עיכוב לטובה | עולמית יומית | 12 באוגוסט 2012. כלל פיננסים.

אירופה מושכת זמן רב מבלי לתת מענה אפקטיבי למשבר המתגלגל. בינתיים, הבנק המרכזי באיחוד הנמיך ביום חמישי את תחזית הצמיחה ל-2012 להתכווצות של-0.3%. ל-2013 הוא אומנם חוזה חזרה לגידול קל, אך את המילה "חוזה " אולי כדאי לנרמל במילה "מקווה".

ארון בר, מדינאי אמריקאי בן המאה ה-18, טען פעם שדחיית החלטות היא צעד חיובי שכן "העיכוב עשוי לשפוך אור חדש על הצעד הנכון". טענה יפה, אולי הייתה נכונה למאה ה-18, במאה ה-21 היא פחות מתאימה:
שיא של בריחת הון מספרד, בתוך ארבעה חודשים יצאו מהמדינה 122 מיליארד אירו. ראש ממשלת ספרד, ראחווי, הודיע בשבוע שעבר על קיצוץ הוצאות של 65 מיליארד אירו והעלאות מיסים, בניהם המע"מ מ- 18% ל-21%. לציבור בספרד נדמה שגרמניה מסובבת את המנהיג החדש שלהם, אותו רק בחרו בנובמבר האחרון, על האצבע הקטנה. תשואות האג"ח של ספרד הגיעו בסוף השבוע ל-6.91% וסקר עדכני מראה שאחוזי התמיכה בראחווי, שנבחר בנובמבר עם 44.6% מהקולות, מגיעים כעת ל-36.6% מהקולות בלבד. מה שמעלה את החשש שבנוסף לכל הצרות, גם הממשלה בספרד עלולה להתפרק.http://cfv6prdcms01/SmarTradeContent...lamit11208.jpg חשבתי על זה, אולי יותר מתאים במקרה הזה הציטוט של הסופר האנגלי נורת קוט פרקינסון שאמר כי "עיכוב היא בסה"כ צורה קטלנית של הכחשה"?

רכישת אג"ח באירופה נראית עניין סגור
נראה שהשחקן היחידי שעוד יש לו היום גמישות לפעול באירופה הוא הבנק המרכזי. אלא שהוא רואה את הבעיה (בצדק) כסוגיה מדינית. בפועל בעבר הוא כבר רכש איגרות חוב במסגרת תוכנית SMP. ברגע הקנייה עליית תשואות האג"ח אומנם נעצרה, אך בהמשך אלה חזרו לעלות. פתרון באמצעות רכישות עלול להיות יקר ומוסכם שיעילותו היא בעיקר בטוח הקצר- אפילו קצר מאוד – בעצם זו בדיוק תוכנית ממשלתית טיפוסית. את המשקיעים יעילות היסטורית פחות מעניינת, הם רוצים שינסו. תשואות האג"ח ל-10 שנים בספרד מתקרבות שוב ל-7% והסכמת ממשלת מרקל בשבוע שעבר לתוכנית הופכת את הנושא מבחינת המשקיעים לעיניין סגור. עיתוני ספרד מזהירים שאסור להתעכב כי אם הבנק המרכזי האירופאי לא יתחיל לקנות אג"ח כבר בקרוב, ספרד תאלץ לבקש ערבות ליציאה שלה מהאיחוד. מרקל נמצאת בלחץ כשמצד אחד מדינות אירופה ומצד שני הבוחרים וסוכנויות הדירוג:

מי שיעזור לספרד יענש
מודי'ס הורידה את תחזית הדירוג שלה עבור גרמניה, הולנד ולוקסמבורג לAAA שלילי מ AAA יציב. את ההסבר להפחתת אופק הדירוג מסבירה מודיס' בסבירות שעלתה לתמיכה של גרמניה והולנד באיטליה וספרד ולהסתברות הגבוהה יותר ליציאה של יוון מהגוש. פינלנד נשארה כעת המדינה היחידה בגוש האירו עם דירוג מושלם של AAA יציב. את דירוגי הAAA בעלי האופק השלילי של צרפת ואוסטריה תעריך מודיס' מחדש ב-2 בספטמבר. אין ספק כי איומי הדירוג עשויים להפעיל לחץ פוליטי גובר על מרקל שהפחתת דירוג עלולה להיות לאות קלון על מדיניותה הכלכלית.

האטה בסין תדחף אותה לתת עזרה לספרד ואיטליה?
לאחר שכלכלתה של סין מאטה כבר שישה רבעונים ברציפות ולאחר שניסתה לתמוך בעצמה מאז חודש נובמבר באמצעות שתי הפחתות ריבית ושלוש הפחתות יחסי הנזילות לבנקים, נתוני הסחר החלשים בהרבה מהצפוי שפורסמו ביום שישי, עשויים לה להתחיל לקחת את אירופה יותר ברצינות. הייצוא הסיני עלה בשנה האחרונה רק ב- 1%, הרבה מתחת לתחזיות לעלייה של 8.6%. היבוא עלה ב- 4.7% ועבור מדינה המבוססת על כלכלת יצוא מדובר בבעיה רצינית. משכך, גדל להערכתנו הסיכוי שסין תתחיל לגרות כמו שצריך את מכונות הדפוס שלה כדי לקום מהמקום שלה וללכת לעזור לאירופה.

המדיניות המוניטארית הבאה – לא QE3
בסקירה בשבוע שעבר (לינק) הסברנו שבמפגש הנגידים הבא בג'קסון הול עשוי ברננקי לשנות כיוון ובמקום דיבורים על QE3 להסיט את הנושא לדרכים שיעודדו את הבנקים לתת יותר אשראי. בניסיונות לדרבן נתינת הלוואות עומדים לרשות ברננקי שני מכשירים אפשריים. הראשון, הפחתת שיעור הריבית שמשלם הפד על רזרבות הבנקים. הפחתה זו תפחית מהכדאיות של הבנקים לשבת על מזומנים ובחיפוש אחר רווחים יעדיפו להקל את הדרישות למתן הלוואות חדשות. הבעיה של פתרון כזה היא שבטווח הקצר (עד שהבנקים יתחילו להקל על הלוואות) רווחיהם יפלו. נפילה ברווחי הבנקים עלולה לזעזע את שוק ההון, לפגוע במאזנים שלהם וכך בעקיפין לפגוע ביכולתם להלוות, מה שבסוף התהליך יביא לתוצאה הפוכה. הגיד ברננקי עצמו הביע דאגה מההשפעה שעלולה להיות למדיניות כזו. האפשרות השנייה היא תוכנית מורכבת יותר והיא "מימון הלוואות". כלומר, שהפד יממן חלק מעלויות הריבית. למעשה, ניסיון שכזה עושה כיום הבנק המרכזי הבריטי וברננקי כבר הביע עניין במעקב אחרי המדיניות הזאת במסיבת העיתונאים שקיים בחודש יוני. מאינדיקציות ראשוניות למדיניות בבריטניה, עולה כי יש לה את האפקט הרצוי. החסרונות של תוכנית כזאת הן שהיא תחייב שותפות בין הבנק המרכזי לבין האוצר, כיוון שמדובר הסיכונים תקציביים. לשם סיכונים תקציביים ידרשו אישורים לא רק של הבנק המרכזי אלא גם של העוסקים במדיניות התקציבית (הממשל). הבעיה השנייה היא פוליטית, כיוון שאם בינואר יכנסו פקידי ממשל חדשים זה יצור ספק לגבי יישום המדיניות גם בהמשך. הבעייה הקשה יותר היא מתן כספיים ללווים לא ראויים, הגורם שמלכתחילה התחיל את כל המשבר.
האם למרבה האירוניה אותו "וירוס" שגרם מלכתחילה למשבר (מתן אשראי ללווים לא ראויים) עשוי להיות גם זה שיביא לפיתרון שלו?

http://cfv6prdcms01/SmarTradeContent...lamit21208.jpgבשבוע שעבר פרסם הפד את סקר קציני האשראי שלו, ממנו עולה כי שיעור הבנקים במדינה שמקשיחים את הקריטריונים והדרישות לצורך קבלת אשראי יורד. במקביל, גם התנאים לקבלת אשראי חוץ בנקאי מקלים, כשמרווח התשואות בין אג"ח בתשואות גבוהות לאג"ח ממשלתיות מצטמצם. מעניין לראות בתרשים המצורף את המתאם הגבוה בין השניים, מה שהגיוני מאד בהתחשב בכך שמדובר בשני שווקי אשראי תחליפיים שפועלים באותו עולם סיכונים.