סקירת שוק ההון בעולם: ומי בקומה הרביעית? השכנה הספרדית. מיטב.

מאקרו, אגרות חוב וריביות

> ספרד היא המדינה הרביעית מגוש האירו המקבלת סיוע
> כמו תמיד בשנים האחרונות - המפתח לכיוון בשווקים יהיה פוליטי ולא כלכלי
> כאן גם תמונה הבעיה...
> האופטימיות ביחס לסיוע הביאה לרווחי באג"ח של ספרד ולהפסדים באג"ח של ארה"ב וגרמניה
> הבנקים המרכזיים מחפשים פתרונות – הפחתת ריבית בסין ובאוסטרליה
> וגם לא שכחנו – ה-Euro 2012

טבלת "הקונצנזוס" בשוק לזכייה באליפות ה-Euro 2012


הטבלה מצביעה על שוויון כוחות בין ספרד (אשר תשחק לראשונה הערב) לגרמניה (ששיחקה אתמול). סיכויי הנבחרת הצ'כית, לאחר ההפסד לרוסיה, לזכות באליפות הם הנמוכים ביותר.
נראה כי ההימור המושכל היחיד כרגע לרכישת נכס ספרדי, הוא הנבחרת הלאומית...
קובץ מצורף 449

הסאגה האירופאית נמשכת – ספרד זוכה לסיוע עתק להנשמת הבנקים שלה
המנוע העיקרי של השווקים בשבוע שחלף המשיך להיות הסיפור האירופאי. הפעם, היו הדברים דווקא לצד החיובי, כאשר דיבורים על סיוע מתואם של ה-7G בכל האמור למשברים ביוון ומעל לכל בספרד. בשלב הבא, גם עברו ההערכות כי בבנק המרכזי
האירופי, ה-ECB יפעלו נמרצות להזריק הון לבנקים המסחריים האירופאים הנמצאים בקשיים.


עוד טרם הפרסום על סיוע לספרד, האיחוד האירופי פרסם השבוע מסמך שהמטרה שלו היא חיזוק המערכת הפיננסית וסוג של האחדה של מערכת הבנקאות. נחסוך מכם את הפרטים המייגעים, כי לדעתנו יישום המסקנות תהיינה טובות למנוע את המשבר הבא או אולי את זה שאחריו.
יחד עם זאת, המסמך ממחיש את הדברים שבהם האיחוד האירופי הרשמי מתעסק ואם רוצים להבין מה באמת צפוי לקרות צריך לעזוב את בריסל ולעבור לברלין.


הזירה חשובה נמצאת כמו תמיד בברלין, אצל מרקל. וזו אשר מעוניינת באיחוד פוליטי, גם אם לא אמרה זאת בצורה מפורשת עד לאחרונה, שינתה את טון הדיבור השבוע וכבר מתבטאת בעניין באופן גלוי.לדבריה, "אנו צריכים איחוד פוליטי בראש ובראשונה. יש לאפשר לאירופה יותר כוח שליטה".מנגד, חשוב לציין כי היא עדיין מתנגדת להנפקת חוב פן-אירופאי (הסברנו את הסיבות בעבר...).


באופן שהוא אירוני למדי היא נפגשה השבוע עם ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, אשר גם הוא תומך באיחוד פיסקלי של 17 המדינות החברות בגוש האירו, במהלך אשר ישיב ביטחון באיחוד המוניטרי.לא ברור אם הוא תומך באיחוד או שכבר נמאס לו מכך
שהכלכלה האירופית מדרדרת את הכלכלה העולמית, וגם את שלו.


גם מן הצד השני של האוקיינוס, בארה"ב, לא מתביישים לומר כי גוש האירו מדרדר את הכלכלה העולמית. כך, אמר אובאמה, לאחר פרסום דוח התעסוקה לחודש מאי (לפני שבוע) ובטון דומה התבטא ברננקי בשבוע שחלף באומרו שאיזור האירו יוצר סיכון על כלכלה האמריקאית.


בקרן המטבע הבינלאומית טוענו כי מערכת הבנקאות הספרדית זקוקה להזרמה של 40 מיליארד אירו. כפי שכבר ראינו המספרים הם יותר גדולים בסדרי גודל. בסוף, הלחצים הכלל-עולמיים הביאו לידי כך שבסוף השבוע הוסכם על סיוע למערכת הבנקאות מסחרית בספרד בהיקף של עד 100 מיליארד אירו (כ-125 מיליארד דולר). למתעניינים: ttp://www.consilium.europa.eu//uedocs/cms_data/docs/pressdata/en/ecofin/130778.pdf


הכסף שספרד תקבל יגיע מכספי הסיוע של האירופאים, מהמנגנונים EFSF/ESM. בהודעה לא נמסר על מחיר הכסף שבגין הסיוע, אך ניתן לצפות כי הריבית תהיה כ-3% לשנה. בשורה התחתונה, ועוד טרם היוודע על הסיוע, השווקים אשר אוהבים דיבורים עם ארומה של אופטימיות כבר הביאו לעליות מחירים בנכסים מסוכנים ולירידות שערים בנכסים הנחשבים בטוחים במהלך שבוע המסחר.


כך, איגרת החוב של ממשלת ארה"ב לטווח של 10 שנים נסחרה בסוף השבוע בתשואה לפדיון של 1.635%, הגבוהה ב-18 נ"ב מאשר הייתה בסוף השבוע שעבר. התשואה לפדיון באיגרת המקבילה של צרפת עלתה ב-26 נ"ב לכדי 2.497% ושל גרמניה ב-9 נ"ב לכדי 1.327%.

מנגד, נרשמו רווחי הון משמעותיים באיגרות החוב ל-10 שנים של ספרד ופורטוגל. איגרת החוב של ספרד נסחרה בסוף השבוע בתשואה לפדיון של 6.168%, הנמוכה ב-29 נ"ב מסוף השבוע שהקודם. האג"ח של פורטוגל נסחרה בתשואה לפדיון של 10.538% נמוכה ב-86 נ"ב מאשר לפני שבוע.
קובץ מצורף 450
קובץ מצורף 451

ביקוש מצוין לאיגרות הספרדיות בהנפקה – אך המחיר היה גבוה
הנפקת חוב של הממשלות הנמצאות בכותרות (בדרך כלל, שליליות) היא נקודת מבחן חשובה לשווקים, במיוד כאשר יש א-סימטריה בין הצלחה וכשלון. חוסר הצלחה מתורגם מייד לפאניקה כאשר הצלחה מוסיפה מעט שקט.


ביום חמישי הנפיק האוצר הספרדי חוב (הקרויות בשם Bono) בשלוש סדרות שונות – סוג של בחינה חוזרת ליכולת הממשלה הספרדית לצאת לשוק.

הונפקה איגרת ל-10 שנים בתשואה לפדיון של 6.044%, לעומת 5.743%, כאשר הונפקה לאחרונה ב-19 לחודש אפריל.


האוצר הנפיק חוב בסך של 638 מיליון אירו לטווח של 2 שנים (אוקטובר 2014) בתשואה לפדיון של 4.335% וחוב בהיקף של 825 מיליון אירו לתקופה של 4 שנים (אוקטובר 2016) בתשואה לפדיון של 5.353%.


יחס הביקוש לסחורה המוצעת ל-10 שנים היה הגבוה ביותר מתוך חמשת ההנפקות האחרונות. היחס עמד על פי 3.29, לעומת פי 2.42 בהנפקה בחודש אפריל.


התוצאה המיידית הייתה, שהאוצר הספרדי מכר יותר חוב (2.07 מיליארד אירו) מאשר התכוון למכור מתכתחילה (2.0 מיליארד אירו). אין ספק כי הדיבורים על סיוע תמכו בצורה נאה בתוצאות ההנפקה


בעולם מחפשים פתרונות – הפחתת ריבית בסין ובאוסטרליה
בנקים מרכזיים ברחבי העולם מנסים למצוא פתרונות בכדי להתמודד עם החולשה הכלכלית במדינותיהן הנובעת מבעיית החובות של האיחוד האירופי – סוג של סיבוב שני של משבר ה-Subprime.


בחזית המוניטרית קרו בשבוע האחרון הדברים הבאים:
• ביום שלישי (5/6) הפחית הבנק המרכזי האוסטרלי את הריבית הרשמית מ-3.75%, לכדי 3.5%.
• ביום חמישי (7/6) הוריד הבנק המרכזי הסיני את הריבית לכדי 6.31%. הייתה זו ההפחתה הראשונה מאז 2008.
על רקע ההתפתחויות המאקרו כלכליות בעולם, היה זה עיתוי נוח לבנק המרכזי לקצץ בגובה הריבית, הואיל והאינפלציה במדינה ירדה לשפל של 3 השנים האחרונות.
• ריבית האירו, אמנם נותרה השבוע ללא שינוי (יום רביעי, 6/6), אך לפי דבריו של נגיד ה-ECB, דראגי, נראה כי הוא משאיר את הדלת פתוחה להפחתת ריבית בעתיד.
• יו"ר מועצת הנגידים של ה-Fed ברננקי אמר השבוע בקונגרס האמריקאי כי בבנק המרכזי שוקלים מה לעשות בכדי
לעודד את הפעילות הכלכלית.


במבט קדימה, הבנקים המרכזיים החשובים – ארה"ב, אירו, יפן ואגליה – כבר קרובים למיצוי היכולות שלהם. ניתן לצפות להפחתת ריבית נוספת ב-ECB או שתיים ואף אולי לעוד
כסף, גם לאחר הזרקת ה-1 טריליון אירו למערכת הבנקאות המסחרית.

ב-20/6 צפוי ה-Fed להודיע על תוכניתו המוניטרית. ברננקי כבר מתחיל לייצר ציפיות בשוק. נראה כי ב-Fed יש חוסר תמימות דעים בכל האמור לצעדים הנדרשים. מבין אלו שלא חושבים שיש לבצע הרחבות מוניטריות נוספות נציין את: נשיא שלוחת דאלאס, Richard Fisher וראש שלוחת סנט לואיס, James Bullard. אולי לשמחתו של ברננקי, אף אחד מהם לא בעל זכות הצבעה השנה, בכל האמור לגובה הריבית או לפעילות מוניטרית אחרת.


מי שעדיין יכולות לעזור במישור המוניטרי הן מספר מדינות מתעוררות ובראשן סין, ברזיל והודו. ברזיל הפחיתה כבר מחודש אוגוסט את הריבית המוניטרית בשיעור חד למדי של 4%, לשפל של כל הזמנים ל-8.5%, החל באוגוסט. בהודו, הפחיתו את הריבית לכדי 7%.

גם ברזיל וגם הודו דיווחו לאחרונה על צמיחה נמוכה למדי, כך שהירידה במחירי הסחורות, שלה השפעה חיובית על האינפלציה, והחולשה הכלכלית מביאות את הבנקים המרכזיים להוריד את גובה הריבית. נציין כי ברבע הראשון של 2012 צמח המשק הברזילאי
ב-0.8% והצפי בשוק הוא לצמיחה של 2.9%. המשק ההודי צמח בשיעור של 5.3% ברבע הראשון והוא צפוי לצמוח בשיעור של 6.9%, לפי תחזית ה-IMF מחודש אפריל.


כלומר, גם אם ניקח בחשבון את הסיוע לספרד, עדיין התמונה המאקרו כלכלית בעולם היא די עגומה ולכן, בהתחשב בכך שהאינפלציה בעולם מורידה הילוך, ניתן בהחלט לצפות להמשכם של מהלכי התרה מוניטרית בשווקים שעדיין יכולים לעשות משהו בנדון – בעיקר במתעוררים...


אין ספק כי ההודעה על קבלת הסיוע תשחק השבוע לטובת הנכסים המסוכנים, תוך ירידה בפרמיות ה-CDS של הבנקים המסחריים האירופים (מהלך שהחל כבר בשבוע האחרון). עם זאת, עד שלא יחול שינוי בגישה כלפי הבנקים המסחריים – קרי, עלייה בהיקף הפיקדונות - לא תחול התאוששות שתהיה בת-קיימה.
קובץ מצורף 452
קובץ מצורף 453