כלכלה ימית - כסף ירוק - אינפיניטיפ

ניתן לומר כי לעוסקים בתחום הדייג ולאלו העוסקים בהשקעות בשווקי ההון יש הרבה מן המשותף: נדרשת להם סבלנות רבה לצד יכולת להמשיך הלאה, גם לאחר כישלון. כמו כן, תחומים אלו דורשים תכנון מוקדם, למידה וניסיון שהינם קריטיים להצלחה במשימה...

בנוסף, נדרשת האמונה שגם ב"מים סוערים וראות לקויה" ניתן למצוא בסופו של דבר את מבוקשך. החשוב מכל, כל מי שעוסק באחד משני העיסוקים, מכוננת הציפייה והתקווה להעלות בחכתו דג שמן ומתגמל.למעשה, הקשר והדמיון בין השניים הדוק ביותר, דייג וחקלאות ימית הן תעשיות מהותיות ואסטרטגיות לאנושות ומהוות אפיק השקעות לכל דבר ועניין, בדומה לכל ענף השקעות אחר. ע"פ נתונים המפורסמים בעולם, תעשיית הדייג מוערכת ב-95 מיליארד דולר בשנה ואילו תעשיית החקלאות הימית מגלגלת בשנה כ-106 מיליארד דולר. תעשיות אלו, שמאכילות מיליארדי בני אדם בעולם, מפרנסות כ-45 מיליון בני אדם.
בשל החשיבות הרבה של תעשייה זו לעתיד האנושות, פרסם לאחרונה ארגון ה-OECD (לשיתוף כלכלי-חברתי) מסמך מעמיק בתחום זה, בשילוב המלצות עבור ממשלות המעוניינות לתמרץ ולתמוך בפיתוח של ענף דייג בר קיימא מבחינה כלכלית ומבחינה חברתית. המסמך כולל סט של עקרונות והנחיות מעשיות שיש להביא בחשבון בעת תכנון שיקום ענף הדייג בכל אחת ואחת מהמדינות. סביר להניח שלרבות מהמדינות השוכנות לצד ימות ואוקיינוסים, יהיה אינטרס לפתח את תחום הדייג בשטחן לאור התמורות הגלובליות ולאור קצב גידול האוכלוסייה העולמית. מהנתונים שפרסם ה-OECD, עולה כי מאז שנות ה-70 צריכת הדגים השנתית הממוצעת לאדם עלתה מ-0.7 קילוגרם ל-7.8 קילוגרם, נכון ל-2006. מדובר בקצב צמיחה שנתי בשיעור של 6.9%. נוסיף ונציין כי הדייג והחקלאות הימית הינם הסקטורים אשר צומחים בקצב המהיר ביותר בתעשיית ייצור המזון מן החי. נציין כי, בתחילת ספטמבר הקרוב צפויה להתקיים בצ'כיה פסגת החקלאות הימית אשר תדון במספר היבטים קריטיים הקשורים לצעדים הנדרשים לבצע כיום, כדי שבעתיד יוותר מספיק מזון.
גם בישראל הבינה הממשלה לפני מספר שנים את הנחיצות בקידום תעשייה זו, על רקע המחסור העולמי במזון שרק הולך וגדל. על כן מינתה הממשלה את פרופ' יורם קפולניק, מנהל המכון הוולקני שבבית דגן לעמוד בראש ועדה לאומית מיוחדת, שתבחן את היערכות החקלאות בישראל לקראת שנת 2050. באחד הראיונות שנתן קפולניק לתקשורת הוא העריך כי המבורגר שהיום עולה כ-30 שקלים יתייקר עד 2050 פי 10 לפחות. אחת הסיבות מיני רבות לכך, היא רמת החיים שעלתה בסין, לצד העובדה כי סינים רבים מתחילים לצרוך הרבה יותר בשר מאשר אורז, מה שגורם לעלייה במחירי הבשר בעולם. החיפוש של קפלוניק אחר מקור לחלבון חלופי הביאו אותו למסקנה כי הוא מצוי בחי בעולם המים. בשל כך, המכון הוולקני מחזק בימים אלו את המחקר סביב התעשייה הקרויה חקלאות מים, שתעשה שימוש במשאב הזול והזמין. היתרונות של תעשייה זו רבים: גידול דגים בחוות ימיות קל ופשוט יותר מאשר גידול בקר. כמו כן, עתודות הקרקע לגידול בקר הולכות ומצטמצמות, בעוד שאוקיינוסים - לא חסר, שהרי שני שליש מכדור הארץ מכוסים במים.
כיצד אם כן ניתן להיחשף לתחום צומח זה? אחת הדרכים להשקעה בתעשייה זו היא באמצעות ETF המתמחות בהשקעה בחברות הפועלות בתעשיית הדייג והחקלאות הימית, הנהנות מצמיחה בביקושים בעיקר בשווקים המתעוררים. דוגמא לקרן כזו היא Global X Fishing ETF (סימול: FISN) הנסחרת בבורסת נאסד"ק. מדובר בקרן צעירה שהושקה במאי אשתקד ועוקבת אחר ביצועי 20 חברות מ-8 מדינות שונות שהעיקריות בניהן פועלות בנורבגיה, יפן וצ'ילה ודרום קוריאה.
השורה התחתונה: נכון להיות, צריכת דגים בסין גדלה משנה לשנה בקצב של 5.7%, על פי נתוני ארגון המזון והחקלאות העולמי. זו רק סין, ומה לגבי יתר מדינות העולם? בהתאם לגידול באוכלוסיית העולם, ההערכות הן שיידרשו עד 2030 כ-27 מיליון טון דגים, זאת רק כדי לשמר את הרמות הנוכחיות של הצריכה לנפש. לאור העובדות האלו ניתן לומר שענף הדייג מצטייר כענף צומח.

הטיפ רלוונטי למועד כתיבתו. הניתוח במסמך זה נעשה בהתבסס על מידע אשר פורסם ו/או היה נגיש לכלל הציבור באתר http://www.google.com/finance אשר החברה מניחה שהינו מידע מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנותו.