8/7/12

השבוע החולף נחתם אמנם בעליות, אך השינוי במדד נזקף כולו ליום ראשון שהיווה השלמת פערים מהנעשה בעולם. מחזורי המסחר המתפוגגים מונעים מהבורסה לפתח מהלך עליות משמעותי, וכך, גם בימים בהם המסחר חיובי ביותר מעבר לים הבורסה בת"א מדשדשת ואינה נצמדת לעולם. העלמות הזרים הוא עובדה מוגמרת שקרוב לודאי לא תשתנה בשנה הקרובה, אך לראשונה גם מכונות האלגוטרייד מתקשות להשתלב במסחר, כל שכן שחקני המעוף. מבחינת השחקנים, ביצועי האסטרטגיות קטנו ב 60% ואט-אט אנו נדחקים מחוץ לבורסה. ביצוע של עשרות אלפי כתיבות אינו פרקטי ולעיתים גם ביצוע של אלף עלול להארך יום שלם. הוסיפו לכך את סטית התקן הנמוכה (16.5%) שאינה מזמינה כתיבות וקיבלנו חודש דליל למדי, שגם אם הרווח בו יהיה אופטימאלי הרי שמדובר על כשליש מחודש מוצלח רגיל. הקולות העולים משוק הנגזרים הם של הרמת ידיים מהשוק המקומי, וזאת בין השאר בשל דלדול פעילות האלגוטרייד – על מנת לבצע ארביטראז מכונות המסחר מבצעות קניה וכנגדה כתיבה (ולרוב שתיים ושלוש כנגד כל קניה). בהיעדר ביקוש/היצע ראוי חסרה צלע במשולש וביצוע הארביטראז' אינו יכול להתבצע. כשלתרחיש זה נוספת העובדה כי הדולר הינו יציב בשבועות האחרונים וללא שינוי, הרי שגם המניות הדואליות אינן פעילות ולכן היכן שהמדד פותח, קרוב מאוד הוא גם יסגור (על אף שינוי בחוזים העתידיים). בניגוד לדעה הרווחת, מכונות המסחר הן ספקיות הנזילות הגדולות ביותר ולכן היעדרם מהשוק יוצר מעגל קסמים שמונע אפשרות עליה אמיתית במחזורים. ראוי גם לציין, כי היום (ראשון) להוציא שלב הפתיחה, שלב הנעילה והשלמת פערי הארביטראז' (פעולה מתבקשת) החליפו ידיים בכל דקת מסחר כ 150 אלף ש"ח בלבד בת"א 25. שחקנים יכולים בקלות לשלוט בשוק, אך מכיוון שאין לנו למי לכתוב טרם ביצוע התנועה הרי שזה מיותר. להבדיל, אדם בודד עלול להפיל/להזניק את המדד ואז כבר מדובר בקירחים משני הצדדים ולכן הגדלת כמות הכתיבות לא תתרחש כבר החודש. גבולות השבוע החולף עודם איתנו עם שינוי קל בגבול התחתון הנובע מקידום פוזיציות ה put: גבול תחתון ניצב כעת על רמת 1000 הנקודות, ואילו הגבול העליון טיפס מעט לרמת 1130. פקיעה אופטימאלית נותרה כמעט כשהיתה והיא סביב רמת 1055 הנקודות, כשסגירה מוקדמת אינה על הפרק בשל מחזורי המסחר הנמוכים ממילא.

ברמת המאקרו, הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר להגדל יעד הגרעון ב 2013 ל3%. התנגדותו של פישר נובעת מפוטנציאל הנזק, שהרי מבט חטוף בגרעון יוני מציג מינוס של 5.4 מיליארד ש"ח, אך בהחלט זוהי גזירה שהמשק המקומי יוכל להתמודד איתה ללא כל בעיה. ההתנגחות בין פישר לאוצר, ונצחון האוצר מדגישים כי רוה"מ מיחס חשיבות גבוהה יותר למחאה מאשר לדברי הנגיד, וגם אם מדובר במהלך פופוליסטי הרי שבנק ישראל יבלע את הגלולה שהרי הוא עצמו מציג יעד צמיחה מרשים למדי.
בניגוד למהלך המתבקש של האוצר, אין ברורה כוונתו בהקמת הקרן המגדילה את האשראי הבנקאי לענף הבניין ב 6 מיליארד ש"ח. אחרי הפטיש 5 ק"ג (גרם...) וה 10 ק"ג, הגיע הקרן שמטרתה היא החזר המע"מ בגין ערבויות חוק המכר, אך באמת שקשה להאמין שהבנקים הקפוצים כלפי הקבלנים יאותו לשחרר במשהו האחיזה בגלל עוד אחוזים בודדים של רווחיות (כמובן שלא כל המע"מ מגולגל חזרה).

בשוק המט"ח, הורדת הריבית באירופה סיפקה מעט חמצן לאירו שזינק אך לא החזיק מעמד ושב לרמת 1.22 בדרך ליעד שציינו סביב 1.2. ברננקי אפילו לא נאלץ להגיב במסגרת מלחמת המטבעות, ויש בכך להדגיש את חולשת המטבע האירופאי והשורט המתמשך ביחס אליו.
בצמד דולר-שקל חוינו תנודתיות אך ללא שינוי מהותי ברמה השבועית, כשהדרמה המרכזית הגיעה מכיוון שוק הסחורות עת הנפט מזנק לשיא של 6 שבועות. אפשר לראות בכך חששות ברקע החרם על איראן, ואולי נכון יותר לראות במהלך תיקון טכני לירידה התלולה אך בכל מקרה הנפט אינו צפוי להמשיך ולטפס ברקע הנתונים העגמומיים המציירים תמונת מיתון. מעניין לציין כי פישר מוסיף כל העת לרכוש דולרים והיתרה הנוכחית, 75.1 מיליארד דולר, מציגה עליה של 327 מליון דולר שהרבה מעבר לעלית שער החליפין.
בהיעדר אלטרנטיבה היה זה הזהב שזינק, בטח בשל הורדת הריבית אך נחלש ביום המסחר האחרון בשל דעיכת האינפלציה ונתוני התעסוקה האמריקנים. במבט חצי-שנתי המתכת לא רשמה כל התרחקות ממחיר 1600 $ לאונקיה, ויהיה זה הימור בטוח למדי להעריך כי כך יתרחש גם השבוע.

החלק האירופאי בסקירה, ראוי שיפתח בבחינת השפעת הפיסגה בשבוע החולף שההתיחסות אליה בסקירה האחרונה היתה אפאתית תוך שאנו מדגישים כי מדובר על הצהרות חסרות כיסוי שלא תחזקנה מיים. מטרת הפיסגה בראש ובראשונה היתה (לצד קנית זמן) הורדת תשואת האג"ח האירופאית. המדינות נחנקות תחת עול גלגול החוב, ואין ספק כי מהלך שכזה ימחיש את חזרת אמון המשקיעים. ואכן, עם היודע תוצאות הפיסגה צלל אג"ח ספרד לעשר שנים מרמת 6.9 המפחידה והקרובה ל7 לתשואה של 6.2 בלבד. והנה, עבר יום מסחר בודד ומגמת הירידה נבלמה, ביום המחרת כבר ראינו טיפוס ובסיכומו של שבוע האג"ח נסחר כעת ברמת 6.97 – וכן, זוהי רמה גבוהה מאשר הרמה ערב ההכרזה...

אז מה היה לנו? הקמת משרד אוצר אירופאי משותף, מהלך שלכל הדעות הינו מהפכני, יקר, נסיוני ומסוכן, ותרומתו לשווקים אפסית. אזכיר כי שוק המניות אינו רלונטי לעניין, מאחר והמשקיעים מתמחרים סיכונים טוב בהרבה בשוק האג"ח, ולכן כל המהלך האחרון הוא רק העמקת המשבר האירופאי והיעדר כל תרומה להתאוששות הכלכלה.
החשש בשוק האג"ח הורגש אף בגיוס הספרדי השבועי, שעמד על 3 מיליארד אירו. הביקוש לאג"ח 10 שנים היה הנמוך מתחילת השנה, וככל שפרק הזמן הלך והצטמצם כך הביקושים פחתו. מבלי להיכנס לספקולציה של עד כמה הרכישות באמת ובתמים מבוצעות ע"י מוסדיים ובנקים ולא ע"י האיחוד עצמו, ברור למדי כי ירידה עקבית בהיקפים מסמנת את העתיד להתרחש, ולכן להערכתי עם פתיחת שבוע המסחר באירופה נשוב ונצפה באגח ספרד מדלג בקלילות מעבר לרמת ה 7%. מה הטעם בהזרמת הון לבנקים אם מחירי הבתים ביוני נפלו ב 8.4% בהשוואה לאשתקד ?! במידה רבה שוק הנדלן הספרדי הולך ומזכיר את האמריקני, עם קוי דמיון משותפים רבים כשהעיקרי הוא הצפה חסרת תקדים שאינה יכולה "להיסגר" מעצמה אלא רק ע"י עידוד השקעה מצד תושבי חוץ.

גם שוק האבטלה הספרדי עם עמוק מעל 20% אבטלה גורר אחריו את אירופה עת נתון מאי הפתיע גם את האופטימיים שבאנליסטים: אחוז האבטלה חצה את רף 11% עם למעלה מ 18 מליון אירופאים מובטלים. המדובר כמובן בשיא עגום למדי, כשנתוני יוני אינם צופים כל שיפור. המעניין הוא שגם ביוון, וקודם לכן בספרד, נרשמו מידי חודש בעת האחרונה מאות אלפי אזרחים כעובדים על אף שגויסו לתקופת הבחירות בלבד. מאחר ותמו הבחירות ראוי לתהות האם אחוז האבטלה באיחוד עלול לזנק לכיוון 11.5%, כשמתינות הנתונים מגיעה אך ורק מגרמניה וצרפת.

על רקע הדברים הללו השוק הכתיב לדראגי את הורדת הריבית ברבע האחוז לרמת 0.75%, ואת ריבית הפקודות ל 0%. השפל ההסטורי בריבית היה צפוי לספק תמיכה לשווקים, אך מכיוון שנתוני המאקרו היו כה עגומים הרי שהדבר גולם מבעוד מועד, ולכן השוק עבר חיש קל לטריטוריה השלילית, ואין הדבר קשור כלל לנאומו של הנגיד. דראגי מצידו השתמש בנשק הריבית, כל הנראה, בפעם האחרונה עד סוף השנה, כשספק רב אם הפחתה נוספת תתרום כהוא זה.

קביעת השוק לנגיד נכונה גם להרחבת תכנית הרכישות בבריטניה, ובמידה רבה (הערכנו זאת כבר לפני כשבועיים) להורדת הריבית בסין ל 3%. ארטילריה רחבה, ממוקדת שהובילה בסופו של דבר לאפס שינוי בשוק האג"ח והמניות, ורק גרמה לבזבוז תחמושת נוסף מצד הנגידים שכעת יזדקקו לעזרה מבחוץ (ארה"ב? אסיה?) בכדי להמשיך את ההתמודדות.
הבעיה של האירופאים נעוצה בכך שגם מה שהם חשבו שירד מהשולחן, חוזר אליו: ממשלת יוון אמנם קיבלה את תנאי הטרויקה אך השבוע צפויים הצדדים להיפגש ולהתמקח על תנאי האשראי. קשה להאשים את היוונים, שרואים כיצד הספרדים מקבלים סכומים גבוהים בהרבה בלי שום הגבלות, כשאזכיר את ההתמקדות מבחינתי ביוון – אין להם מה להפסיד. יוון היא אותו "סוס משוגע" שקשה מאוד להעריך מה יוליד יום במדינה. השלטון החדש אינו יציב, והוא קשוב מאוד לרחוב שעדין בוער על תכניות הצנע. הממשל צריך להציג נצחון ושיפור תנאים לאזרחים, ואילו האיחוד אינו יכול לפרוק כל עול, ולכן בניגוד לציפיות אני מעריך שהנושא היווני יחזור לככב ביולי עם גישת ה"תעצרו אותי" שחייבים להודות שבינתיים עבדה עבורם די טוב.

באסיה, הנתונים בסין ממשיכים לאותת האטה לאחר שמדד מנהלי הרכש ירד ל 50.2 נקודות ביוני. הסינים הפתיעו את השוק לא בהורדת ריבית הפקדונות אלא דווקא בהזרקה לשוק של כ 23 מיליארד דולר שלא זכתה להד לו ציפו. יתכן והדבר נובע מההיקפים אליהם התרגלו המשקיעים מברננקי, אך אין ספק שהטפטוף הסיני בדמות הזרקה של מיליארדים בודדים מידי שבוע עומדת להם לרועץ. מוטב היה לסינים אם היו בונים באז סביב תכנית מסוימת ואז ממטירים על השוק מאה מיליארד דולר ויותר, מאשר ההתנהלות הנוכחית שנבלעת בחדשות האגח האירופאי ונתוני המאקרו האירופאים.
דוקא על רקע החולשה הכלל-עולמית, אני מוסיף ומציין את מדינת המקלט מבחינתי – אוסטרליה. בניגוד ללחץ המוסדות הפיננסיים, הבנק המרכזי במדינה החליט להשאיר את הריבית על כנה. נזכיר כי גובה הריבית הוא 3.5%, ובהודעה צויין ביבשושיות כי אין כל סיבה כרגע להוריד את הריבית. הורדת ריבית היא הודאה כי מצב המשק מידרדר, ואין זה המצב במדינה. כל נתוני המאקרו שומרים על יציבות, כשראוי לציין את נתון המכירות הקמעונאיות במאי שעלה פי שניים מהתחזית וניצב על 0.5%. עוד אזכיר כי האגחים האוסטרלים נסחרים פי 3 מאלו הגרמנים, ולא ניתן להתעלם מהעובדה כי אירופה משפיעה ישירות ומיידית על גרמניה, אך בצורה עקיפה למדי על המשק האוסטרלי.

בארה"ב הנתונים השבוע היו מעורבים, וסה"כ המדדים נותרו במקומם תוך שהמשקיע האמריקני מנסה לקרוא את עמיתו האירופאי ללא הצלחה – קיבלו הזרמת כספים, הורדת ריבית, ומשרד אוצר כלל אירופאי ועדין מוסיפים לרדת. אם זה כך, וזוהי רוח הכותרות השולטת בתקשורת האמריקנית, מצב הדברים גרוע בהרבה. לאחר הבליץ שנערך באיחוד קשה לראות מה עוד נותר בקנה בטווח הזמן המיידי שיש בו להוריד את תשואת האג"ח, ולכן האמריקנים נבלמו מהראלי הקצרצר אך ללא תיקון דרמטי. תמיכת נתוני המאקרו הועילה כשביניהם נתון הזמנות המפעלים במאי שזינק ב 0.7%, לעומת צפי לעליה זניחה של 0.1%. להבדיל, נתון התעסוקה המשיך לאכזב את האנליסטים (שלא ברור מדוע מתעקשים פעם אחר פעם על צפי לא ריאלי), עת ביוני נוספו 80,000 משרות בלבד למשק. כיוון גם קצב כפול אין בו בכדי לעמוד בגידול האוכלוסייה, ניתן בהחלט לשער כי שוק התעסוקה לא יתאושש כבר ב 2012. כך או כך, פעם נוספת "נמצא" התירוץ למדדים לתקן ושוב, ה s&p לא התבסס מעל רמת 1360 הנקודות. בדומה לרצועה בה נע המעוף (1020-1130), כל ראלי מסתיים באיבחה חדה וכך גם כל מפולת, ובהיעדר קטליזטור אנו צפויים לשוב ולראות במדדים ירידות מתונות בלבד.

מניות ומגזרים

לאור התנועה האפסית אין כל שינוי בצפי המניות והמגזרים.
אסטרטגיית יולי נסגרה בתשואה שבועית של למעלה מ 25%. בימים הקרובים, לאו דוקא בראשון, נפרסם אסטרטגיה חדשה והינכם מוזמנים לעקוב.
נותרו כ 25 מקומות בלבד לכנס הקרוב. נא הזדרזו להירשם בטרם יאזלו המקומות. להרשמה ...

שבוע טוב ומוצלח !