רושם יומן מסחר | עולמית יומית 03 בספטמבר 2012. כלל פיננסים.

בשבוע שעבר בהעדר פרסומים מהותיים נעו השווקים בציפייה לנאומיהם של יו"ר ה-ECB , דראגי, ושל יו"ר הפד, ברננקי, בג'קסון הול. ברגע האחרון דראגי הבריז והנאום של ברננקי לא סיפק הרחבה מוניטארית (QE3). תוסיפו על זה שלמחרת, יום שבת, התפרסם נתון מנהלי רכש מאכזב מסין והנה לכם הסבר מעולה לירידות הבוקר באירופה - אבל אירופה עולה. - עולה? למרות כל מה שאמרתי? כן! אז אני לא יודע, לכו לפרשן אחר...

ההסברים לעליות הבוקר מתרכזים בעיקר בציפיות לגבי המדיניות העתידית של הבנקים המרכזיים. אבל בחייאת, כמה זמן יכולים שווקים לעלות רק על סמך ציפיות? אם אני זורם אתכם אז אם בישיבה הבאה של הבנק המרכזי באירופה ב-12 בספטמבר שוב לא יכריזו על רכישת אג"ח השוק יכול להמשיך לעלות? כן! ומה לגבי ה-13 לחודש, בישיבת הפד, אם אז לא יוכרז QE3 גם אז יכול השוק להמשיך לעלות? כן! איזה שוק מגניב!"השכן שלי שאל אותי אם הוא יכול להשתמש במכסחת הדשא שלי. השבתי בחיוב, כל עוד הוא לא מוציא אותה מהגינה שלי." - אריק מורקמב (סטנדאפיסט)שוקי המניות בארה"ב ובאירופה בראלי
הצמיחה איטית, שוק האבטלה בסבל, אירופה בבעיית חובות ושוקי המניות בעליות. האם שוק המניות יודע משהו שאנחנו לא יודעים. האם הוא אכן אינדיקציה לעתיד? אחרי כל כך הרבה שנים של סבל, קשה לדמיין ימים בהירים קדימה, אבל היו בטוחים שהם באים.אם הכל משתפר, מה בכל זאת יכול להביא את הפד ל-QE3 כבר בספטמבר?
בשבוע שעבר, לפני הסימפוזיון בג'קסון הול, פרטנו את הסיבות שאנו רואים למה לא תושק תכנית QE3, אבל יכולתם לטעון, ובצדק, שלא הצגנו את הגורמים שכן משכנעים רבים שלא רק שQE3 הוא DONE DEAL אלא שהוא יקרה בתוך שבועיים. אז הנה כמה מהן:

1. הפד אומר כי הצמיחה נותרה איטית באופן בלתי מתקבל על דעת.
2. אינפלציית הליבה אומנם גבוהה אך האינפלציה בשנה האחרונה הסתכמה ב-1.4% בלבד, מתחת לציפי של 1.6%.
3. אם הרפובליקנים ינצחו בבחירות סביר להניח שהגירוי הפיסקלי יהיה נמוך ושהממשל ינסה לקצץ בהוצאות, זה יכול להוריד ביקושים ומחירים ולתמוך גם כן ב-QE3.
4. הפד צופה כי צמיחת היצע הכסף הואטה ל5.7% בשיעור של 52 שבועות מבסיס השינוי.
5. שוק הנדל"ן עדיין מקרטע וגם שוק התעסוקה

מה כן חידש ברננקי בנאום בג'קסון הול
ברננקי כאמור לא הכריז בפועל על תכנית הרחבה מוניטארית שלישית אך גם לא סגר עליה את הגולל. כל זה לא מחדש. החלק החדש יחסית בנאום של ברננקי הוא ניתוח העלות תועלת שהוא עשה לכלי המדיניות המוניטרית הלא קונבנציונאלית. בפרט, ברננקי אמר כי רכישת נכסים נוספים בהיקפים גדולה יכולה "לפגוע בשוקי ניירות הערך" וכי "הרחבות נוספות משמעותיות של מאזן הפד יכולות להפחית את אמון הציבור ביכולתו של הבנק הפדרלי לצאת בהמשך בזמן המתאים בצורה חלקה מהמדיניות המרחיבה." הערכות סיכון אלו מעידות כי ברננקי רואה את הבעיות הפוטנציאליות עם QE נוסף ויהיה רק לפעול בQE אם תנאים כלכליים ימשיכו להחמיר.מה חושבים מנהלי השקעות על המשקיעים שלהם?:
אם תשאלו מנהל השקעות ממוצע מה הוא חושב על המשקיעים שלו, אפשר יהיה לסכם זאת בשורה אחת: "הרגשות של המשקיעים יובילו אותם למכור מניות מנצחות מוקדם מדי ולשמור מניות מפסידות זמן רב מידי". הממצאים האלה של מכירה מוקדמת בעליות ומאוחרת בירידות תועדה היטב, ואף זכתה לפרשנות רבה שהמשקיע הקמעונאי הטיפוסי הוא לא רציונלי אלא מגיב לרגשות על רווח והפסד. אלא שכמו הנחות אחרות רבות, גם את ההנחה הזאת מנסים כעת לנפץ:תשכחו את מה שחשבתם: אנשים לא סוחרים עפ"י רגשות
מחקר חדש מטיל ספק בתאוריית המסחר עפ"י רגשות ומזעזע את התפיסה השלטת. במחקר (לינק) של יצחק בן דוד (אונ' אוהיו) ודוד הירשלייפר (אונ' קליפורניה) טוענים השניים כי משקיעים אומנם מוכרים מהר יחסית מניות מנצחות ומחזיקים למשך זמן רב יותר מניות מפסידות אך הסיבה לכך היא פחות רגשית אלא קשורה לאמונותיהם לגבי עתיד הנייר, אלה שמלכתחילה הביאו לרכוש אותם. "זה סיפור על מידע וספקולציות. למשקיע יש אמונה על איפה עומדת המנייה ועל סמך דעה זו הוא פועל"
החוקרים בחנו עסקות מניות ביותר מ 77,000 חשבונות ועשו מגוון ניתוחים שמעולם לא נעשו לפני כן. להלן שלושה ממצאים התומכים לדבריהם בטענה: "אם למשקיעים אכן הייתה סלידה מהפסדים, אז היינו מצפים לראות כי ככל שההפסד גדול יותר תרד הסבירות למכירה, אך הנתונים מראים את ההיפך - הפסדים גדולים יותר היו קשורים עם סיכוי גבוה יותר של מכירה". ממצא שני: החוקרים מצאו גם כי קיימת סבירות גבוהה יותר לרכישת מניות נוספות ככל שאבד הערך של המניות המקוריות (ולא רק אי מכירה). "זה לא צריך לקרות אם משקיעים באמת פועלים על רגשות ולא על אמונות" , אמר בן דוד. ממצא שלישי: נבדקו מקרים של הפסדים או רווחים קטנים, לטענת החוקרים אם תיאוריית הרגשות הייתה נכונה היינו מצפים לראות הרבה יותר מכירות ברווח קטן מאשר בהפסד קטן אך המחקר לא מצא זאת. עם זאת, מציין בן דוד, הממצאים הללו כי המשקיעים פועלים עפ"י אמונותיהם ולא עפ"י רגשותיהם, לא מוכיחים עדיין שהם פועלים באופן רציונלי. "הם עשויים להפריז ביכולות שלהם. זה סוג אחר של חוסר רציונאליות""אמרתי לפסיכיאטר שלי שכולם שונאים אותי. הוא אמר לי בתגובה: "אל תהיה מגוחך, לא כולם פגשו אותך עדיין." -רודני דנגרפילדהאם לאסור על משקיעים פרטיים לסחור באופן עצמאי בבורסה
מה קורה כשאנשים רגילים שמחליטים להשקיע במניות בלי שום מושג בהן? זאת השאלה שניסתה לבדוק הרשות לני"ע ערך בארה"ב, במסה של 182 עמודים על אוריינות פיננסית שפורסמה לפני מספר ימים. ההחלטה לבדוק את הנושא הגיעה לאחר המשבר הפיננסי בארה"ב, בדרישה של מחוקקים שניסו להבין האם אחת הסיבות למשבר היא חוסר ההבנה של המשקיעים במניות ובאיגרות החוב שהם קונים. אחת השאלות שנבדקה למשל הייתה האם אתה יודע באילו מניות אתה מחזיק והאם אתה יודע מה הביצועים של המניות? בשורה התחתונה המחקר מראה את מה שיכלתי להגיד להם בשורה אחת, למשקיעים אין כמעט מושג. ה-SEC (הרשות לני"ע בארה"ב) מצאה כי "המשקיעים הקמעונאיים בארה"ב הם חסרי אוריינות פיננסית בסיסית ... יש להם תפיסה חלשה של מושגים פיננסיים בסיסיים והם חסרי ידע קריטי כדי להימנע מהונאות השקעה." הם אינם יודעים לקרוא תשקיפים ואין להם באמת מושג בהתנהלות החברות. עכשיו נשאלת השאלה האם המחוקקים האמריקאים יסיקו שכדי להגן על הכלכלה ממשברים עתידיים על הרגולטור להתערב ולמנוע ממשקיעים לסחור באופן עצמאי בבורסה. כלומר, לסגור חשבונות של מסחר עצמאי, אולי אפילו לסגור את העיתונים הכלכליים שבעקיפין דוחפים את הציבור, ולאלץ את המשקיעים הפרטיים להשקיע את כספם רק דרך מנהלי השקעות או תעודות סל?אנחנו בעיצומם של מדדי מנהלי הרכש בעולם – כדור הבדולח
בסוף השבוע התפרסמו מדדי מנהלי הרכש בענפי הייצור והשירותים בסין והצביעו על התכווצות ראשונה מזה 9 חודשים (קריאה מתחת ל-50 נק'). היום פורסמו נתונים לגבי הייצור בגרמניה ואירופה שנפלו גם כן מתחת לתחזיות. PMI של ארגון ISM הוא סקר של 400 מנהלים הגדולים שנדרשים לענות לפי 5 פרמטרים שונים: רמת ייצור, הזמנות חדשות, מהירות האספקה, מלאים ורמת תעסוקה האם הפעילות הכלכלית אצלם גדלה (1), קטנה (0.5) או נשארה ללא שינוי (0). כל תשובה כזו מוכפלת במשקולת של הפרמטר ומשוכללת למספר אחד. קו 50 הוא קו "פרשת המים" שמעליו ישנה התרחבות הפעילות ומתחתיו – התכווצות. מדד ה-PMI זוכה לעניין בקרב משקיעים בשל המתאם הגבוה שלו עם הצמיחה העתידית בחודשים שלאחריו. מחקרים רבים הראו שוב ושוב את הקשר לכלכלה , אוון קוניג, נשיא ה-FED בדאלס הראה למשל ב-2002 כי במצב של עליה עקבית בנק' אחת במדד ה-PMI התמ"ג גדל ב-0.57% באותו רבעון וב-0.28% ברבעונים הבאים, ג'ונסון וווטסון הראו ב-2011 קשר חיובי בין PMI לשוק המניות. מחר יפורסם מדד מנהלי הרכש בתעשייה בארה"ב שצפוי להראות עליה מרמה של 49.8 נק' ל-50.0 נק', אומנם צעד קטן למדד אך צעד גדול לכלכלה.לו"ז אירועים משמעותיים לשווקים בשבועיים הקרובים
6 בספטמבר- הנפקת אג"ח בספרד – ספרד פונה לשוק לגייס הון תחת הניסיונות לשמר את האשליה שיש לה יכולת פירעון ולמנוע "ריצה אל הבנק".
7 ספטמבר – נתוני שוק התעסוקה בארה"ב - בעוד רוב עניין המשקיעים הוא בגירוי הפד, תוצאות שוק העבודה ביום שישי הקרוב עשויים מאד להשפיע על הסיכויים.
10-11 בספטמבר - פדיונות אג"ח ודו"ח הטרויקה ביוון – על יוון לפרוע במהלך ספטמבר חובות וללא סיוע היא תגיע כבר החודש לחדלות פירעון. הטרוייקה צריכים להחליט האם לאשר את הסיוע ולדחות עוד את מועד חדלות הפירעון. הניסיון מצביע שמדינות האיחוד יעדיפו לקנות זמן.
12 בספטמבר – ישיבת הבנק המרכזי באירופה - לאחר שדראגי מבטיח כבר תקופה שיעשה "כל מה שצריך", המשקיעים מקווים לראות בפגישה בספטמבר לפחות חלק.
13 בספטמבר - פסיקת בית המשפט הגרמני – ביהמ"ש הגרמני צריך להחליט בנוגע לחוקיות קרן החילוץ האירופאית (ESM). מורגן סטנלי מעריכים שסיכוי שהוא יהרוג את התוכנית עומד על 40%.
13 בספטמבר, בחירות בהולנד – הבחירות בהולנד מעולם לא עניינו את המשקיעים, אך חשש כי הצד האנטי אירו יאסוף תמיכה עם כותרות שיפחידו את המשקיעים, עשויים להשפיע על השוק. כמו כן, צפויים דיוני תקציב באיטליה שיגבירו גם הם את החשש מבחירות מוקדמות וחוסר יציבות וחשש כי פורטוגל תנסה לפתוח מחדש את ההסכמים על תנאי החילוץ.
13 בספטמבר פגישת הבנק המרכזי בארה"ב – הראו הרחבה בנפרד. שאלה נוסת שתשאל היא האם גם בלי הכרזה על 3QE יכול עדיין ברננקי להזיז את השווקים?
14-15 בספטמבר - אירועים פוליטיים בארה"ב – לקראת הבחירות האירועים הפוליטיים בארה"ב שופכים אור על המצוק הפיסקלי הקרב – תכניות המיסים."אין תאריך יותר חשוב בלוח השנה מאשר מחר" – רוי הווארד (עיתונאי אמריקאי)