הרחבות מוניטריות מסביב לעולם, נתוני שוק העבודה והעלאת מע"מ בישראל פסגות.

הרחבות מוניטאריות סביב העולם
בצהרי יום חמישי, במהלך 45 דקות של שכרון חושים, הודיעו הבנקים המרכזיים של בריטניה, סין ואירופה על הורדות ריבית והקלות מוניטאריות נוספות. בדומה למדדים באירופה, גם ת"א 100 הגיב להודעות הבנקים המרכזיים בעלייה של כ-0.6% שנמחקה כמעט כולה עד לסיום יום המסחר. התגובה הפושרת של השווקים למהלך המוניטארי נובעת כרגיל מאפקט או נכון יותר מהיעדר אפקט ההפתעה, כלומר מה שחשוב זה לא מה קרה אלא עד כמה גדול הפער בין מה שקרה לבין מה השווקים ציפו שיקרה. בהיבט זה, הפחתת הריבית והארכת ההרחבה הכמותית בבריטניה היו צפויים בדיוק כמו הגשם שירד באותו אחה"צ בלונדון. הורדת הריבית בסין אמנם הפתיעה אך גם הגבירה את החששות לגבי ההאטה במנוע הצמיחה העולמי. באירופה, בעוד השווקים ציפו מה-ECB לשלוף את התותחים הכבדים (הרחבה כמותית) הם קיבלו בקושי רוגטקה.

להלן הפרטים על ההרחבות השונות (לפי סדר כרונולוגי):
• הבנק המרכזי בבריטניה (BOE) הודיע כי יותיר את הריבית ברמה של 0.5%. בנוסף הודיע ה-BOE כי יגדיל את תוכנית ההרחבה הכמותית שלו ב-50 מיליארד ליש"ט להיקף של 375 מיליארד ליש"ט.
• כאמור, שתי ההחלטות היו בהתאם לקונצנזוס.
• העובדה שהאינפלציה בבריטניה ירדה בתשעת החודשים האחרונים מ-5.2% ל-2.8% והציפיות האינפלציוניות ל-5 שנים ירדו מ-2.6% ל-2% בלבד תמכו בהחלטה.
• הבנק המרכזי בסין (PBOC) הודיע, בפעם השנייה בחודש האחרון על הורדת הריבית.
• הריבית על הלוואות ירדה ב-0.31% לרמה של 6% והריבית על הפיקדונות ב-0.25% לרמה של 3%. בנוסף, הבנק הוריד גם את הגבול התחתון של ריביות ההלוואות (גובה הריבית המינימלית האפשרית בפועל) מ-80% ל-70% מהריבית המוצהרת (צעד זה לא כולל את המשכנתאות כדי לא לנפח עוד יותר את בועת הנדל"ן)
• עצם זה שהריבית על ההלוואות הופחתה בחדות יותר מהריבית על הפיקדונות ושהגבול התחתון של הריביות על ההלוואות הופחת גם הוא בא ללמד שהצעד של הבנק הסיני נועד לתמרץ בעיקר השקעות מקומיות של הסקטור הפרטי. בהתאם לכך, וכיוון שהחודש צפויים להתפרסם מספר נתונים חשובים בסין (צמיחה, ייצור תעשייתי, אינפלציה והחשבון המסחרי), סביר להניח שהממשל הסיני מקדים תרופה למכה וכי הנתונים יהיו טובים פחות מהצפוי.
• סביר להניח גם שבעתיד נראה הרחבות נוספות בסין, כולל מספר הפחתות ביחס הרזרבה (שם יש עוד הרבה תחמושת) ואפילו הרחבות פיסקליות כדי להאיץ את הכלכלה מחדש.
• הבנק המרכזי האירופאי (ECB) הוריד את הריבית ב-0.25% לרמת שפל היסטורית של 0.75%. בהתאם, ריבית הפיקדונות הנמוכה ב-0.75% מהריבית המוצהרת ירדה לרמה של 0%.
• למרות זאת, אין שום סיבה שהבנקים יתחילו להזרים את הר המזומנים למשק. אם הבנקים היו מוכנים לקבל 0.25% על כסף שהם לוו ב-1% והחנו בפיקדונות ב-ECB, הם גם יהיו מוכנים להחנות את הכסף ללא ריבית. החששות של הבנקים באירופה מהפסדים חזקים מהרצון להגדיל את הרווחיות ע"י מתן אשראי למשק.
• הסיפור הגדול של החלטת הריבית של ה-ECB היא לא הפחתת הריבית אלא החלטת הבנק שכרגע צעדים מוניטאריים נוספים לא נדרשים. חמישה ימים בלבד לאחר הפוליטיקאים האירופאים סיימו את וועידת הפסגה שלהם עם החלטות חיוביות שהזרימו מעט אופטימיות לשווקים, בא ה-ECB ושפך דלי של מים קרים. המשקיעים שציפו לרמז כלשהו על התערבות של ה-ECB בשוק האג"ח על מנת להוריד את התשואות של ספרד ואיטליה התאכזבו לגלות כי הבנק לא משתף פעולה עם הפוליטיקאים האירופים. האכזבה הובילה לירידות בשוקי המניות, לירידה של 1.2% בשע"ח אירו/דולר, לעלייה מחודשת של התשואות על האג"ח הספרדיות ואיטלקיות (6.87% ו-5.99% ל-10 שנים, בהתאמה) ולירידה בתשואות האג"ח הגרמניות (1.32% ל-10 שנים ותשואה שלילית של 0.02% לשנתיים).

עוד באירופה:
איטליה אישרה תוכנית קיצוצים נוספת בהיקף של 26 מיליארד אירו (1.9% מהתוצר ו-3.2% מהוצאות הממשלה) הנפרשת עד 2014. הקיצוצים נועדו למנוע העלאת מע"מ בגובה של 2% שתוכננה לשנה הקרובה, כמו גם לענות על הצורך בקיצוצים נוספים שנוצרו כתוצאה מהמיתון במשק והפגיעה בהכנסות ממיסים. בניגוד לחלק מהמדינות שאנו מכירים, באיטליה הקיצוצים נעשים בצורה פרטנית ולא רוחבית ויכללו:
• התייעלות במערכת הבריאות דרך רכישות תרופות מרוכזות של הממשלה (הרכישות רוכזות, לא התרופות)
• התייעלות במערכת הרשויות המקומיות המסועפת והפיכת איטליה למדינה עם 10 מטרופולינים גדולים.
• קיצוצי כח אדם בשירות הציבורי, בעיקר דרך הוצאה לפנסיה של עובדים ותיקים על מנת לא להיכנס לעימות עם ועדי העובדים החזקים.למען הפרוטוקול נחזור לרגע על הטענה שאנו מציגים כבר זמן מה: על מנת להתקדם באמת לפתרון המשבר באירופה יש צורך ביישום של שתי פעולות, האחת מוניטארית והשנייה פיסקאלית, בו זמנית. מצד אחד יש להוריד את תשואות האג"ח, גם אם בצורה מלאכותית, על מנת לאפשר למדינות הבעייתיות להמשיך ולמחזר חוב בריביות סבירות. מצד שני יש להמשיך ולטפל בבעיית הגירעונות והחובות הגבוהים, אם על ידי תכניות צנע ואם על ידי רפורמות תומכות צמיחה. ללא הורדת התשואות, כל תוכנית צנע או רפורמה לא תשיג את יעדיה כיוון שעלות שירות החוב ממשיכה לעלות. ללא טיפול בחוב, התשואות לא יוכלו להישאר נמוכות לאורך זמן שכן השווקים מאבדים אמון מהר מאוד. שילוב של שני הצדדים עשוי להוביל את אירופה להתקדמות ולכן אנו מעריכים כי ה-ECB עוד יענה לבקשות השווקים ויודיע על הרחבה כמותית. במידה ולא הסיכון הוא גדול מדי.
ההרחבות המוניטאריות בעולם מובילות את רוב הכלכלות המערביות לסביבה כלכלית של ריבית אפסית ומלכודת נזילות. מאמר על ההשפעות האפשריות של סביבה כזו על העתיד של הכלכלה הגלובאלית נפרסם השבוע.

נתוני שוק העבודה בארה"ב
• 80 אלף משרות נוספו למשק האמריקאי ביוני. קצב גידול המשרות אמנם נמוך מזה שנרשם בתחילת השנה אך העובדה שנרשם שיפור לעומת אפריל ומאי (68 ו-77 אלף משרות בהתאמה) מלמדת שאמנם שוק העבודה האמריקאי לא בדרך לנסיקה אך גם לא בדרך לבלימה.
• תוספת המשרות הייתה נמוכה אמנם מקונצנזוס החזאים בבלומברג, כאשר חציון התחזיות עמד על 100 אלף משרות. עם זאת, כאשר מסתכלים רק על החזאים ה"מצטיינים" (בלומברג מדרגת את החזאים על פי דיוק התחזיות שלהם), החציון עמד על 72 אלף משרות בלבד. במילים אחרות, ההפתעה היא פחות מרעישה משנדמה.
• ההאטה בקצב גידול המשרות נובעת גם מסיבות עונתיות, או נכון יותר מההטיה כלפי מטה שניכוי העונתיות יוצר בחודשי האביב. כך למשל גם בחודש יוני 2011 נרשם גידול של 84 אלף משרות בלבד.
• תוספת המשרות הממוצעת ברבעון השני עומדת על 75 אלף משרות בלבד. זו לא תוספת שמספיקה אפילו כדי לכסות על הגידול הטבעי באוכלוסייה, שלא לדבר על הפיכת מובטלים למועסקים.
• מעבר להשפעות של חוסר הוודאות בנוגע לאירופה, החששות מביטול הטבות המס בתחילת 2013 משפיעות מאוד על המעסיק האמריקני. נזכיר שחלק מההטבות נועדו לעודד העסקה של מובטלים תמורת תמריצים בדמות תשלומים חד פעמיים והפחתות המס לביטוח לאומי מצד המעסיק. אי הוודאות לגבי המשך ההטבות מקשות על העסקת עובדים חדשים מצד הפירמות.
• שיעור האבטלה נותר על 8.2% "בזכות" גידול של 156 אלף בכוח העבודה. שיעור האבטלה בהגדרה הרחבה יותר עלה בעשירית האחוז ל-14.9%. עיקר העלייה נבעה מכך שיותר עובדים זמניים הצהירו כי היו רוצים לעבוד במשרה מלאה.
• בשורה התחתונה – חלק מהנתון הנמוך ניתן לייחס לגורמים עונתיים, את השאר יש לייחס להאטה במשק האמריקאי ובעיקר לאי הוודאות האופפת את אירופה ואת הפוליטיקה האמריקאית. אנו מעריכים (בהנחה שהטבות המס יוארכו) כי בהמשך השנה יעלה מעט קצב תוספת המשרות החודשי ויעמוד בממוצע על כ-120 אלף משרות בחודש. קצב זה מתאים לצמיחה של כ-2%-1.5% במשק האמריקאי.

עדכון לעדכון תחזית האינפלציה
לפני שבוע וחצי, בעקבות הודעתו של ראש הממשלה כי לא יועלו השנה מיסים, עידכנו את תחזית האינפלציה ל-12 חודשים הקרובים מ-2.4% ל-1.9%, כאשר חצי האחוז שהופחת מיוחס כולו לביטול ההעלאה של 1% במע"מ. 10 ימים מאוחר יותר אנו חכמים קצת יותר ומסנוורים קצת פחות ומעריכים כי בכל מקרה לא יהיה מנוס מהעלאת מע"מ ב-1% במהלך השנה הקרובה. גם אם ניקח בחשבון שהרווחים הכלואים יכניסו לקופת המדינה כ-8 מיליארד ₪ (הכנסה חד פעמית שלא תורמת במאומה לבעיית הגירעון של 2014) וכי יבוצעו קיצוצים בצד ההוצאות, על מנת להגיע ליעד הגירעון של 3%, אין מנוס אלא להעלות מיסים בכלל ומע"מ בפרט. אנו מאמצים את מדיניות הזיגזוגים ומעלים את תחזית האינפלציה חזרה ל-2.4%. כיוון שציפיות האינפלציה לשנה הגלומות בשוק ההון עומדות על קצת פחות מ-2%, ישנה עדיפות לאג"ח הצמודות הקצרות על פני אלו השקליות.

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו - פסגות בית השקעות