תגובה לריבית ועדכונים מאירופה. פסגות.

בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 2.25%
בדומה להודעת הריבית מחודש שעבר, אם לא קוראים את הכותרת קשה להבין מההודעה ובמיוחד מהחלק המפרט את הסיבות העיקריות להחלטה אם בבנק בחרו להוריד את הריבית או לא. באורח פלא, הסיבות אותן מפרט הבנק כאלו שתמכו בהורדת הריבית הן אותן סיבות שתמכו בחודש שעבר בהותרת הריבית על כנה. עם זאת, שני משפטים חדשים מופיעים בהודעה והם אלו שכנראה הטו
את הכף להורדת הריבית: "הפחתת הריבית תתרום לחיזוק יכולתו של המשק להתמודד עם השלכות שליליות אפשריות במשק העולמי על המשק הישראלי" ו-"רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם עקב ההתפתחויות באירופה נותרה גבוהה, ועמה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית".
במילים אחרות, בבנק ישראל מנסים להקדים תרופה למכה וזאת על רקע המשך המשבר באירופה והקושי של מקבלי ההחלטות להציג פתרון שיחזיר את האמון לשווקים. עם זאת אנו מעריכים כי תוואי הריבית העתידי אינו בהכרח תוואי של הפחתות ריבית נוספות אלא של תגובות להתפתחויות באירופה. בנק ישראל הוכיח בעבר כי במידת הצורך הוא יודע להגיב בצורה חדה להתפתחויות שליליות ולכן במידה וכאלו יתממשו סביר שנראה הפחתות ריבית נוספות ואף חדות יותר. מנגד, במידה ואלו לא יתממשו בבנק ישראל ינסו
לשמור על ה"תחמושת" המוניטארית ככל שניתן וזאת על מנת לשמר את יכולת התגובה המוזכרת מעלה.


הגורמים העיקריים להחלטה ע"פ ההודעה:
• האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נמצאת מתחת למרכז היעד (1.6%) ולא ניכרים לחצים אינפלציוניים (זו כבר שאלה של הגדרה. תחזיות בנק ישראל המעודכנות מדברות על אינפלציה של 2.4% ב-12 חודשים הקרובים. זה אמנם בתוך היעד אבל עדיין מעל מרכז היעד כך שריבית נמוכה מדי עלולה בקלות להסיט את האינפלציה אל מעל ל-3%) הציפיות בשוק ההון ושל החזאים ירדו גם
הן ונמצאות סביב מרכז היעד.
• האינדיקאטורים הכלכליים ממשיכים להצביע על קצב צמיחה מתון של כ-3%. תחזית בנק ישראל לצמיחה ב-2012 נותרה ללא שינוי
(3.1%) ואילו תחזית הצמיחה ל-2013 עודכנו קלות כלפי מטה (ראה טבלה). (אנחנו מעריכים שהצמיחה ב-2012 תהיה נמוכה יותר ותעמוד על כ-2.7%).
• נתוני המקרו בעולם מצביעים על האטה נוספת בצמיחה והתחזיות של הגורמים הבין לאומיים עודכנו כלפי מטה (אכן, אירופה נכנסת למיתון ארוך וגם בשאר העולם המצב לא מזהיר. עם זאת אין פה ממש חדשות, תמונת הכלכלה הריאלית העולמית דומה לזו שהייתה בחודש שעבר).
• רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם עקב ההתפתחויות באירופה נותרה גבוהה (כמו שצוין מעלה, זהו משפט מפתח בהודעה. בבנק ישראל המתינו כנראה במהלך החודש להתפתחויות חיוביות באירופה. משאלו בוששו להגיע החליטה הוועדה המוניטארית להקדים את המאוחר ולהוריד את הריבית).

תחזיות בנק ישראל

קובץ מצורף 528

אירופה – התפתחויות אחרונות
• בסוף השבוע האחרון נפגשו מרקל, מונטי, הולנד וראחוי ברומא וניסו להגיע להסכמות כהכנה לוועידת האיחוד האירופי שתתקיים בסוף השבוע בבריסל. מה שנשמע כהתחלה של בדיחה אכן הסתיים בגיחוך קל כשההחלטה היחידה שמנהיגי ארבע המדינות הגדולות בגוש האירו הצליחו להסכים עליה היא קידום של תוכנית בהיקף של 130 מיליארד אירו (1% מהתמ"ג של הגוש) שתתמקד בעידוד
הצמיחה. באמת יפה מצדם של מונטי וראחוי להסכים לתמוך במדיניות מרחיבה במקום ההתעסקות המעיקה הזו בצעדי צנע. את השאלה מאיפה בדיוק יביאו 130 מיליארד אירו? נמנעו העיתונאים באירופה מלשאול. באופן לא מפתיע, גם השווקים.
• ממסמך שפרסמה ממשלת יוון החדשה עולה כי יוון מתכוונת לבקש מהאיחוד האירופי לדחות את ההגעה ליעדים הפיסקאליים שהוכתבו לה בשנתיים. בין ההצעות של ממשלת יוון לצעדים המקלים: הקטנת מספר המשרות הממשלתיות שצריך לקצץ, צמצום בתקציבים הממשלתיים במקום בקרנות הפנסיה, הקלות מס למסעדות, בתי קפה וחקלאים, העלאת מדרגת המס התחתונה, ביטול הורדת שכר המינימום והארכה של תופת הזכאות לדמי אבטלה. במילים אחרות, היוונים עובדים בשיטת "מצליח". הם יבקשו מהאירופאים להקל עליהם בכל הסעיפים האפשריים ויקוו למצב רוח נדיב במיוחד של הגרמנים.
• ה-ECB הודיע כי יקבל בטחונות בדירוגים נמוכים תמורת הלוואות לבנקים המסחריים. מטרת הצעד היא לאפשר לבנקים באירופה ובעיקר בספרד לקבל יותר נזילות תמורת ניירות שקודם לא יכלו לשמש ערבויות. קבלת הערבויות בדירוגים הנמוכים תהיה מותנית ב"תספורת" בשיעורים שנקבעו מראש (למשל אג"ח מגובה נדל"ן מסחרי בדירוג BBB- יתקבל עם "תספורת" של 32%) על ערכן של הערבויות כך שה-ECB לוקח על עצמו רק חלק מהסיכון תמורת הנזלה נוספת של המערכת הבנקאית.

אירופה – לאן הולכים מכאן?
באופן טבעי, עיני המשקיעים בעולם כולו מכוונות לוועידה בסוף השבוע בבריסל. אם לשפוט לפי הירידה בתשואות האג"ח של ספרד (תשואה ל-10 שנים ירדה בשבוע האחרון מ-7.2% ל-6.5%) הרי שהמשקיעים מצפים לאחת משתי אלטרנטיבות (או לשתיהן):
• תוכנית רכישות אג"ח בהיקף גדול- רכישות האג"ח עשויות להתבצע דרך ה-ECB שידפיס כסף למטרה זו או דרך קרנות הסיוע. האלטרנטיבה השנייה נראית לנו פחות נכונה שכן היקף הקרנות מוגבל ולכן רכישות אג"ח יקטינו את הסכומים המיועדים לחילוץ
פוטנציאלי. בכך למעשה הסבירות שלא ניתן יהיה להציל את ספרד או איטליה במקרה הצורך תגדל, מה שייצר לחץ דווקא לעליית תשואות.
• הכרזה על תוכנית דרכים מפורטת וברורה להפיכת גוש האירו לאיחוד פיסקאלי, מה שיאפשר הנפקת אירו-בונדס ומעבר למדיניות תומכת צמיחה באירופה במקום מדיניות צנע. למרבה הצער, תהליך כזה כולל הסכמות של כל מדינות האיחוד, חקיקות חדשות, והקמה מאפס של מוסדות כלכליים שיפקחו על התהליך ולכן הוא גם תהליך ארוך ומייגע שלא צפוי להביא לרגיעה המיוחלת בשווקים בטווח
הקצר.אם ניתן ללמוד מניסיון העבר, סביר יותר שתוצאות הוועדה יאכזבו את השווקים, אם לא בטווח הקצר אז בטווח הקצת יותר ארוך. כל התוכניות וההחלטות שהתקבלו עד כה באירופה היו בגדר "מעט מדי ומאוחר מדי". מפת דרכים להפוך את גוש האירו למדינה אחת
היא אמנם חשובה מאוד לעתיד הגוש אולם ללא מענה אמיתי לאבדן האמון של השווקים ייתכן ולא יישאר גוש אירו לדאוג לעתידו. הסכמה של גרמניה לאפשר רכישות אג"ח היא הכרחית, גם אם לא לזמן הקרוב אזי לזמן מאוחר יותר.

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו – פסגות בית השקעות