2 קבצים מצורפים)
והרי החדשות : יש לממשלה מדיניות כלכלית. אפסילון.
אולי, אבל ממש אולי, השבוע קיבלנו נקודת אור. קטנה, לא ברורה, אבל נקודת אור. השבוע קיבלנו סוף סוף התייחסות קצת יותר קונקרטית מצידו של ראש הממשלה (או בתוארו האחר : שר האוצר בפועל) לגבי סוגיית הגרעון. מהדיווחים בעיתונות עולה כי הממשלה מתעתדת לקצץ בתקציבה כבר השנה לצד הטלת מיסים באופן מיידי. בשלב הבא תבצע הממשלה קיצוץ משמעותי יותר גם בתקציב 2013, שכנראה וגם הוא ילווה בהטלת מיסים נוספים. עוד מסתמן כי הקיצוץ יפסח על תקציבי הביטחון, הרווחה והחינוך.
עד כאן נשמע סביר, אלא שמן הסתם דרושים פרטים מדויקים יותר על מנת לבחון את משמעותם של הצעדים הללו ויכולתם להתמודד עם העלייה בגרעון. חלק מהצעדים נראים קצת בעייתיים. העלאת המע"מ למשל, מעבר להיותה לא צודקת מעידה על היצירתיות המוגבלת של האוצר שמעדיף להשתמש בנשק הכי זמין (ושוב, הלא הוגן) שיש על פני ביצוע כמה רפורמות הכרחיות שיתכן והמצב הנוכחי מהווה כר נוח מאוד לביצוען. מאחר והציפיות שלנו לגבי ההתנהלות הכלכלית של הממשלה הן ממילא נמוכות, נתרכז בכך שהממשלה החלה לנקוט בצעדים לצמצום החריגה בגרעון. יש לכך חשיבות רבה. זאת מאחר ואם השוק ישתכנע שיש בידי הצעדים הללו כדי להתמודד באופן ראוי עם הגרעון, אזי פרמיית הסיכון שהחלה לאיים על השוק (בדמות העלאת הריבית והפחתת הדירוג הבינלאומי), תיעלם. אבל לשם כך, נאלץ להמתין.
בינתיים שוב מוצא עצמו בנק ישראל בסיטואציה בעייתית. מצד אחד, נתוני הצמיחה הצנועים אמורים היו להוות לכאורה סיבה ראויה להפחתת הריבית. אלא שמנגד, עולים שני גורמים שעוצרים לפי שעה את התהליך. הראשון קשור לאפקט האינפלציוני שיתלווה לצעדי הממשלה. בהנחה שבנק ישראל יתייחס לגורמים האלו כחד פעמיים, אנו מניחים שהם לא יהוו שיקול בקביעת המדיניות המוניטרית.
נותר גורם נוסף, שנכון לעכשיו לא זוכה לתשומת לב רבה בשל ההתרכזות בנושא הגרעון. שני הגרפים המצורפים למטה ולקוחים מדו"ח התפתחות החוב של בנק ישראל לחודשים מאי – יוני עלולים להוות את כאב הראש הבא של הבנק.
קובץ מצורף 707
קובץ מצורף 708
הגרף העליון מתאר את הריבית על משכנתאות שנמצאת כמובן במגמת ירידה. ואילו הגרף ההתחתון מתאר את היקף המשכנתאות (עמודות). כפי שניתן לראות, היקפי לקיחת המשכנתאות בחודשיים האחרונים משתווים להיקפים שנרשמו בתקופות השיא שהיו בשנתיים האחרונות. התופעה של הנהירה המחודשת לרכישת דירות נובעת משתי סיבות עיקריות. הראשונה, הירידה באטרקטיביות של השקעה בשוק ההון כתוצאה מהתנודתיות החדה והפחד ששב לשווקים. הסיבה השנייה נעוצה כמובן בריבית הנמוכה שמעלה את האטרקטיביות היחסית על שאר אפיקי ההשקעה.
בהודעת הריבית האחרונה, לא ציין בנק ישראל את נושא הדיור כגורם בעייתי והתייחס אליו באופן לקוני למדי. אלא שאם המגמה שמתוארת בגרף לעיל תימשך, הוא לא יוכל להמשיך להתעלם מכך. בהנחה שאזהרותיו של בנק ישראל עשו את שלהן ויגרמו לממשלה לנהוג באחריות פיסקלית, הרי די ברור שהריבית לא תעלה לאור המצב בכלכלה הגלובלית והמקומית. על מנת להתמודד עם הבעיה, בנק ישראל ינקוט בצעדים שיקשיחו עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתאות ובכך ימנע את התחממותו של שוק הנדל"ן.
הנה חוזרת הבעיה הישנה והלא טובה. מי שיתקשה לגייס את ההון העצמי הדרוש, יאלץ לדחות את חלום רכישת הדירה ולפנות לשכירות. בעלי האמצעים לעומתם, ימשיכו ליהנות ממימון זול. מעבר להשפעה החברתית, עולים הסיכויים לכך שהלחץ על שכר הדירה יימשך על כל ההשלכות האינפלציוניות שיש לכך (למען ההגינות יש לציין שבנק ישראל אינו אשם במצב. האשמה טמונה בממשלה שמהווה את החסם העיקרי לירידה במחירי הדירות בעצם היותה בעלת הקרקעות העיקרית במדינה). הוסיפו לכך את העובדה שההאטה הכלכלית תשפיע לרעה על שיעורי התעסוקה שמכרסמים בביטחון הכלכלי של הרוכשים הפוטנציאלים והנה מתכון לעלייה אפשרית במחירי השכירות.
נראה שהעלייה בציפיות האינפלציה בשבוע האחרון נבעה בעיקר מהקפיצה במחירי הסחורות, כמו גם מההשלכות שתהיינה לצעדי האוצר על האינפלציה (גם אם אלו ישפיעו רק בטווח הקצר). בנוסף, גם ההשפעות האפשריות על שוק הנדל"ן שפורטו לעיל מחזקות את דעתנו על כך שיש לשמור על חלוקה שווה בין הרכיב הצמוד לשקלי בתיק הסולידי שלנו.
כמה חדשות טובות
1. הנתונים שמספק שוק הנדל"ן בארה"ב מעידים על התאוששותו של הענף המוכה (כן, גם אלו שפורסמו ביום רביעי). ההיסטוריה מלמדת שהנדל"ן היווה את הקטר שהוביל את הכלכלה האמריקאית לצמיחה לאחר עיתות שפל.
2. מדד מנהלי הרכש בסין עלה בחודש יוני לרמתו הגבוהה ביותר מזה חמישה חודשים.
3. התשואה של מדד S&P מתחילת השנה היא הטובה ביותר מאז שנת 2000 !!!
4. בראיון שהעניק השבוע ל CNBC אמר סנדי וויל, שהיה היו"ר של סיטי גרופ ולמעשה הניח את היסודות לענף הבנקאות כפי שהוא נראה היום, שהוא סבור שיש להפריד את פעילות הבנקאות להשקעה מהבנקים, ועל הבנקים לשוב ולהתמקד בפעילות הבנקאית המסורתית. ימות המשיח.
5. ארבע חדשות טובות בשבוע כזה ? יבול לא רע בכלל.
נכתב ע"י עידן אזולאי.
