כיצד תשפיע הרגולציה על שוק ההון? אלטשולר שחם.

מרבית העולם המערבי מנסה להתאושש בשנים האחרונות, בעוד אצלנו בישראל ראינו דווקא צמיחה יפה באותה תקופה. אולם, ברבעונים האחרונים נכנס המשק הישראלי להאטה ותחזיות הצמיחה לשנתיים הקרובות התמתנו מאוד. הירידה בייצוא לאירופה ולארה"ב היא אחד מהגורמים המרכזיים, אולם גם להתגברות הרגולציה והשפעתה השלילית על תוצאות הפעילות של החברות במשק היה חלק במגמת ההאטה.
כפי שזה נראה, בעתיד הקרוב הרגולטור הולך להכניס את ידו אפילו עמוק יותר לכיסים של החברות. התמהמהות החתימה של חברת החשמל על החוזה לרכישת גז משותפות תמר היא אחת הדוגמאות הטובות לכך. כבר שנתיים וחצי שהמדינה מעקבת את החתימה תוך התערבות אקטיבית במשא ומתן. המערכת הבנקאית נמצאת גם היא תחת אור הפנס הבוחן של הרגולטור, והוא עשוי לדרוש ממנה להקטין עוד יותר את העמלות השונות שהיא גובה מלקוחותיה. גם כיל עשויה לסבול מהתערבותו של הרגולטור, שבעתיד עשוי לדרוש העלאת התמלוגים על מוצריה לשיעור דומה לזה שייגבה מחברות הגז.
המצב בגוש האירו עדיין עגום וכל הגורמים הפנימיים האלו עשויים להחריף את המצב הכלכלי בישראל. האבטלה בארץ ירדה לשפל היסטורי לאחרונה, אולם כתוצאה מההאטה הצפויה ייתכן ונראה פיטורים של עובדים רבים במשק, שלצערנו, לא בטוח שיהיה להם מקום חדש להיקלט בו בתקופה הקרובה. מי שעשוי להרוויח מהעניין הוא הצרכן הפרטי, שהוזלת המחירים יכולה להגדיל את הכסף הפנוי שלו, והוא יוכל להקצות אותו למטרות אחרות כמו חינוך, דיור או הגדלת החסכונות.
כיצד כל זה ישפיע על שוק ההון? מספיק להסתכל על מה שקורה לאחרונה למניות התקשורת בשביל להבין מה צפוי בשוק ההון הישראלי בשנה הקרובה. לא מדובר בהכרח בירידות שערים, אולם התגברות הרגולציה משמעותה אי-וודאות גדולה יותר לגבי תוצאות הפעילות של החברות. וכשאי הוודאות מתגברת, זה בדרך כלל מתבטא בתנודתיות גבוהה יותר בשוק ההון.
האם יש מגזרים שלא ייפגעו מהשינויים הרגולטוריים? הרגולציה יכולה להגיע לכל מקום, אולם יש שני מגזרים בהם יהיה למדינה קשה יותר לפגוע. מגזר הטכנולוגיה הוא אחד מהם. החברות הטכנולוגיות הישראליות מראות יציבות וחלקן אף הפכו למובילות עולמיות בתחומן בשנים האחרונות. התרומה שלהן לצמיחה של המדינה היא משמעותית, ובנוסף רובן אינן קשורות לצרכן הסופי בצורה ישירה. לכן, קשה לראות אינטרס של המדינה להטיל עליהן מגבלות רגולטוריות, שיובילו בין היתר לנגיסה ברווחיהן. גם חברות הנדל"ן המניב לא נראות חשופות להתגברות הרגולציה, וקשה לראות כיצד ומדוע המדינה תרצה להטיל עליהן מגבלות חדשות.