תוכנית החילוץ לבנקים הספרדיים. פסגות.

תוכנית החילוץ לבנקים הספרדיים
בשיחת ועידה שהתנהלה אמש "שוכנעה" ספרד לקבל סיוע מהאיחוד האירופי על מנת לתמוך בבנקים הספרדיים. רוב פרטי התוכנית עדיין לא פורסמו אבל הרעיון הכללי ברור: ספרד תקבל הלוואות בהיקף של עד 100 מיליארד אירו מקרנות הסיוע, תעביר את ההלוואות לקרן ממשלתית שנועדה לחילוץ בנקים (בשם FROB) ותסייע לבנקים שיעמדו בקריטריונים מסוימים שיפורסמו. להלן הנקודות חשובות בנוגע לתוכנית:
• בקשת הסיוע של ספרד נבעה ממצב של חוסר ברירה, ספרד לא יכולה לגייס סכום כזה בשווקים, בטח ובטח לא בריביות סבירות.
• ספרד זה לא אירופה – במשך תקופה ארוכה התרגלנו מהאירופאים לעשות הכל לאט מדי ומעט מדי. הספרדים לעומת זאת פועלים בצורה נכונה ומבקשים סיוע לפני שהמערכת הפיננסית שלהם קורסת וסוחבת איתה את כל אירופה. למעשה, ספרד הייתה מבקשת סיוע עוד קודם אבל היא חיכתה להערכת ה-IMF להיקף הסיוע הנדרש. ביום שישי פרסמה ה-IMF דו"ח שקבע שעל מנת להציל את
המערכת הבנקאית הספרדית תידרש הזרמה של 37 מיליארד אירו (תלוי בתרחיש). במקביל, סוכנות הדירוג פיץ' שהורידה את דירוג ספרד ביום חמישי לרמה של BBB העריכה את הסכום ב-100 מיליארד אירו. גם פה ספרד מפתיעה לטובה ומבקשת כאמור סיוע של 100 מיליארד אירו, כלומר כזה שיספיק גם לתרחיש הרע ביותר. ההתנהלות של ספרד נועדה למנוע מהשווקים לייצר עוד מספר שבועות ספקולציות חדשות על צורך בסיוע נוסף.
• תזמון בקשת הסיוע גם לפני הבחירות ביוון ביום א' הבא הוא חשוב כיוון שהבחירות עלולות להוסיף נדבך חדש של אי וודאות לאירופה ובכך להקשות עוד יותר על הבנקים הספרדיים ולהגדיל את היקף הסיוע המתבקש.
• הכסף יועבר לקרן החילוץ של מערכת הבנקאות בספרד (FROB) השייכת לממשלה כך שהיקף החובות של ממשלת ספרד גדל. במידה והיקף הסיוע אכן יעמוד על 100 מיליארד אירו, מדובר על גידול של 10 נקודות אחוז ביחס החוב תוצר של ספרד. מעבר לכך, ממשלת ספרד צריכה גם לממן את ההלוואות. אמנם הריבית על הסיוע נמוכה בהרבה מהריבית שספרד משלמת בשווקים אך עדיין מדובר על תוספת לסעיף ההוצאות של הממשלה. עלייה בהוצאות תקשה כמובן על ספרד לעמוד ביעדי הגירעון שלה.
• הסיוע לספרד מיועד אך ורק למערכת הבנקאית וממשלת ספרד לא תוכל להשתמש בו לצרכים אחרים. במילים אחרות, החששות מקריסת הבנקים בספרד אמנם נרגעו אבל משבר החוב של ממשלת ספרד עוד רחוק מלהיפתר. המשקיעים שציפו לחילוץ ראו את התשואות על האג"ח הספרדי ל-10 שנים יורד מ-6.66% ל-6.17% בשבוע האחרון ולכן הפוטנציאל להמשך ירידה בתשואות קיים אבל
מוגבל.
• הסיוע לבנקים הספרדיים יוצר תקדים בעייתי. אירלנד שהייתה לפני שנתיים במצב דומה לזה של ספרד נאלצה להלאים בעצמה את הבנקים ולקבל סיוע תמורת התחייבויות ליעדים פיסקאליים מחמירים. ספרד לעומת זאת מקבלת הלוואות לבנקים מבלי התחייבויות
לעמוד ביעדים דומים. כתוצאה מהשינוי הזה, במידה ובנק אירופי (למשל איטלקי) נוסף יעמוד על סף פשיטת רגל, הממשלה לא תמהר להזרים לו כסף ותסתמך על קרנות הסיוע שיעשו זו בעצמן. בכך, האחריות של המדינות על התנהלות המערכת הבנקאית
פחתה.

ברננקי מושך זמן
לאחר פרסום נתוני שוק העבודה המאכזבים לפני קצת יותר משבוע, הוסטו מבטיהם של המשקיעים בעולם לנאומו של ברננקי
בפני הקונגרס ביום חמישי האחרון. ברננקי שכנראה היה מעט נבוך מכל תשומת הלב שהופנתה אליו ניסה למתן קצת את ציפיות השווקים לתוכנית הרחבה נוספת ואותת כי הסבירות לאחת כזו בזמן הקרוב אינה גבוהה. עוד ממדרשו של ברננקי (עם הערות שלנו):
• "אירופה ואי הארכת ההטבות הפיסקאליות הן הסכנות העיקריות לפעילות במשק" - מצד tחד, לא הופתענו. מצד שני, השאלה היא לא מה הן הסכנות אלא מה הן לא הסכנות למשק. השמטת ההאטה בשוק העבודה איננה מקרית ובאה לאותת כי מבחינת הפד אין בנתוני התעסוקה של חודש מאי לבדם לשנות את המדיניות העתידית.
• "ההרעה שנרשמה בשוק העבודה כנראה מוגזמת בשל השפעות מזג האוויר" – אותו כנ"ל. ברננקי מנסה לאותת עסקים
כרגיל.
• "הפד מוכן לנקוט באמצעים הנדרשים במידה שהלחץ הפיננסי יעלה" –זה המשפט החשוב ביותר בנאום ברננקי. עד היום ברננקי השאיר את השווקים במצב המתנה להרחבה נוספת באמצעות האמירה כי הפד מוכן לצעדים נוספים במידה ותחול האטה משמעותית במשק. למעשה ברננקי מנסה להסיט את הדיון הציבורי מהצמיחה לסכנות בסקטור הפיננסי. הניסיון הזה של ברננקי מוצדק בהחלט. השווקים מתחילים לבנות על הרחבה כמותית כל פעם שנרשמת האטה במשק האמריקאי למרות שעד היום אף הרחבה כמותית לא עזרה למשק. ההרחבות הכמותיות נועדו לשרת שתי מטרות: הזרמת נזילות למערכת הפיננסית ומענה לחששות מדפלציה. כיום אף
אחת מהבעיות הללו לא מאפיינות את המשק האמריקאי ולכן גם אין צורך בהרחבה כמותית.

סין ממשיכה להרחיב
סין הורידה השבוע ריבית לראשונה מאז דצמבר 2008. ההפחתה בשיעור של 0.25% מ-6.56% ל-6.31% באה על רקע חולשת הפעילות במשק הסיני. בנוסף, נתוני האינפלציה שפורסמו יומיים לאחר הפחתת הריבית (וכנראה היו ידועים לבנק המרכזי בסין עוד קודם) מלמדים כי קצב האינפלציה השנתי ירד במאי לשיעור של 3.0% לעומת 3.2% באפריל. נזכיר שרק ביולי האחרון קצב האינפלציה השנתי בסין עמד על 6.5% והשלטונות עדיין חששו מהתחממות יתר של הכלכלה. הפחתת הריבית הפתיעה את השווקים שכן המכשיר שהסינים נקטו בו שימוש להקלות מוניטרית בחודשים האחרונים היו יחס הרזרבה שהופחת בשלוש פעימות (50 נ"ב בכל פעימה) מאז נובמבר האחרון. המעבר לשימוש בנשק הריבית כנראה נועד לאותת לשווקים על נחישותם של הרשויות בסין לרכך את הפגיעה בפעילות במשק הנובעת בעיקר מההשפעות השליליות של הירידה ביצוא לאירופה. מלבד זאת, לאור העובדה שהמיתון באירופה רק ילך ויחמיר, סביר להניח שהקלות בסין יימשכו ויכללו הפחתות נוספות של יחס הרזרבה, המשך הורדת הריבית (אם כי בשימוש מועט יותר שכן עיקר התחמושת המוניטארית של סין היא ביחס הרזרבה) והרחבות פיסקליות דרך הפחתות מיסים, השקעה מורחבת בתשתיות וכו'.

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו – פסגות בית השקעות