פרשת שופטים- חודש אלול הרחמים והסליחות

בס"ד
שבת פרשת שופטים- חודש אלול- חודש הרחמים והסליחות!

חודש אלול הבא עלינו לטובה מביא עימו את התשובה והחגים המתקרבים:
על אלול:
"חודש אלול ועשרת ימי תשובה הם הימים שבהם רואי לכל אדם לפשפש במעשיו ולהרבות בתורה ומעשים טובים, ולשוב בתשובה שלמה הן מעבירות שבין אדם למקום והן מעבירות שבן אדם לחברו...והנוהגים שהכותב מכתב לחברו בחודש אלול כותב בתחילת המכתב "לשנה טובה תכתבו ותחתמו" [תורת המועדים, סימן א' הלכות ומנהגי חודש אלול הסליחות והימים הנוראים, לפי פסקי הרב עובדיה יוסף].

על הפרשה:
פרשת שופטים מציגה בפנינו את מצוות שימת המלך: " כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי, שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוהייך בו מקרב אחיך תשים לך" [דברים י"ז,יד- טו].

"רבי יהודה אומר ג‘ מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה"

• אם כן,למה נתרעם הקב"ה על ישראל בימי שמואל הנביא, כששאלו להם מלך [שמואל א' ח]? ומשמע שהיה דבר נתעב בעיני ה'?!

רבי יהודה "יישב" את התמיהה הזו בגמרא [ סנהדרין דף כ עמ' ב] ובתוספתא [סנהדרין פרק ד משנה ב]: אם כן למה נענשו בימי שמואל? "אלא לפי שהקדימו על ידן".
כתבתי שרבי יהודה "יישב" את התמיהה, יישב במרכאות כפולות, כי בעצם אנו לא יודעים מה הייתה כוונתו בביטוי "לפי שהקדימו על ידן", ואנחנו בעצם צריכים פירוש לפירושו כי שמבאר המהרש"א על הגמרא בסנהדרין מפרש שחטאם של בני ישראל בימי שמואל היה שהם "הקדימו" והסבירו לשמואל מדוע הם רוצים מלך: כדי שיהיו ככל הגויים. לא כדי לקיים את מצוות התורה, אלא כדי להדמות לגויים שסביבם.
מקור נוסף שנוקט באותה הגישה הוא אור החיים הקדוש, המבאר כי יש מקום להקפיד על ישראל בימי שמואל לתת להם מלך, כיון שציווה עליהם לבל יאמרו לשום מלך ככל הגויים. והלא ישראל אמרו [ש"א ח,ה'] לשופטינו ככל הגויים לזה הקפיד ה'. אבל אם היו שואלים להם מלך כרצונו יתברך – לא לכוח ולגבורה כדרך הגויים היו מקיימים מצוות עשה מדאורייתא!

• קושיה נוספת המתעוררת היא: "והיה כקרבכם אל המלחמה וניגש הכהן ודיבר אל העם"
[דברים כ,ב']. והרי צריך להיות כתוב "בקרבכם" באות ב'. ולא באות כ'. מדוע?

מבאר בעל "הכלי יקר" כי בישראל עושה הקב"ה נס : אם בשעת היציאה למלחמה יצאו מתי מספר , כאילו לא יצא כנגדם, כי אם איש אחד מישראל, כך בהתחלה נראין ישראל מועטים בעיני האויבים... (אבל) אפילו מועטים, הקב"ה מראה אותם לאומות העולם כאילו היו רבים להפחידם, לכן נאמר והיה "כקרבכם" אל המלחמה, ו- כ' הדמיון מורה על לשון רבים שבמלה . לאומר, שאתם נראין כרבים, אע"פ שלפי האמת אינו כן כי אתם המעט.

יה"ר שנזכה להתבשר בבשורות טובות,
שבת שלום!
חודש טוב ומבורך
אודי כהן
חבר "תנועת תורה אחרי צבא" ובית המדרש בחולון
מייל: udi6519@gmail.com