להשקיע בכלב | עולמית יומית | 15 באוגוסט 2012 כלל פיננסים.
כשפורץ משבר אנשים אומרים: "הוא לא ימשך זמן רב, הגורם שלו טיפשי מידי". ואכן, אין ספק שהסיבות לפריצת משברים טיפשיות. אבל זה עדיין לא מונע מהם להמשיך גם זמן רב. טיפשות יכולה לגרום לנזקים גדולים יותר ממה שרבים חושבים.
אתמול פורסם בארה"ב נתון חזק של המכירות הקמעונאיות (0.8% לעומת צפי ל-0.4%), נתון שמוריד הבוקר את כל השווקים בעולם. לא, זו לא טעות, זה ההסבר העיקרי לירידות, או באופן מלא יותר, הנתון מוריד מהסיכוי להשקת תוכנית מוניטארית חדשה ע"י הפד (ראו הרחבה) ולכן מקשה על השוק. היום יפורסמו שלל נתוני מאקרו, מהתעשייה האמריקאית, סקר הקבלנים ומדד המחירים לצרכן, גם בישראל יפורסם מדד המחירים לצרכן (ראו הרחבה). רק שחס וחלילה לא יצאו טובים.
זה נשמע לכם הגיוני שהשוק יורד בגלל נתונים טובים?
בכל העולם המניות חלשות הבוקר וכמותן גם אגרות החוב, מה קרה, מלחמה? ההסבר הנפוץ ואולי גם הנכון לירידות נופל על נתוני המקרו החזקים שכאמור פורסמו אמש בארה"ב. אלה ירחיקו השקת תוכנית תמריצים חדשה. אבל רגע, אם מטרת התמריצים מלכתחילה לדחוף לנתוני מאקרו טובים, אז מה איכפת למשקיעים לקבל אותם בלי התוכנית. מי בכלל הבטיח שהתוכנית תעבוד? טוב, מה אני יודע, כנראה המשקיעים מעדיפים נתונים חלשים עם תוכנית מוניטארית ובהמשך סיכוי לנתונים הרבה יותר טובים. אבל מה עם הסיכונים שהיו באים עם התוכנית? הרי אם היה מדובר בפתרון קסם כל יום היו משיקים תוכנית כזאת, לא? אז או שהמשקיעים מתעלמים מהסכנות של התוכנית או שמאמינים שזה כבר בטווח הארוך. כלומר, בשורה התחתונה, המשקיעים רוצים חבילה שבנויה לפי הסדר הבא: נתונים חלשים - תוכנית מוניטארית – אולי נתונים חזקים יותר – אולי משבר. אין בעיה, רק שאם יגיע משבר שלא יאשימו שוב את קובעי המדיניות המוניטארית (גרינספן).
אולי כדאי למשקיעים ללמוד מהכלבים ולפני שהם מחליטים איפה להשקיע לעשות שלושה סיבובים במקום ואז להתיישב?
מנסים להצית מיני מחזור צמיחה בתחילת 2013
אולי נתוני המקרו האחרונים בארה"ב היו יציבים מספיק כדי להזיז מעט מהשולחן תוכנית להרחבה מוניטארית נוספת אך מבחינות רבות זאת עדיין נמצאת לדעת רבים על השולחן. בנוסף, סין הבטיחה גם היא גירוי כלכלי, הבנק המרכזי האירופאי הבטיח ש"יעשה כל ממה שצריך", האמריקאים מתכוננים לפתור את בעיית תקרת החוב שתאפשר אולי גם הרחבה פיסקלית מסויימת ובשורה התחתונה נראה ששלושת המעצמות פועלות בתיאום שעשוי להביא לתחילתו של מיני מחזור צמיחה עולמי בתחילת 2013. השווקים אולי מריחים את ניצני השיפור, הפסיקו לרדת ומרחרחים מה
באמת
מה הסיכוי לכך.
השקעה בשאריות האוכל של הכלבים
אתה יכול לומר לכלב את הדבר הטיפשי ביותר בעולם והוא יביט בך במבט הערצה של: אלוהים אדירים! אתה צודק! מעולם לא הייתי מעלה בדעתי דבר כזה גאוני! – דייב בארי (הומוריסט).
האם השאריות שזורקים המשקיעים לכלבים הן ההשקעות הכי טובות? אסטרטגיית השקעות שנקראת "הכלבים של הדאו" טוענת כי אותן עשר מניות בעלות שיעור הדיבידנד הגבוה ביותר שהשיגו במשך שנים ביצועי חסר ונזרקות לכלבים, הן בדיעבד ההשקעה הטובה ביותר בשוק המניות. בדיקה מראה שמתחילת השנה אסטרטגיית "הכלבים של הדאו", שהיא למעשה סוג של אסטרטגיית ערך, אכן הצליחה להכות את מדד הדאו ביותר מ-3 אחוזים (ראו גרף).
אלא שיש לזכור שעליות של 3 אחוז בשביל המשקיעים הן פי 7 בשנות כלב....
http://www.cfb.co.il/SmarTradeConten...olamit1508.jpg
רכישות אג"ח ע"י ה-ECB עשויות להרע את המצב באירופה?
אולי גם אתם תולים תקוות רבות בנוגע לרכישות האג"ח של מדינות הפריפריה האירופאיות ע"י הבנק המרכזי, ה-ECB. אך למרות שלעיתים נדמה שעיקר ההתנגדויות מגיעות רק מגרמניה, פינלנד והולנד, ישנן התנגדויות שלא קשורות לסיכוני ההפסד של המדינות החזקות. המתנגדים האחרים לרכישות האג"ח טוענים למשל כי המסקנה מהרכישות הקודמות ברורה: "כאשר אתה לוקח את הלחץ מהשוק, לקחת את הלחץ מהפוליטיקאים לפעול". טענה נוספת קשורה לסיכון שלוקח על עצמו הבנק המרכזי, שכן זהו לא תפקידו לממן מדינות, נטילת סיכון שכזה עלול לפגוע באמינות של המדיניות המוניטארית של הבנק, לערער את המטבע ולגרור בעתיד לאינפלציה חסרת שליטה. יו"ר ה-ECB, מריו דראגי, אף אמר בעצמו במסיבת העיתונאים החודשית שלו כי "הבנק המרכזי לא יכול להחליף ממשלות" ודרך הנכונה היא שהמדינות יצטרכו לבקש סיוע ממתקן היציבות הפיננסית האירופית (EFSF) לפני שה-ECB יוכל להתערב. להערכתנו, אין להקל ראש בטענות האלה. רכישות כאלה אולי יובילו בטווח הקצר את המשקיעים לאופטימיות, אך התממשות של אותם סיכונים יכולים להביא בסופו של דבר לתוצאה גרועה יותר מזאת שהייתה טרם הרכישות.
מה יקרה ליורו אם הבנק המרכזי יפשוט את הרגל
הבנק המרכזי האירופאי רושם בספרים את שווי אגרות החוב של מדינות הפריפריה שרכש באופן ברור בצורה שגויה. ישנם פרשנים שאדישים לכך וטוענים שזה לא
באמת
משנה, אחרי הכל הוא אלוהים, אאא... בנק מרכזי. אם הם צודקים וכל הויכוח הוא סמנטי בלבד אז מדוע, אם כן, הבנק המרכזי האירופי מתעקש כל כך לא לרשום את הנכסים בערך הריאלי שלהם? הפייננשל טיימס כתב "...הבנק המרכזי נמנע לרשום הפסדים כדי להרוויח זמן ולקוות שזה ייעלם". כנראה הסיבה להתעקשות היא ניסיון לשמור על אמינות טכנית (לפי תקני חשבונאות) שהרי חדלות פירעון של הבנק המרכזי תאלץ את המדינות החברות להזרים לו נכסים. שתי החלופות שיעמדו בהפסדים, חשש שמדינות יסרבו להעביר לו נכסים או הדפסת כסף, תפגע במטבע היורו. אז, אולי כדאי לבנק המרכזי לא למהר לעזור למדינות הפריפריה...
"אם תאכיל כלב גווע מרעב הוא לא ינשוך אותך, זה ההבדל העיקרי בין כלב לאדם" – מרק טווין
עלייה ביחס החוב תמיד נגמרת רע
"חוב הוא חרב פיפיות. השתמשו בו בחוכמה ובמתינות הוא ישפר את הרווחה. השתמשו בו בחוסר זהירות התוצאה תהיה הרת אסון".
אם כך, מאיזו רמת חוב צריך להתחיל לחשוש? מחקר שנערך על ידי סטיבן ססצ'טי מהבנק להסדרים בינלאומיים (לינק) מראה כי חוב ממשלתי הופך ל"רע" ברמה של 85% מהתוצר, חוב של משקי הבית ברמה של 85% מהתוצר וחוב של החברות מרמה של 90% מהתוצר. לטענתו, הגישה הניאו קינסיאנית התעלמה זמן רב מהשילוב של שלושתם יחד. שילוב שיוצר סימטריה קטלנית של החוב: המערכת מאבדת את בולמי הזעזועים שלה ומסתובבת כולה כלפי מטה.
אגב, האסכולה האוסטרית טוענת כי עליית חובות של מדינות תמיד תיגמר רע בעתיד והעתיד הגיע בשנת 2008.
מקרו היום - מדד המחירים לצרכן בישראל ועוד
לאחר חודשיים של הפתעות כלפי מטה במדד המחירים לצרכן, המתח סביב מדד יולי גבוה. עוד מדד נמוך עשוי למשוך את הציפיות לריבית בנק ישראל למטה ולתמוך באפיק הממשלתי השקלי לכל אורכו. אחד הסעיפים המרכזיים שימשכו את מדד יולי 2012 לירידה יהיה סעיף התחבורה בשל ירידת מחיר הדלק ב-2.2%. עם זאת, למרות כל זה, להערכתנו מדד יולי יעומד על 0.3%, לעומת צפי של 0.1% של ממוצע החזאים בשוק. בארה"ב יעקבו היום המשקיעים אחר שלל נתוני מאקרו, בניהם נתון היצור התעשייתי לחודש יולי ואינדיקטור מקדים ליצור התעשייתי בתקופה הבאה, הוא מדד מנהלי הרכש בתעשייה לאיזור ניו-יורק. אנחנו רק רוצים לראות שהנתון הצרכני הטוב מאתמול אכן מתואם עם שרשרת הייצור ובהמשך יוכל להביא גם לעלייה בייצור המשרות ולמחזור כלכלי חיובי.
"קניתי כלב לפני כמה ימים... נתתי לו את השם 'עמוד'. כיף לקרוא לו... "בוא לפה, עמוד! בוא לפה, עמוד!" הוא השתגע. עכשיו הוא רק מתעלם ממני וממשיך להקליד." סטיבן רייט (סטנדאפיסט אמריקאי)
