1 קבצים מצורפים)
נתוני התעסוקה, עדכונים מאירופה ותחזיות האינפלציה. פסגות.
נתוני התעסוקה לחודש מאי
אין דרך אחרת לומר זאת, דו"ח התעסוקה לחודש מאי היה מאכזב מאוד מכל בחינה אפשרית. תוספת המשרות למשק עמדה במאי על 69 אלף בלבד, נמוך משמעותית מקונצנזוס חזאים שעמד על תוספת של 150 אלף משרות. אם בחודשיים האחרונים היה נראה כי הירידה בקצב תוספת המשרות נבעה מתיקון לנתונים הטובים מאוד של חודשי החורף, הפעם כבר קשה לייחס את החולשה להשפעות מזג האוויר וניתן להסיק כי המעסיקים האמריקאים פשוט לא ממהרים להוסיף משרות. אמנם הממוצע החצי שנתי עומד על 174 אלף משרות, עדיין מעל הרמה הממוצעת שמתאימה לתחזיות שלנו לגבי הצמיחה במשק ברבעונים הקרובים (150 אלף משרות בחודש), אבל עם ההחרפה באירופה ובמשקים המתעוררים והחששות מביטול הטבות המס בסוף השנה כנראה שהציפיות שלנו היו מוגזמות וממוצע של כ-120 אלף משרות בחודש נראה סביר יותר. קצב כזה של משרות חדשות עקבי עם צמיחה של כ-1.5% במשק האמריקאי במהלך השנה ועם שיעור אבטלה של 8.0% בסוף השנה. אלו לא חדשות טובות לא לאובמה, לא לברננקי ובטח שלא לאזרח האמריקאי הממוצע.
עוד מספר נקודות על הדו"ח:
• מלבד לתוספת המשרות הנמוכה במאי, גם נתוני אפריל עודכנו כלפי מטה ל-77 אלף משרות בלבד לעומת 115 אלף בנתונים המקוריים.
• נתוני מאי לא ממש מתיישרים עם שאר נתוני שוק העבודה המתפרסמים באופן שוטף כגון: דרישות ראשוניות לדמי אבטלה, סקר ה-ADP, מדד מגמות בתעסוקה של ה- Conference Board ועוד. ע"פ רוב הנתונים בשוק העבודה נרשמה אמנם האטה אבל לא חריקת בלמים כמו שהראו הנתונים מיום שישי. לכן ייתכן בהחלט שנתוני מאי יעודכנו כלפי מעלה בחודש הבא אבל כנראה לא באופן משמעותי.
• בחלוקה לפי סקטורים ניתן לראות כי דווקא סקטור הנדל"ן בו נרשמו בחודשים האחרונים נתונים טובים השיל 28 אלף משרות.
• לפי סקר משקי הבית (ממנו מחושב שיעור האבטלה) דווקא נוספו במאי 422 אלף משרות אבל חזרה של 642 אלף עובדים לכוח העבודה גרמה לעלייה בשיעור האבטלה בעשירית האחוז ל-8.2%. שיעור השתתפות בכוח העבודה עלה ל-63.8% לעומת 63.6% בחודש שעבר.
To QE or not to QE?
נתוני שוק העבודה מגבירים באופן טבעי את ההערכות כי הפד יציג בקרוב תוכנית הרחבה חדשה על מנת לתמרץ את המשק.
ביום חמישי הקרוב ינאם יו"ר הפד, ברננקי, בפני הקונגרס והמשקיעים יחפשו בנאומו רמז לתוכנית החדשה. בפני הפד עומדות כיום מספר אפשריות, כולן בעייתיות.
• הרחבה כמותית נוספת (QE3) – הגדלת מאזן הפד על מנת לרכוש אג"ח בשוק וללחוץ לירידת התשואות. נראית לנו בסבירות נמוכה גם כי התשואות כבר בשפל היסטורי, גם כי בפעם הקודמת התשואות דווקא עלו בעקבות ההרחבה (בעקבות עלייה בציפיות האינפלציוניות) ובעיקר בגלל שהרחבה כמותית נועדה להילחם בחששות מדפלציה. כיום אינפלציית הליבה בארה"ב גבוהה ועומדת על 2.3%, מעל היעד של הפד (2%).
• המשך ה-Operation Twist (OT2) – רכישות אג"ח ארוכות ומכירה של אג"ח קצרות. בשיטה זו הפד לא מגדיל את המאזן שלו ולכן מונע עלייה של הציפיות האינפלציוניות. החסרונות: ראשית, לא נותרו לפד עוד הרבה אג"ח קצרות למכור. ע"פ נתוני הפד היקף האג"ח לטווחים של 5-1 שנים ירד מאז ספטמבר 2011 מ-850 מיליארד דולר ל-590 מיליארד בלבד. לכן הארכת התוכנית מוגבלת בזמן. שנית, בעקבות התוכנית, מח"מ האג"ח הממשלתי של הפד הוארך מ-75 חודשים ל-110 חודשים. הארכת המח"מ מגבירה את הסיכון של תיק האג"ח של הפד ומגבילה אותו במידה
וירצה להעלות ריבית. שלישית, מה חשובים כל ההסברים המלומדים? התשואות כל כך נמוכות שכנראה גובה הריבית היא לא הבעיה של ארה"ב.
• רכישות של נכסים אחרים – הפד יכול להודיע כי יחל לרכוש נכסים אחרים כמו ניירות מסחריים, אג"ח קונצרניות, ואף מניות. החיסרון הוא שצעד כזה דורש שינוי של הגדרות המנדט של הפד ויגרור ביקורות אדירות מצד הפוליטיקאים (בעיקר הרפובליקנים) שגם כך מבקרים את מדיניות ה"הדפס כפי יכולתך" של הפד.
עוד נתוני מקרו בארה"ב
• מדד מנהלי הרכש בתעשייה ירד במאי לרמה של 53.5 נק' לעומת 54.8 נק' באפריל. למרות הירידה, מדד מאי עדיין גבוה יותר מהממוצע ברבעון הראשון כך שהמגמה בתעשייה היא עדיין חיובית. יתרה מכך, למרות ירידה בסעיף ההזמנות החדשות לייצוא, סעיף ההזמנות החדשות הכללי דווקא עלה. מכך ניתן ללמוד שהביקושים מקומיים בארה"ב עדיין קיימים וכי עיקר ההאטה נובעת מחו"ל. בהתאם, מדדי מנהלי הרכש באירופה ובשווקים המתעוררים נמצאים כבר מספר חודשים מתחת לרמה של 50 נק', מה שמלמד על התכווצות בסקטור. סעיף התעסוקה במדד אמנם ירד אבל לא אופן
משמעותי, עוד אינדיקאטור שמצביע על כך שייתכן תיקון בדו"ח התעסוקה בחודש הבא.
• מנתוני ההכנסה וההוצאה הפרטית עולה כי הצרכן האמריקאי ממשיך בשלו והוצאה הריאלית עלתה ב-0.3%. כפי שהתרגלנו בחודשים האחרונים, למרות הגידול בהוצאה, ההכנסה הפנויה הריאלית עלתה רק ב-0.2%, כלומר חלק מהצריכה באה על חשבון החיסכון. בהתאם, שיעור החיסכון ירד ל-3.4% בלבד. האטה בשוק העבודה אשר תקשה על גידול משמעותי בהכנסות, תוביל גם לעצירה בצריכה הפרטית שכן שיעור החיסכון כבר נמוך גם ברמתו האבסולוטית.
העדכון השבועי מאירופה
• תשואת האג"ח ל-10 שנים של ספרד כבר ב-6.46% (נגע גם ב-6.65% ביום רביעי). העלייה בתשואות האג"ח הספרדי לא צריכה להפתיע כאשר בכירים בממשל הספרדי מתחננים מעל גלי התקשורת ל-ECB שיתחיל לרכוש אג"ח בשוק או לעזור לבנקים בספרד. לא עזרה גם התבטאות שר הכלכלה הספרדי שאמר שמצבה של ספרד הוא "מאוד, מאוד מאוד קשה". על כל "מאוד" השוק הגיב ב-10 נ"ב.
• קרן הסיוע הקבועה (ESM) תתחיל כנראה לעבוד ב-9 ליולי. אישור הקרן והכספים שיועברו לה צריכים עדיין לעבור בכל אחת ממשלות האיחוד אך לא צפויות בעיות כלשהן. על פי ההערכות ההצבעה בגרמניה תיערך כנראה בשבוע הראשון של יולי, ולכן הקרן תתחיל לעבוד מיד לאחר
מכן. בו בזמן, ראשי האיחוד מחפשים דרך לאפשר לקרן להשתמש בכספים בה להלאמת בנקים על מנת להרגיע את השווקים. אפשרות ההלאמה קיימת כבר כיום בקרן אך צעד כזה דורש אישור פה אחד של כל החברות באיחוד. ראשי הקרן מחפשים מסלול עוקף ממשלות. עד שימצאו נקווה
שיישארו בנקים להלאים.
• מרקל ספגה במהלך סוף השבוע מטח ביקורות בנוגע לעקשנותה בסוגיית האירובונדס ותמיכת ה-ECB במדינות הבעייתיות. הביקורות הגיעו
בעיקר מהאחים מריו (דראגי ומונטי) ומאובמה.
• מודי'ס הורידה את דירוג המקסימום ללווים יוונים ל-CCC מחשש שייצאו מגוש האירו. בניגוד לכותרות בחלק מהעיתונים, לא מדובר בהורדת דירוג לממשלת יוון (הדירוג שלה אצל מודי'ס עומד בכלל על C שגם זה פירגון למדינה שהלכה למעשה כבר פשטה רגל) אלא בדירוג המקסימלי לכל לווה מקומי שינפיק חוב. במילים אחרות, חברות שינפיקו אג"ח קונצרני ביוון יוכלו לקבל דירוג מקסימלי של CCC, וזאת בשל החשש שבמקרה של חזרה לדארכמה כל שוק האג"ח הקונצרני ביוון יגיע לדיפולט.
השקל נחלש??
בשבועות האחרונים טענו גדולים וחכמים ממני כי ישנן סיבות שונות ומגוונות להיחלשותו של השקל: החשש מיציאה של 100 מיליארד ₪ מישראל, הפגיעה בייצוא, הציפיות להורדת ריבית של בנק ישראל והמלחמה הקרובה עם אירן. כל אלו אמורים אמנם להשפיע על שערי החליפין אך לרוע המזל בכל מה שקשור לשוק המט"ח, "אמורים" זה רק עם מקראי קדום. היחלשות השקל היא למעשה התחזקות הדולר בעולם שהיא למעשה היחלשות האירו. ראה גרף.
שע"ח דולר/שקל (לבן) ודולר/אירו (צהוב) מתחילת השנה
קובץ מצורף 428
מקור: בלומברג
ההנחות שמאחורי תחזית האינפלציה
תחזית האינפלציה שלנו ל-12 חודשים הקרובים עומדת על 2.7%, גבוה מרוב התחזיות בשווקים. בעקבות שאלות של יועצים רבים (טוב לדעת שמישהו מתעניין) להלן שלושת הגורמים העיקריים שמובילים (לדעתנו) לפער בין התחזית שלנו לקנונצנזוס:
• כיוון שהעלאת המע"מ (אשר בשלב זה נראית כמעט ודאית) תשפיע על כ-60% מהמדד (ללא דיור, פירות וירקות, חלק מסעיפי החינוך
והבריאות והארנונה) התוספת למדד תסתכם בכ-0.5%. אנו מעריכים תמסורת מלאה בין העלאת המע"מ למדד כיוון שנראה שבתקופה זו בה קיים קושי להעלות מחירים, הפירמות ינצלו את ההעלאה הנתפסת כאקסוגנית על מנת לעדכן את מחיריהן.
• ירידות המחירים בשוק הסלולר צפויות אמנם להשפיע על המדד אם כי כנראה בעצמה נמוכה באופן יחסי. מחירי הסלולר מהווים להערכתנו כ-3% מהמדד. עם זאת, בשל העובדה שהצרכנים אינם ממהרים לשנות את תנאי התשלום שלהם, התמסורת בין מחירי הסלולר לסעיף במדד היא נמוכה. לשם השוואה, בשנת 2011 ירדו מחירי הסלולר הממוצעים בכ-25%, סעיף שירותי הטלפון במדד (מתוכו הסלולר מהווה להערכתנו כ-66%) ירד בתקופה זו רק ב-0.7%, וזאת על אף שחלק גדול מירידת המחירים נבעה מהוזלת דמי הקישוריות אשר באה לידי ביטוי באופן ישיר בחשבונות הטלפון. אנו מניחים כי התמסורת תלך ותגבר במהלך השנה הקרובה וכי הסעיף ירד ב-3% אשר יתרמו לירידה של 0.1% במדד.
• להערכתנו השפעת המחאה החברתית הצפויה על המדד תהיה נמוכה באופן משמעותי לעומת ההשפעה בשנה שעברה. ראשית, עדיין לא ברורה עצמת המחאה. שנית, נראה כי המחאה (אם וכאשר תפרוץ) לא תתרכז השנה בחברות המזון ולכן השפעתה תהיה נמוכה.
אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו – פסגות בית השקעות
