28/12/08

השבוע, שלא כרגיל, אתחיל דווקא מהסוף – המבצע המתגלגל בעזה. הערכתי כאן בעבר, כי מבצע ממושך ככל שיהיה ישפיע על הבורסה באופן נקודתי בלבד. התקופה בה כל פיגוע היה מוביל לימי ירידות איננה עוד, והמשקיעים נושאים עיניים יותר מכל דבר אחר אל ניו-יורק. אני רוצה להזכיר כי אף בתקופת מלחמת לבנון השניה ההשפעה היתה מספר ימים בודדים של ירידות, ומכיוון שהמשק האמריקני הוסיף לטפס הירידות נמחקו תוך פרק זמן קצרצר. אף על פי כן, יתכן כי נראה בראשון ירידות חדות בהיעדר חוזים עתידיים שיכולים היו לתמוך בבורסה.
הלחימה עצמה אינה נוגעת למיגזר זה או אחר ובניגוד לדעת רבים גם אינה נוגעת בצורה קריטית לנדל"ן משום שלמלכתחילה החברות הללו מוטות חוץ ומרבית הרווח אינו מגיע עוד מבניה בארץ. הנזק היכול להיגרם הוא דווקא תודעתי כשאותם משקיעים זרים יביטו שוב על המשוואה של בחירות + מלחמה ויעדיפו למשוך את מעט הכספים שעוד נותרו כאן.
כמובן שבלתי נמנע אף לבדוק את התנהגות הדולר העת הזו. האם הדולר, כבעבר, יתחזק או שהמגמה העולמית של היחלשות תיגבר. שוב, גם כאן סביר שנראה תגובה מיידית בטווח של הימים הקרובים, ולאחר מכן התכנסות למגמה העולמית.
חברות הנדל"ן אם כבר צריכות לחשוש מהתחזית הפסימית שפורסמה השבוע עפ"יה תהא ירידה של 25% בתחילת שנת 2009 ביחס לסוף 2008. מכון גיאוקרטוגרפיה ציין לא מכבר כי קיימת היחלשות נראית לעין כבר ברבעון האחרון של 2008. מדהים לראות איך במדינה שיתכן ולא באמת היה אמור להיות בה משבר אשראי, מופיע משבר אשראי בשל חששות הבנקים למתן אשראי, ואיך במדינה שלא היה אמור להיות בה משבר נדל"ן, מופיע משבר נדלן קודם כל כתוצאה מהנחת העבודה של הצרכנים כי ירידת המחירים תגיע לישראל. בשל כך היציאה המסיבית של בעלי החברות לתקשורת ומתן ההסברים על כך שאין אנו צפויים לראות ירידה במחיר וכיוצא בזה.
כל אלה, בצירוף המגמה העולמית, עושה רושם שיובילו את הבורסה לשבוע שלילי אך הדבר יכול להיות רך בהרבה אם ארה"ב תפתח את השנה בצורה חיובית. בכל מקרה, דעתי נשארה כפי שהיתה שהמגמה היא ירידות, והמעו"ף בדרכו לאיזור ה 600 בתקופה הקרובה.
השבוע התרחשה פקיעת אופציות המעוף. הערכתי בתחילת השבוע כי על אף הפוזיציות הפתוחות (670-680) יתכן בהחלט שנראה פקיעה נמוכה מ 660. אין כאן טעות ומי שהביט עד יום שלישי אכן ראה כי מרבית השחקנים מכוונים לאיזור ה 680 בצורה גורפת. עם זאת, כמו שטענתי - רבים העדיפו לוותר על רווח גדול ולהסתפק במעט וכך ראינו סגירה הולכת וגדלה של פוזיציות שנמשכה עד הרגעים האחרונים ממש. הדבר כמובן בא לידי ביטוי גם במחזור הפקיעה הנמןך והמעבר לאופציות ינואר. חשוב להבין שבניגוד לעבר בו השבוע האחרון היה מוחזק ע"י שחקנים ומבט קצר בגרפים היה מלמד על הכיוון, הרי שכעת אנו עדים למצב בו קיימת סגירת פוזיציות מוקדמת ולא ניתן יותר להסתמך על כך.
נקודה נוספת שאני נשאל עליה לא פעם נוגעת לקופות הגמל ולמוסדיים בעקיפין. האם המוסדיים חזרו לשוק? האם ההתבצרות נמשכת? מה לעשות עם הקופה האישית שלי? ה"התבצרות" באה לידי ביטוי בחלוקה. עד שלהי 2007 ממוצע המניות בקופ"ג עמד על 27%. חלק מהגופים אף הגדיל לעשות ועבר את ה %30 והמיעוט שהחזיק % 20 וקצת היה פשוט אותו מיעוט שטרם הספיק להגדיל חשיפה- דוגמא מצוינת לכך היא גדיש של פסגות. עם המעבר לפסגות מבנק הפועלים, התכנונים היו להגדיל את החשיפה אך המשבר הקדים מהלך זה וכך גדיש נהנתה מסולידיות יחסית והובילה את טבלת התשואות. כך או כך, השבוע פורסם כי כיום משקל המניות עומד על 12.2% בלבד! צניחה של למעלה מ 50% המבטאת יותר מהכל את הכניסה לעמדת התגוננות. מכיוון שכך, מי שחפץ בקופה סולידית של עד 10% טוב יעשה אם קודם יביט בקופה שלו כי בהחלט יתכן שזו הגדרתה כעת. הכספים עצמם הופנו ברובם לנזילות ולכיוון האג"ח הממשלתי שכמעט מגיע ל 30% לעומת פחות מ 20% מתחילת השנה. אם למישהו היה ספק, חד משמעית המוסדיים לא חזרו.
לא ניתן כמובן לדבר על קופ"ג בלי לכתוב על נפילת פריזמה. עם כניסתה לשוק היינו כולנו המומים מהשחקנית החדשה. רמת השכר היתה פנומנאלית, השמות שהובאו מרשימים ביותר, והחברה הורכבה כולה ממנהלים לשעבר ללא עובדים. היתה אוירה של בחור חדש הגיע לשכונה, ליגה אחרת. הדברים התנהלו בצורה רגועה יחסית עד לאותה התפוצצות פרשת בן גביזון. לא מנקה את ידיה של פריזמה, אך גם על הממשלה לעשות חושבים. תאוות התשואות התחילה ברפורמת בכר ושולהבה ע"י המפקח על הביטוח. הכשלון הזה אינו יתום, אך במקום ללמוד אנו עדים לקפאון של המפקח ענתבי. השוק לא ימשיך לרדת לעולם וכשהוא יתהפך, תתחיל הריצה המטורפת כשכל גוף יגדיל חשיפה בצורה מטאורית ובהחלט אופציות לא יהיו מלה גסה. המפקח לא מגביל אופציות, לא מעודד תקרה, גבוהה ככל שתהיה של תשואה, ולכן בשנים הבאות פריזמה לא תהא הגוף היחידי שיקרוס, משום שללא השתתפות במירוץ אין זכות קיום בשוק קופות הגמל במצבו הנוכחי.
בנק ישראל עומד מצידו בחזית לבד, ומציע פתרונות (נאים) כדוגמת הקטנת ספיגת עודפי הנזילות ומתן הלוואות נוחות יותר לבנקים. את ספיגת עודפי הנזילות מתכוון הבנק לבצע ע"י הנפקת מק"מ מה שמלמד שפישר מודע לכך כי כעמיתו ברננקי, נשק הורדת הריבית מאבד את האפקטיביות שלו כמו גם לא נותרה הרבה תחמושת במחסנית. באותה נשימה הוסיף הבנק כי יוריד מ 1% לחצי אחוז את ריבית בנק ישראל בחלון האשראי כמו גם בחלון הפקדונות לבנקים המסחריים. בשיחות בכירים בשוק ההון יודעים לספר על נזיפות יומיומיות של פישר במנהל הבנקים על אי גלגול הכסף לצרכן אך קשה לבוא אליהם בטענות כשמכל עבר בנקים נוהגים כמותם.
בלתי נמנע כמובן גם לבדוק את התעכבותו של פישר להורדת הריבית של ברננקי, מהלך שהוביל לצניחת הדולר. ההמתנה היוותה בעיה מאוד משמעותית ללא שמץ של ספק, והראיה היא שער הדולר הנוכחי. פישר יכל לרכך את המכה ולהחזיק את הדולר בשערו באותה עת, אם כבעבר היה מוריד את הריבית שלא במועד הקבוע. אני מזכיר, כי החל מירוץ בו כל מדינה רוצה את המטבע שלה כמה שיותר חלש וכרגע ישראל הפסידה לא מעט. אותם יצואנים יתקשו, גל הפיטורים יגדל ומעגל הקסמים ימשך לו. האם זו היתה טעות? היום אני כבר לא בטוח. אין להוציא מכלל אפשרות כי פישר ידע על הפעולה הנרחבת העתידה להתרחש בעזה ושיכולה לתמוך בהתחזקות הדולר. מכיוון שכך, יתכן כי העדיף להמתין ולבחון את התגובה להתפתחויות, ולא להשתמש בכל הכלים כפי שבמבט מהצד היה אמור להעשות. התשובה אצל פישר בלבד.
בארה"ב חזינו השבוע במסחר מנומנם משהו, שרובו היה ציפייה לחופשת חג המולד ולהשארת הבעיות רגע אחד מאחור. החדשה המרעישה השבוע היתה הורדת הדירוג לפורד ול GM ע"י מודיס ו s&p לאגח זבל. טוב יעשה כל משקיע בישראל הסבור כי האגחים שהוא קונה לא יכולים להגיע לרמת אגח זבל, שיזכור את שתי המעצמות הללו ועד כמה מהר הן קרסו. האגחים הללו משקפים חוסר יכולת של החברה להחזיר את החוב (אחרים יגידו הזדמנות פז), וזאת למרות שברור שהממשל נתן ועוד יתן לא מעט כסף. אחד ההסברים לכך נוגע לארגוני העובדים החזקים בתעשיית הרכב שלא ימהרו לתת את ידם לקיצוצים הצפויים שיחויבו בוודאי ע"י הממשל. מדובר בארגונים החזקים ביותר בארה"ב, והם יעדיפו למתוח את החבל עד לקצה, ולכן הבעיה תישאר עימנו עוד זמן רב. מיותר לציין שבעלי האגח לא ימהרו לוותר, ובמשיכת החבל הזו עלולים להיות הפעם שני מפסידים. כתבתי כבר לא פעם שיתכן שיתנו לאחת מהן לקרוס/להתמזג אבל צניחה של 2 או 3 ישים את קריסת ליהמן בראוורס בצל.
עדין בארה"ב, נושא מעניין במיוחד הוא ירידת התשואות של האגח הממשלתי. ירידה זו לכשלעצמה לא חדשה וידועה מזה למעלה מ 20 שנה. (באגח - תשואה יורדת מחיר עולה!). הירידה המוזכרת לעיל נבעה קודם כל מירידה באינפלציה שנמשכה תקופה ארוכה. הירידה היתה מתונה ועקבית אך עם פרוץ המשבר היתה נהירה מסיבית לנכסים בטוחים ובריחה מהמינוף. אותה נהירה הובילה למצב חסר תקדים שכיום התשואה מצויה על 2% בלבד!
מצב זה לא אפשרי לאורך זמן ומלבד היותו מלמד על הבונקר בו מצוי הציבור מהווה גם הזדמנות נוחה למשקיע הסולידי. עושה רושם שלרדת אין כבר לתשואה לאן, ולכן היא חייבת לעלות! המצב שם גובל בבועה. מכיוון שכך אנו צפויים לראות בשבועות הקרובים תיקון אלים במונחי אגח. יתרה מזאת, כשהמחנק ישתחרר מעט והמשבר יהיה אחרינו המגמה הזו תימשך ולכן יש כאן מצב נדיר לביצוע שורט, שבאופן פרדוקסלי ירויח יותר דוקא עם התאוששות השוק.

מניות ומגזרים
נדל"ן – השבוע המדד חזר לעצמו, כלומר לירידות השערים. המגמה לא צפויה להשתנות, והסנטימנט תומך בירידת המדד בלפחות עוד 15% בשלב זה.
בנקים – גם בהם מגמת הירידה תימשך אך חשוב לשים לב כי בימי תיקון לרוב הם מתקנים מעל לשוק. הדבר יכול להצביע עם קיומם של קונים הולכים ומתרבים המוצאים במניות אלה הזדמנות.
נייס –אמרתי לפני שבועיים שתגיע לקידומת 7. המניה אכן הגיעה לכך, ואע"פ כן, צפויה להמשיך לרדת אך במידה תנודתית הרבה יותר.
אפריקה – אין שינוי! תיקון לא מלמד על כלום והמניה עושה דרכה בביטחה חזרה לאיזור ה 20 ₪.
כיל וחל – גם כאן, מדובר על תיקון ואנו נצפה בירידת מחיר המניות.

שאר המניות – אין שינוי הערכה משבוע קודם.

* ניתן למצוא את סקירת האופציות לשבוע תחת פורום אופציות – ינואר.

שבוע שקט ומוצלח.