר מזה תקופה ארוכה) וב-4.5 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים )עלייה ריאלית של 2.3 אחוזים(. חלוקה לסקטורים מלמדת על עלייה מרשימה בשכר בסקטור הציבורי. ב-12 החודשים האחרונים (עד מאי) חלה עלייה ריאלית של 4 אחוזים בשכר בסקטור השירותים הציבוריים לעומת עלייה של 2.5 אחוזים בלבד בשכר בסקטור הפרטי.


ב. התפתחויות בשוק ההון
שוק איגרות החוב
עקום התשואות של איגרות החוב הממשלתיות עלה בחדות לכל אורכו במהלך אוגוסט עקב עלייה בתשואות בחו"ל וקיטון משמעותי בצפי להפחתות ריבית בנק ישראל.

תשואות איגרות החוב של ממשלת ארה"ב עלו במקצת במהלך אוגוסט.

שערי החליפין השקל נחלש במהלך אוגוסט ב-1 אחוז אל מול הדולר וב-3 אחוזים אל מול האירו. שער החליפין הריאלי של השקל נחלש באוגוסט (בממוצע חודשי) ב-1 אחוז, חודש רביעי רצוף של היחלשות, אך פחות בהשוואה לחודשים הקודמים.

מחירי מוצרי האנרגיה
מחיר חבית נפט מסוג WTI עלתה ב-7 אחוזים במהלך יולי (4 אחוזים במונחי אירו) מנגד מחיר הגז הטבעי בארה"ב ירד בשיעור חד של 13 אחוזים.

הפער בין מחיר חבית נפט מסוג WTI למחיר חבית נפט מסוג Brent עמדה על כ-19 דולרים בסוף אוגוסט, בדומה לפער שנרשם בחודשים האחרונים אך כפול מהפער שנרשם בתחילת השנה.

שוק המניות
המסחר באוגוסט אופיין בתנודתיות נמוכה וירידה במחזורי המסחר. מדד MSCI World עלה ב-3 אחוז, מדד S&P 500 עלה ב-2 אחוזים, מדד הנאסד"ק עלה ב-4 אחוזים. מדד MSCI Emerging Markets ומדד ת"א-100 נותרו ללא שינוי.

פרמיית הסיכון של ישראל (על פי מרווח ה-CDS ל-5 שנים) עלתה במהלך אוגוסט ועמדה על 1.7 אחוזים בסוף החודש, העלייה במתיחות הביטחונית מול איראן תרמה לכך.


ג. התפתחויות בתחום האינפלציה והמדיניות המוניטרית
מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-0.1 אחוז, בהתאם להערכותינו ובדומה לממוצע וחציון התחזיות.
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1.4 אחוזים, ונמצאת בחלק התחתון של טווח יעד האינפלציה (3-1אחוזים). מדד הדיור (המייצג בעיקר את מחירי שכר הדירה) עלה כצפוי ב-1 אחוז ביולי וב-4 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים, האינפלציה ללא רכיב הדיור ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 0.5 אחוז בלבד.
להערכתנו, מדד אוגוסט צפוי לעלות בשיעור חד יחסית של 0.6 אחוז בשל העלייה במחירי הדלק מחירי הלחם בפיקוח, הסיגריות וגורמים עונתיים כמו מחירי שכר הדירה. ב-12 החודשים הקרובים (עד יולי) צפוי המדד לעלות ב .אחוזים 2.9

ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 2.25 אחוזים, בעיקר על רקע עליית הציפיות לאינפלציה והמשך הפיחות של השקל כנגד סל המטבעות. זאת בהתאם לצפי המוקדם שלנו ושל רוב הכלכלנים. בהודעת הבנק, לא נרמז על כיוון להמשך המדיניות המוניטרית ולא ניתנה אינפורמציה חדשה לגבי תחזיות הבנק.
להערכתנו, האינדיקטורים החיוביים שפורסמו לאחרונה ובמיוחד נתוני שוק העבודה החיוביים דוחים את הצורך המידי בהורדת ריבית.


ד. התפתחויות בכלכלה העולמית
גוש האירו
ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.75 אחוז, בהתאם לצפי. בהודעת הבנק נמסר שחברי הבנק שוקלים להתערב בשוק המשני ולהפעיל מחדש את תוכנית רכישות האג"ח (SMP) תוך התמקדות בטווח הקצר של עקום התשואות. בהודעתו, נגיד הבנק לא סיפק לוח זמנים ברור לתוכנית והתנה את הרכישות בפנייה של המדינות לסיוע מקרנות החילוץ האירופאיות, תוך בקרה על עמידתן ביעדים פיסקליים. בנוסף, הנגיד ציין שיתכן והבנק המרכזי יוותר על מעמדו כנושה מובטח במקרה של הסדר חוב עתידי ובכך יפחית את חששות המשקיעים שחובם יהיה נחות כמו במקרה של התספורת היוונית.
התשואות הקצרות של ספרד ואיטליה ירדו בשיעור חד לאחר החלטת הריבית והם נשענות על הציפיה להתערבות הבנק המרכזי.

על פי האומדן הראשוני, התוצר ירד בשיעור שנתי של 0.8 אחוז ברבעון השני של 2012 ומינוס 0.4 אחוז במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים, בהתאם לצפי. השונות הגבוהה בנתוני הצמיחה בין מדינות גוש האירו עדיין בולטת.

התוצר בגרמניה עלה בשיעור שנתי של 1.1 אחוזים ברבעון השני של 2012, טוב מהצפי אך עדיין קצב נמוך בהשוואה ל-2.0 אחוזים ברבעון הראשון.
האבטלה לחודש יולי המשיכה לטפס ועלתה ל-11.3 אחוזים כאשר ספרד, יוון, פורטוגל ואירלנד "מובילים" עם שיעור אבטלה של %16% ,23% ,25 ו-%15 בהתאמה.
האינפלציה עלתה ל-2.6 אחוזים באוגוסט (על פי האומדן הראשוני) לעומת 2.4 אחוזים ביולי, העלייה במחירי האנרגיה תרמה לכך.

על פי האומדן הראשוני, מדד מנהלי הרכש בגוש האירו המשיך להיות חלש כאשר עמד על 46.6 נקודות באוגוסט בדומה ליולי.

יוון גייסה כ-4 מיליארד אירו באג"ח קצר ל-13 שבועות בעיקר כדי לממן את תשלום הריבית ב-20 באוגוסט על אג"ח הממשלתיות שמחזיק ה-ECB. למעשה הכסף כנראה יספיק לממן את הוצאות הממשלה רק עד לסוף ספטמבר – עד אז ה"טרויקה" (האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית והבנק המרכזי האירופי) צריכה להחליט האם העובדה שיוון לא עומדת בלוחות הזמנים שנקבעו כתנאי בתוכנית החילוץ מצדיק הפסקת תשלומי הסיוע למדינה – דבר שיובל לפשיטת רגל מידית. ראש ממשלת יוון החל בסבב פגישות עם מנהיגי גוש האירו במטרה לבקש הקלה בתנאי החילוץ ולבקש הארכה של שנתיים בתוכנית הקיצוצים.
על פי הדיווחים, ספרד עומדת לבקש סיוע רשמי מהאיחוד האירופאי דבר שיאפשר ל-ECB לרכוש אג"ח שלה. הפרסומים תרמו להמשך הירידה בתשואות האג"ח של ספרד ואיטליה.


ארה"ב
הצמיחה בארה"ב ברבעון השני של 2012 עודכנה מעט כלפי מעלה לצמיחה של 1.7 אחוזים בשיעור שנתי לאחר 2.0 אחוזים ברבעון הראשון, בדומה לצפי. את הצמיחה הובילה הצריכה הפרטית (1.7 אחוזים), היצוא (6.0 אחוזים) והשקעה בבנייה למגורים (8.9 אחוזים) ופיצו על המשך ירידה בהוצאה הציבורית (מינוס 0.9 אחוזים).
בפרוטוקולים שפורסמו מהחלטת הריבית האחרונה של ה-Fed מהראשון באוגוסט נרשם שמספר רב של חברי המועצה סבורים שיש מקום להקלות נוספות במדיניות המוניטרית בקרוב, אלא אם האינדיקטורים הכלכליים הקרובים יצביעו על צמיחה משמעותית ועקבית של המשק.
להערכתנו, העלייה בציפיות לאינפלציה והשיפור באינדיקאטורים הכלכליים שפורסמו מתחילת החודש (לאחר הודעת הריבית): תעסוקה, מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי ושוק הדיור דווקא מקטינים את סיכוי לפעולה של הבנק בקרוב.
דוח התעסוקה לחודש יולי היה טוב מהצפי כאשר נרשמה עלייה של 163 אלף משרות חדשות (172 אלף בסקטור הפרטי), זאת לעומת עלייה ממוצעת של כ-75 אלף בשלושת החודשים הקודמים. למרות זאת, נתוני יוני עודכנו כלפי מטה ושיעור האבטלה עלה ב-0.1 נקודת אחוז ל-8.3 אחוזים.

הצריכה הפרטית הריאלית עלתה ב-0.4 אחוז ביולי, לעומת עלייה חודשית ממוצעת של 0.2 אחוז מתחילת השנה.
ההכנסה הפרטית הריאלית עלתה ב-0.3 אחוז בדומה לעלייה הממוצעת מתחילת השנה. שיעור החיסכון של משקי
הבית עמד על 4.2 אחוזים, ירידה קלה לעומת יוני, אך עדיין גבוה בנקודת אחוז בהשוואה לסוף 2011.

מדד המחירים לצרכן בארה"ב נותר ללא שינוי גם בחודש יולי והאינפלציה ירדה ל-1.4 אחוזים. מדד הליבה עלה ב-0.1 אחוז בלבד, זאת לאחר עלייה ממוצעת של 0.2 אחוזים בארבעת החודשים הקודמים, אינפלציית הליבה ירדה ל- .אחוזים 2.1

מחירי הבתים בארה"ב ממשיכים לעלות כאשר על פי מדד Case-Shiller עלו המחירים ב-0.9 אחוז ביוני (חודש חמישי ברציפות של עלייה) וב-0.5 אחוז ב-12 החודשים האחרונים. המחירים עדיין נמוכים ב-31 אחוזים מהשיא שנרשם ב-2006 אך זהו רצף העליות הארוך ביותר במחירי הבתים בשנתיים האחרונות, (כאשר העלייה ב-2009/10מקורה בהטבות המס הנדיבות של הממשל לרוכשי הבתים).

נתוני התחלות ואישורי הבנייה בארה"ב היו מעורבים כאשר התחלות הבנייה ירדו ב-1.1 אחוזים, חלש מהצפי אך אישורי הבנייה זינקו ב-6.8 אחוזים טוב מהצפי. מדד הביטחון העסקי של איגוד בוני הבתים NAHB בארה"ב עלה ל-37 נקודות ביולי, טוב מהצפי. זהו החודש הרביעי ברציפות של שיפור בסנטימנט אשר הגיעה לרמתו הגבוהה ביותר בחמשת השנים האחרונות.

ה. תחזיות מקרו כלכליות מפורטות לשנים 2012-2015 וגם לשנת 2020
התחזית שלנו לצמיחה בשנתיים הקרובות עומדת על 3.1 אחוזים ל-2012 ו-2.7 אחוזים ל-2013. המשמעות היא צמיחה לנפש של 1.3 ו-1.0 אחוזים בהתאמה. התחזית שלנו נמוכה באופן משמעותי מהתחזית האחרונה של בנק ישראל (3.4 אחוזים) ולהערכתנו בנק ישראל יעדכן את התחזית כלפי מטה כבר בתקופה הקרובה.
שיעור הצמיחה של המשק בטווח הקרוב תלוי במספר רב של גורמים, אשר חלקם חיצוניים למשק הישראלי או למדיניות הכלכלית ואינם ניתנים לשליטה (אקסוגניים) וחלקם נקבעים בתוך המערכת (אנדוגניים). בין הגורמים האקסוגנים ניתן למנות את שיעור הצמיחה בעולם והרכבה, השינוי בהיקף הסחר העולמי, השינוי במצב הביטחוני, השינוי בגודל והרכב האוכלוסייה, סביבת הריבית הריאלית העולמית (הקצרה והארוכה) והשינוי בשער החליפין
הריאלי בפיגור. בין הגורמים האנדוגנים ניתן למנות בעיקר את המדיניות המוניטרית והפיסקלית.

תחזית הצמיחה שלנו לישראל להמשך שנת 2012 ולשנת 2013 משקפת שיעור צמיחה הגבוה מהשיעור החזוי ברוב מדינות המערב. הצמיחה נתמכת הן על ידי הגורמים האקסוגניים כאשר האטה בצמיחה העולמית במיוחד מכיוון האיחוד האירופאי משפיעה לרעה על הצמיחה בישראל. הגורמים האנדוגניים בעיקר תומכים בצמיחה: המדיניות
המוניטרית המרחיבה (הריבית הריאלית אפסית), הפיחות הריאלי בשער החליפין שצפוי לתמוך ביצוא ברבעונים הבאים. מנגד, הריסון של המדיניות הפיסקלית מקטין את הצמיחה. ניתוח הסיכונים האפשריים לתחזית מלמד שהסיכון המרכזי הינו החרפת המשבר בגוש האירו, וזעזוע שלילי על רקע המצב הביטחוני.

רכיבים מרכזיים בצמיחה הריאלית החזויה ל-2012 ו-2013:

• הצריכה הפרטית. שמירה על ריבית ריאלית נמוכה שתתמוך בצריכה מצד אחד ועלייה בשיעור אבטלה מצד שני יביאו לעלייה של 3.0 אחוזים בצריכה הפרטית בשנת 2012 ובעלייה נוספת מתונה יותר של אחוזים 2.8 בשנת 2013.
• הצריכה הציבורית. ב-2012 הצריכה הציבורית צפויה לעלות ב-3.7 אחוזים. בעקבות הידוק במשמעת הפיסקלית, צפויה הצריכה הציבורית לגדול ב- 2.8 אחוזים ב-2013.
• היצוא. ההאטה הצפויה בצמיחה ובביקושי המדינות עמן סוחרת ישראל, יחד עם הייסוף הריאלי בשער החליפין של השקל בשנה שעברה, צפויים להחליש במידה ניכרת את קצב התרחבות היצוא ב-2012 ל-0.2 אחוז בלבד (3.0 אחוזים ללא יהלומים וחברות הזנק) אך הפיחות שחל בחודשים האחרונים בשקל מול סל המטבעות יחד עם ההתאוששות הקלה בכלכלה העולמית (לפי תחזית קרן המטבע) הצפויה ב-2013 צפויים לתמוך ביצוא ב-2013 ולהעלותו ב-6.1 אחוזים (6.8 אחוזים ללא יהלומים וחברות הזנק).
• היבוא. התחלת הפקה של גז מקומי במחצית השנייה של 2013 תביא לירידה בגידול ביבוא ב-2013. בשנת 2012 צפוי היבוא לגדול ב-8.2 אחוזים וב-2013 וב-4.5 אחוזים.

שוק העבודה
המשך ההאטה בצמיחה, יתרום להרעה בקצב הגידול של המועסקים הישראלים בהשוואה לשנים הקודמות. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי צפוי להישאר כמעט ללא שינוי ברמה של 63.5 אחוזים ב-2013. שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-7.2 אחוזים ב-2012 ול-7.4 ב-2013.
תחזיות לטווח הבינוני עד 2020 . המשק הישראלי נהנה ממספר רב של נקודות חוזק: כוח אדם משכיל, יוזמה ועוצמה טכנולוגית, מצב איתן בחוב החיצוני, יתרות מט"ח ברמה גבוהה מאוד, תשואה גבוהה להשקעות בהון פיזי ותשתית מוסדית מפותחת. גורמים אלה, יחד עם המחויבות של הממשלה ושל בנק ישראל ליציבות המקרו-כלכלית כתנאי לצמיחה כלכלית בת קיימא בטווח הארוך, יביאו לכך שהמשק הישראלי יצמח בשנים הקרובות בקצב מהיר יותר ממשקים מתקדמים אחרים, הסובלים ברובם מבעיות של שיעורי חיסכון נמוכים וחובות כבדים (הן של הממשלות והן של משקי הבית) ושל השקעת-יתר בנדל"ן בשנים שקדמו למשבר הכלכלי ב-2008. התוצר הריאלי צפוי לגדול בטווח הבינוני ב-3.5 אחוזים בממוצע שנתי (1.9 אחוזים לנפש), כאשר קצב הגידול של התוצר העסקי יהיה אחוזים 3.9.
קצבי גידול אלו ייתמכו על ידי גידול של כ-5.5 אחוזים מדי שנה ביצוא – קצב התואם את תחזית הגידול בסחר העולמי בטווח הארוך.