החלטת הריבית הערב ופוליטיקה עולמית. פסגות.

החלטת הריבית
אין ספק שההרעה המחודשת באירופה, ההאטה במשק המקומי והירידה במחיר הנפט שעמוד נכון להיום על 90.6 דולר לחבית, הגדילו את ההסתברות להורדת ריבית באחת משתי הפגישות הבאות. לשאלה אם בנק ישראל יעדיף להוריד
את הריבית היום או לחכות להתפתחויות ביוון אין באמת יותר מדי משמעות. מה שכן, בהתאם להתנהלות הבנק בשנה האחרונה, נראה כי כל עוד אי הוודאות לגבי אירופה גבוהה כל כך, יעדיפו בבנק ישראל לשמור לעצמם תחמושת מוניטארית להמשך הדרך. במידה והתרחיש בו יוון יוצאת מהגוש ואירופה קורסת יתממש, בנק ישראל יצטרך להוריד את הריבית בחדות ולכן הוא מעדיף להגיע לתרחיש כזה ברמת ריבית גבוהה מספיק. זה היה נכון כשהריבית הייתה ב-3% וזה בטח ובטח נכון היום. בשורה התחתונה: לא מאוד נופתע אם הריבית תרד היום, אם לא היום אז חודש הבא, אבל לא מדובר פה על תוואי של הפחתות ריבית. כיוון ששוק המק"מ והאג"ח כבר מגלם את ההפחתה הזו, אין פה משהו שאמור לייצר אטרקטיביות בחלקו הארוך של האפיק הממשלתי. אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ של 3-3.5 שנים באפיק השקלי ו-5 שנים
באפיק הצמוד.

חוסר המשילות של אובמה עלול להתברר כאסון
נושא המדיניות הפיסקאלית האמריקאית חזר לכותרות בשבועות האחרונים. כיוון שיכולת העברת ההחלטות של אובמה שואפת כיום לכלום, אי הארכתן של הקלות מס רבות והרחבות פיסקאליות שמסתיימות בסוף השנה הנוכחית עלולה לפגוע בכלכלה האמריקאית ב-2013. עד כמה הדבר רציני? על פי דו"ח שפרסם משרד התקציבים של הקונגרס (ה-CBO) בשבוע שעבר, סך היקף ההרחבות שמסתיימות בינואר 2013 עומד על 607 מיליארד דולר או 4% מהתוצר האמריקאי. ללא הארכה של ההטבות צפוי, על פי הדו"ח, המשק האמריקאי להתכווץ ב-1.3% במחצית הראשונה של 2013 ולצמוח ב-0.5% בלבד במהלך כל השנה. במילים אחרות, במידה ואובמה לא יצליח לשכנע את הקונגרס להאריך את ההטבות, ארה"ב עלולה למצוא עצמה בחזרה במיתון כבר בתחילת השנה הבאה. במידה וכל ההטבות יוארכו, הצמיחה, ע"פ הדו"ח ב-2013 , תעמוד על 4.4%.
צריך לציין שהסיכוי שאובמה יצליח להקסים את הקונגרס ולשכנע אותו שכן, הם יכולים להמשיך בהרחבות הפיסקאליות נראה אף נמוך יותר אם לוקחים בחשבון שני גורמים:
א) שליש מהסכום המוצג מעלה מגיע מהטבות המס של בוש עליהן אובמה מתנצח עם הרפובליקנים כבר יותר משנתיים והן אלו שהביאו לנתק בין הנשיא לקונגרס ולשיתוק במערכת הפוליטית האמריקאית.
ב) על מנת להאריך את כל ההטבות יש צורך גם בהעלאה נוספת של תקרת החוב, מה שעלול להוסיף לסאגה מחודשת בנושא.לפי ההערכות שלנו, בסופו של דבר יוחלט על הארכה של רוב ההטבות כאשר הקונגרס יסכים לוותר על ביטול ההטבות למחוסרי העבודה תמורת וויתור של הדמוקרטים על ביטול הטבות המס לעשירים של בוש. בתרחיש שכזה צפויה הצמיחה ב-2013 לעמוד על 2.5%-2%. מה שכן, תרחיש שכזה בו נמשכים עד השנייה האחרונה עלול להוביל להורדת דירוג נוספת לארה"ב או לפחות לאיומים לכזו, להוסיף דלק למדורת אי הוודאות הכלכלית העולמית ולפגוע בנכסי הסיכון.

התפתחויות באירופה
• על פי הסקרים האחרונים, מפלגת ND (New Democracy) שוב מובילה ועשויה לזכות בבחירות שיערכו ב-17 ביוני. לא רק זאת אלא שלפי אחד הסקרים מסוף השבוע, מפלגת ND עשויה לזכות ב-125 מושבים ומפלגת PASOK, התומכת גם
היא בהמשך הצנע, עשויה לזכות ב-41 מושבים. כיוון שבפרלמנט היווני ישנם 300 מושבים, אם הסקרים האחרונים אכן נכונים אזי שהקמת הקואליציה שנכשלה בבחירות בתחילת החודש הופכת לאפשרית. עם זאת חשוב לציין כי בשל שיטת הבחירות ביוון תוצאות הסקרים עשויות להשתנות באופן חד. קולות הבוחרים ביוון נחלקים ל-250 מושבים בפרלמנט והמפלגה הזוכה מקבלת "בונוס" של 50 מושבים נוספים על מנת לאפשר משילות. משמעות הדבר היא שאם הסקרים מראים ש-ND צפויה לקבל 125 מושבים, מדובר למעשה ב-75 מושבים בלבד לפני ה"בונוס". באותו הסקר מפלגת השמאל הקיצונית SYRIZA המתנגדת לצנע צפויה לקבל 70 מושבים בעצמה כך שהפער בין המפלגות עדיין קטן מאוד.
• לפי ר"מ איטליה, מריו מונטי, גרמניה עשויה להתגמש ולהסכים להנפקות האג"ח המשותף של גוש האירו (אירובונדס). בניגוד למשתמע מרוב העיתונים, צריך להזכיר שגרמניה לא מתנגדת לרעיון האירובונדס באופן גורף אלא אף הייתה שותפה להקמתו. ההתנגדות של גרמניה היא להנפקה של אירובונדס לפני חתימת כל מדינות האיחוד האירופי על האמנה הפיסקאלית החדשה שכן מצב כזה נותן שוב תמריץ שלילי למדינות הבעייתיות לגייס חוב מבלי לגלות אחריות פיסקאלית. הפשרה האפשרית מבחינתה של גרמניה בעניין זה עשויה להיות הנפקת אירובונדס בהיקפים מוגבלים ורק תמורת עמידה מוכחת בצעדים הפיסקאליים שיוכתבו על ידי האיחוד. הנפקות אלו יוכלו לשרת את המדינות הבעייתיות לצעדים תומכי צמיחה ובכך גם להתאים למדיניות של צרפת ואיטליה.
• ממשלת ספרד תאלץ להזרים 19 מיליארד אירו נוספים להצלת הבנק הרביעי בגודלו במדינה "בנקיה". על מנת להבין עד כמה הסכום הזה חריג יש לקחת בחשבון שיעד הגירעון של ספרד לשנת 2012 עומד על 64 מיליארד אירו "בלבד", כלומר
הצלת בנקיה לבדה, אשר אינה חלק מהתקציב המתוכנן, מנצלת כ-30% מהגרעון. מישהו רוצה להמר על הסיכויים שספרד לא תעמוד ביעד הגירעון גם השנה?

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו – פסגות בית השקעות