התפתחות ענף הביומד בישראל. תכלית.
בשוק הישראלי גלום פוטנציאל אדיר לתעשיית הביוטכנולוגיה. החל ממרכזים אקדמיים מהמובילים בעולם, השיעור הגבוה בעולם של מהנדסים בכוח העבודה, מדענים מובילים, מובילות במספר פרסומים מדעיים בממוצע לנפש וכיוצא באלה. עקב נתונים אלו, בשנים האחרונות זוכה תעשיית הביומד הישראלית להתעניינות רבה הנובעת הן מהצלחות קליניות ומסחריות והן מהתמיכה המתקבלת מהממשלה ועידוד מצד שוק ההון.
ענף בצמיחה
לפי נתונים המפורסמים על ידי איגוד תעשיות מדעי החיים (ILSI), בישראל קיימות כיום למעלה מ- 702 חברות העוסקות בתחום מדעי החיים וכל שנה נוספות עוד כ- 40 חברות. בפילוח של החברות, כ- 58% מהן הן חברות מכשור רפואי, כ- 19% הן חברות ביוטק, 11% הן חברות
פיתוח תרופות, כ- 7% הן חברות מחשוב רפואי, 2% הן חברות אגרו ביוטק והשאר בתחומים אחרים כגון שירותים המיועדים לתעשיה.
| תת ענף |
אחוז |
| מיכשור רפואי |
58% |
| ביוטק |
19% |
| פיתוח תרופות |
11% |
| מחשוב רפואי |
7% |
| אגרו ביוטק |
2% |
| אחר |
3% |
נתוני הארגון מראים כי למרות שתעשיית הביומד הישראלית צעירה יחסית, כ- 43% מהחברות נמצאות בשלב המכירות (למרות
שחמישית מהן נוסדו בחמש השנים האחרונות) וכ- 21% מהחברות נמצאות בשלב פיתוחי מתקדם (ניסויים קליניים).
תמיכה ממשלתית וחיזוק הון סיכון
בעקבות ההתפתחות המהירה של תעשיית הביומד הישראלי וזיהוי הפוטנציאל הכלכלי הטמון בה, המדען הראשי החליט החל משנת 2010
לתת עדיפות תקציבית לסקטור הביומד, ולקדם תוכניות להקמת תשתיות. התוכניות כוללות ייבוא חברות שירות היכולות לשמש, כאפיק להוצאה למיקור חוץ של פעילויות שונות, כגון ייצור לניסויים קליניים, או לניסויי רעילות בחיות.
מסיכומים שנערכו בלשכת המדען הראשי עולה כי במהלך השליש הראשון של 2012 אושרו 118 פרויקטים בתחום מדעי החיים עם
תקציב מחקר ופיתוח מאושר כולל בהיקף של 405 מיליון שקל, עלייה של 22% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
לאחרונה הושלם צעד נוסף של המדען הראשי בתמ"ת ומשרד האוצר לתמיכה בסקטור הביומד, והוא השלמת המכרז הבינלאומי להקמת
קרנות השקעה בתחום מדעי החיים. מטרת המכרז היא לעודד את צמיחת תעשיית הביו-פארמה בישראל על ידי הנחת תשתית להקמת תעשיית השקעות בענף וייבוא של ידע וניסיון ניהולי בינלאומי בתחום הביו-פארמה הנדרשים לתעשייה בארץ. לדברי הממשלה, הקמת הקרנות תוביל לביסוס וצמיחת תעשיית הביו פארמה, דבר אשר צפוי להשפיע על כלל המשק במספר היבטים: הגדלת התמ"ג, עלייה באחוזי התעסוקה ומניעת "בריחת מוחות" לחו"ל.
במסגרת המכרז קרן אורבימד הצליחה לגייס 160 מיליון דולר והיקפה הכולל יעמוד על 220 מיליון דולר. כמו כן, קרן נוספת צפויה לעמוד בתנאי הסף של המכרז והן יצטרפו לפיטנגו, אוורגרין, גיזה, יזראל הלת'קייר, ויטה לייף, פונטיפקס, כלל ביוטכנולוגיה וטרייונצ'רס, שכבר משקיעות במדעי החיים בישראל.
בנוסף הושקה תכנית קמין לתמיכה במחקר יישומי, שבמסגרתה אושרו עד כה תמיכה בכ- 100 פרויקטים בתחום מדעי החיים שהם
כמעט מחצית מסך הפרויקטים שאושרו בהיקף תמיכה כולל של כ- 38 מיליון ש"ח.
צעד נוסף שאושר לאחרונה ויתרום לתעשיה הוא הוראת שעה שנכללה במסגרת חוק ההסדרים שאושר הידוע בשם "חוק האנגלים". במסגרת החוק, נקבע שהשקעה בחברה ישראלית עתירת מו"פ בהיקף של עד 5 מיליון שקלים, ניתנת לקיזוז כנגד כל מקור הכנסה, על פני תקופה של שלוש שנים, כל עוד החברה תישאר עתירת מחקר ופיתוח לאורך שלוש שנות ההטבה.
פעולות אלה של הממשלה אכן נשאו פרי, כאשר בסקר משותף של חברת המחקר IVC ופירמת רואי החשבון KPMG סומך חייקין על גיוסי הון של חברות בתחום מדעי החיים בישראל, נמצא כי ברבעון הראשון של שנת 2012, סקטור מדעי החיים בדומה לרבעון המקביל אשתקד, הוביל את הגיוסים עם 130 מיליון דולר שהם כ- 27% מסך הגיוסים (הסכום הגבוה ביותר לסקטור בשנתיים האחרונות).
ישראל כמרכז ביומד עולמי
עדות נוספת להפיכה של ישראל למרכז ביומד עולמי, פרט לכניסת קרנות בינלאומיות כגון אורבימד ואחרות להשקעה בתעשיה הישראלית, היא קיומו של שבוע ILSI ביומד ישראל. כנס זה מרכז אליו, כבר מספר שנים ברציפות, את כלל תעשיית הביומד הישראלית ונחשב כבר זמן רב לאירוע בין המובילים בעולם בתחומו. בשנים האחרונות מהווה כנס זה מוקד עלייה לרגל לאלפי אורחים חשובים מהארץ ומחו"ל הכוללים משקיעים, משלחות דיפלומטיות, אנשי מפתח, חוקרים בעלי שם ובכירים בחברות הענק.
מבט לעתיד
בעקבות המשבר הפיננסי של שנת 2007 שלאחריו נסגרו, להערכת גופים רישמיים, כ- 200 חברות ביומד, נוצר תהליך ובו תעשיית הביומד הישראלי החלה לגלות סימנים של הבשלה. סינון טבעי זה של חברות, בנוסף לעובדה שבשוק קיימות מספר רב של חברות שנמצאות בשלבים קליניים מתקדמים או במצב מכירות ראשוני, בשילוב של ההתערבות הממשלתית שהובילה לתמיכה נרחבת מצד המדען הראשי וגיוס הקרנות החדשות שיתמכו פיננסית באותן חברות, מהווה קרקע נוחה לצמיחה של חברות חזקות ויציבות, בדומה לתהליך שעבר על ההייטק הישראלי לפני כ- 20 שנה.
