בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 2.25%. פסגות.

כנראה שגם בבנק ישראל יש עונת מלפפונים. לאחר ההודעה המעניינת של החודש שעבר קיבלנו החודש הודעה סטנדרטית ביותר, ללא הפתעות או מסרים שניתן להוציא מבין השורות.
בשורה התחתונה: למרות ההאטה במשק והעלייה הצפויה בשיעור האבטלה, בנק ישראל בחר להותיר את הריבית על כנה משלוש סיבות עיקריות. ראשית, הציפיות האינפלציוניות עלו באופן משמעותי בחודשיים האחרונים והן נושקות לטווח העליון של יעד המחירים. שנית, קיימת עדיין אי וודאות גבוהה באשר ליכולתה של הממשלה לעמוד ביעד הגירעון ל-2013, גם לאחר שהעלו את היעד ל-3%. שלישית, הרגיעה הזמנית באירופה מאפשרת לבנק ישראל לשמור על התחמושת המוניטארית שלו ולהקנות לבנק יכולת להגיב באופן חד במידה ותחול הרעה משמעותית במשבר.
עוד מההודעה:
ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים הנמדדות בשווקים עלו לטווח של 2.6%-2.3% לעומת 2%-1.6% בחודש שעבר. למעשה, בימים האחרונים עלו הציפיות עוד יותר ואלו גבוהות כיום מהטווח העליון של יעד המחירים. בהודעה מציין בנק ישראל כי העלייה בציפיות נובעת מהעלאת המיסים, העלייה במחירי הסחורות והפיחות בשקל. בנק ישראל לא מציין זאת במפורש אך כיוון שהסיבות לעלייה בציפיות הן זמניות באופיין, הוועדה המוניטארית עדיין מוטרדת מהציפיות הגבוהות במובן של להתחיל לשקול העלאות ריבית.
ע"פ שוק התלבור ותחזיות האנליסטים, שיעור הריבית הצפוי בעוד שנה עומד על 2.1%-1.9%, כלומר הפחתת ריבית אחת נוספת בלבד במהלך השנה הקרובה.
בנק ישראל סוקר בהודעתו את נתוני הצמיחה לרבעון השני שהתפרסמו באמצע החודש. מעבר לסקירה עצמה בנק ישראל מציין כי נתוני הייצוא הושפעו ככל הנראה לחיוב מפתיחת מפעל גדול (אינטל) ובניכוי השפעה זו, רמת הייצוא דומה לרמה ברביע הקודם. כדי להבין מהי השפעת אינטל על הנתונים חשוב לציין כי הגידול בייצוא ללא יהלומים וחברות סטארט-אפ גדל במהלך הרבעון השני ב-9.8%, לעומת 4.9% בלבד ברבעון הראשון. מדוע זה חשוב? כיוון שהתרומה של אינטל, שגייסה ע"פ הדיווחים למפעל החדש כ-500 עובדים חדשים בלבד, לשוק העבודה לא פרופורציונאלית לתרומתה לצמיחה.
בנק ישראל מציין כי תחזיות הצמיחה ל-2013 של מחלקת המחקר יעודכנו כנראה בספטמבר כלפי מטה.
הגורמים העיקריים להחלטה ע"פ ההודעה (עם הערות שלנו בסוגריים(
בניכוי העונתיות, האינפלציה מתחילת השנה (7 חודשים מתוך 12) עומדת על 0.9% (במונחים שנתיים), נמוך מהגבול התחתון של יעד המחירים. (ראשית, כידוע, מה שהיה, היה. האינפלציה בחודשים האחרונים נמוכה כי הביקושים המקומיים חלשים אבל בהסתכלות קדימה יש מספיק גורמים אינפלציוניים שלא תלויים בביקושים המקומיים). ציפיות האינפלציה שירדו בחודשים האחרונים עלו החודש באופן משמעותי כתוצאה מהעלייה במחירי הסחורות, האנרגיה ומשינויים במיסים העקיפים. (העלאות המיסים לבדן תורמות לאינפלציה כ-0.75%. בנק ישראל לא צריך להתחשב בהעלאות אלו במסגרת השיקולים של קביעת המדיניות המוניטארית שכן מדובר בהעלאות מחירים חד פעמיות ולא באינפלציה מתמשכת)
המשק ממשיך לצמוח בקצב של כ-3%. עם זאת, צפויה האטה מסוימת בקצב הצמיחה ברבעונים הבאים. (נתוני הצמיחה של הרבעון השני יעודכנו להערכתנו מעט כלפי מטה. למרות זאת, המשק צפוי להמשיך ולצמוח בקצב שנתי של כ-3%-2.5% גם ברבעונים הבאים. בהינתן קצב צמיחה כזה ואינפלציה סביב מרכז היעד, רמת הריבית במשק היא בהחלט סבירה)
חלה התמתנות ואף בלימה בעליית במחירי הדירות. (גם אם מחירי הדירות יחזרו לעלות, יש לבנק ישראל כלים אחרים מלבד הריבית, על מנת לצנן את הביקושים בשוק הדיור) יחד עם זאת, החודש נרשמה עליה בביצועי המשכנתאות אך מוקדם לקבוע האם מדובר בשינוי מגמה בשוק הדיור. (פה מתייחס בנק ישראל לאפשרות שהעלייה הצפויה במע"מ הניעה את הציבור להקדים את רכישת הדירה, מה שעשוי להסביר את העלייה בהיקף המשכנתאות)
הסיכונים באירופה נותרו גבוהים... מצב הכלכלה בגוש האירו, בריטניה, יפן והשווקים המתעוררים הורע אך בארה"ב דווקא הוטב. (תחזית פסגות מזה זמן מה: ארה"ב תצמח בקצב של 2%-1.5% בשנים הקרובות, אירופה בדרך למיתון ארוך, המשבר באירופה במגמת שיפור אך זו הולכת להיות מגמה ארוכה ורצופת מהמורות)
אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו - פסגות בית השקעות