7 קבצים מצורפים)
סקירת שוק ההון בארץ:בנק ישראל בעמדת המתנה. מיטב.
מאקרו:
> ריבית בנק ישראל לחודש מאי 2012, נותרה ללא שינוי ברמה של 2.50%.
> נמשכת הירידה
ביצוא
הסחורות בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים (ללא מטוסים, ויהלומים), לעומת החודש הקודם וגם מתחילת השנה.
> הגרעון המסחרי, גבוה מהממוצע החודשי ב-12 החודשים האחרונים.
> נמשכת ההתרחבות הצנועה של המשק. המדד המשולב לחודש מארס רשם עלייה של 0.2%, בהשוואה לחודש פברואר.
אגרות חוב:
> מגמה מעורבת בשוק האג"ח המקומי.
> המרווח בין האיגרת האמריקאית ל-10 שנים לאיגרת המקומית המקבילה המשיך להתרחב השבוע.
> הממשלה צפויה להנפיק 6.5 מיליארד ש"ח במהלך חודש מאי. העלייה בהנפקות חוב קצר מיועדת
לצרכים תזרימיים בלבד - ל"החליק" את פדיון ה"גליל" 5481 בחודש אוגוסט (כ-14 מיליארד ש"ח)
ריבית בנק ישראל לחודש מאי
ריבית בנק ישראל לחודש מאי 2012, נותרה ללא שינוי ברמה של 2.50%.
לפי בנק ישראל, הגורמים שתמכו בהותרת הריבית על כנה היו:
(1) מדד המחירים לחודש מארס עלה ב-0.4% - הגבול העליון של התחזיות המוקדמות. במבט לאחור, יש לבנק ישראל במה להתגאות. ב-12 החודשים האחרונים, עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.9%. זהו החודש השלישי, ברציפות, שבו סביבת האינפלציה נמצאת במרכז היעד הממשלתי.
(2) צפיות האינפלציה לשנה הקרובה נמצאות סביב 2.5%. רמתן הגבוהה יחסית נובעת בעיקר מהעלייה המתמשכת במחירי האנרגיה, ומהצפייה כי סעיף שכר הדירה במדד המחירים לצרכן ימשיך לעלות בקצב גבוה יחסית. ככל הנראה לא ניכרים לחצי ביקוש אינפלציוניים מקומיים אחרים.
(3) הנתונים על הפעילות הריאלית שנוספו החודש עקביים עם תחזית הצמיחה שפורסמה בחודש שעבר על ידי בנק ישראל, לפיה הצמיחה ב-2012 תעמוד על 3.1%.
(4) החודש, עדכנה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה והיקפי הסחר העולמיים במעט כלפי מעלה.
מנגד, נתוני המקרו בעולם המשיכו גם החודש להצביע על קצב התאוששות איטי של הכלכלה העולמית תוך האטה מסוימת בצמיחה בארה"ב ובסין. בנוסף, התגברות החשש מפני החרפה במשבר באירופה לאחר רגיעה יחסית, ורמות הריבית הנמוכות במשקים מובילים (והציפייה כי הריבית תיוותר ברמה זו לתקופה ממושכת) הם גורמים אשר עדיין מעלים חשש בבנק ישראל.
כרגיל, בבנק ישראל ציינו כי ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי ריבית בנק ישראל צריכה להיוותר ללא שינוי בחודשים הקרובים. בשלהי השנה הנוכחית, תחול העלאה אחת בריבית בנק ישראל, בגובה של 25 נ"ב. במהלך 2013 הריבית תועלה ב-50 נ"ב ותגיע לרמה של 3.25%.
קובץ מצורף 295
קובץ מצורף 296
היצוא ממשיך להידרדריבוא הסחורות בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים (ללא מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), שמר על יציבות יחסית בחודש מארס 2012 והסתכם בכ-4.1 מיליארד דולר - עלייה של 0.2% בהשוואה לחודש פברואר והתרחבות של 2.8% מתחילת השנה.
מנגד, נמשכת הדרדרות
יצוא
הסחורות. בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים (ללא מטוסים, ויהלומים). החודש, נרשמה ירידה של 1.2%, לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה קטן
היצוא
8.9%.
כתוצאה, הגרעון המסחרי (בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים) הסתכם ב-505 מיליון דולר. לשם השוואה, הממוצע החודשי של הגרעון המסחרי ב-12 החודשים האחרונים היה 288 מיליון דולר.
נקודות החיוביות מהדיווח הם:
(1) יבוא חומרי הגלם ללא יהלומים וחומרי אנרגיה גדל ב-7.4%. עלייה זו, ביבוא חומרי הגלם, עשוייה להצביע על התרחבות בפעילות התעשייתית המקומית כך שבהחלט מדובר בנתון חיובי עבור המשק המקומי.
(2)
היצוא
התעשייתי לאחר ניכוי עונתיות, אמנם התכווץ ב-1.4%. אך, אם ננכה את
יצוא
קבוצת הכרייה והחציבה (בה נרשמה התכווצות של כ-52% בהשוואה לחודש הקודם, אגב סעיף תנודתי מאוד), נראה כי
היצוא
התעשייתי רשם צמיחה של 1.6% בהשוואה לחודש הקודם.
מנגד, החדשות הרעות בדיווח היו התכווצות ביבוא מוצרי הצריכה (9.4%-), וביבוא מוצרי ההשקעה (6.7%-).
אין ספק כי נתוני
היצוא
בתקופה האחרונה הם אינם טובים. זהו להערכתנו, עקב אכילס של הכלכלה הישראלית בשנה האחרונה.יחד עם זאת, העובדה כי בצד הפוטנציאל (יבוא חומרי גלם) ישנן התפתחויות חיוביות, ייתכן כי
היצוא
עשוי להשתקם בחודשים הקרובים.
קובץ מצורף 297
הפעילות המשקית שומרת על אש נמוכה
מעבר, לנתוני הסחר, פורסמו מספר אינדיקטורים מאקרו כלכליים נוספים, אשר בדומה לנתוני
היצוא,
גם הם,
פחות חיוביים למשק המקומי.
הייצור התעשייתי בחודש פברואר התכווץ ב-2.2% בהשוואה לחודש ינואר, לאחר עלייה של 0.7% בחודש ינואר. מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים נותר ללא שינוי בחודש פברואר, לאחר ירידה של 1.8% בחודש ינואר.
יצוא
השירותים בחודש מארס (אמדן בנק ישראל) לאחר ניכוי עונתיות הסתכם בהתכווצות של 9.6%, לאחר התרחבות של 4.7% בחודש פברואר.
גורמים אלה, בצירוף נתוני סחר חוץ שפורסמו (ראה פרק לעיל) הביאו את המדד המשולב לחודש מארס לרשום עלייה של 0.2% בהשוואה לחודש פברואר.
עצמת ההתרחבות בחודשים האחרונים היא צנועה למדי. עם זאת, התרחבות זו של המדד המשולב, כ-0.2% לחודש, מצביעה על כך שהמשק ממשיך לצמוח. הואיל וקיים קשר חיובי בין מחזורי העסקים במשק לבין המדד המשולב, וקצב ההתרחבות החודשי הממוצע של המדד המשולב נמוך מזה שנרשם במחצית השנייה של 2011, נראה כי קצב הצמיחה במחצית הראשונה
של השנה הנוכחית, יהיה מתון מהמחצית השנייה של 2011. כלומר - במחצית השנייה של 2011 צמח המשק בשיעור של 3.5%. אנו צופים לצמיחה בשיעור של כ-3% במחצית הראשונה של 2012.
קובץ מצורף 298
שוק האג"ח
שבוע המסחר האחרון היה מצומצם. בשלושת הימים בהם התקיים מסחר, נרשמה מגמה מעורבת בשוק איגרות החוב, תוך כדי תנודות קלות יחסית במדדי איגרות החוב.
בקרב איגרות החוב הממשלתיות, האיגרות השקליות הארוכות רשמו הפסדי הון השבוע, וזאת בניגוד לאיגרת האמריקאית ל-10 שנים, בה נרשם רווח הון וירידת תשואה.
כך,
בסיכום השבועי גדל המרווח בין האיגרת הממשלתית השקלית ל-10 שנים (ממשלתי שקלי 122) לאיגרת האמריקאית המקבילה ב-8 נ"ב, לרמה של 276 נ"ב. זהו שבוע שני ברציפות בו נרשמת עלייה במרווח למרות העובדה כי קיים מתאם חיובי בין התשואה לפדיון של האיגרות המקומיות הארוכות, לאלו האמריקאיות הארוכות.
האיגרות הממשלתיות הקצרות רשמו רווחי הון קלים במהלך השבוע. לדוגמא, האיגרת לשנתיים, 'ממשלתי שקלי 0814' הוסיפה לערכה 0.1%. כך, העקום הממשלתי השקלי הפך תלול יותר במהלך שבוע המסחר האחרון.
העקום הממשלתי הצמוד, רשם תנועה הפוכה מזה השקלי, קרי – רשם השתטחות במהלך השבוע. האיגרות הארוכות רשמו רווחי הון במהלך השבוע, בעוד שהאיגרות הקצרות רשמו הפסדי הון קלים. לדוגמא, האיגרת הצמודה הנפדית בעוד כשנתיים, 'ממשלתי צמוד 0614', רשמה הפסד הון של 0.1% במהלך השבוע האחרון.
תנועה מנוגדת זו של שני העקומים הממשלתיים הביאה לציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון, לשנתיים, לרדת בהשוואה לשבוע הקודם (הגיעו לרמה של 2.87%). בעוד שהציפיות האינפלציה לעשר שנים רשמו עלייה (הגיעו לרמה של 2.69%).
האפיק הקונצרני, שמר על יציבות יחסית במהלך שבוע המסחר האחרון.
המלצות השקעה.
להערכתנו, שוק האג"ח צפוי להתאפיין בתקופה הקרובה בהיעדר מגמה ברורה, תוך הכרה בכך שהריבית במשק תיוותר ללא שינוי, אי לכך:
(1) להערכתנו, יש להתמקד במח"מ בינוני, כ-4 שנים.
(2) ישנה להערכתנו עדיפות לאיגרות חוב קונצרניות ברמות דירוג של '+A' וגם 'A', במח"מ של 4-3 שנים. איגרות אלו
משלבות לדעתנו בצורה הטובה ביותר בין תשואה לסיכון.
(3) איגרות החוב הממשלתיות מתאימות רק לרגישים מאוד לסיכון. לאלו, אנו ממליצים להתרכז במח"מ קצר עד בינוני.
(4) אנו מעדיפים איגרות החוב קונצרניות במח"מ 4-3 (סעיף 2) על ממשלתיות ארוכות.
(5) איגרות החוב הממשלתיות בריבית משתנה עדיין מעניינות, על רקע שני הגורמים הבאים: (1) מחיר אטרקטיבי – ה-817 נסחרת במרווח של כ-23 נ"ב מהמק"מ הארוך ו-(2) אנו מעריכים כי הריבית תישאר ללא שינוי בחודשים הקרובים ובשלב הבא אף תעלה.
(6) למרות הרמה הגבוהה, יחסית, של ציפיות האינפלציה לטווחים הקצרים, האפיק הצמוד עדיין עשוי להיות מעניין, לאור הגורמים הבאים: (א) המדדים הקרובים צפויים להיות גבוהים למדי (ב) הואיל ולדעתנו רוב הסיכון האינפלציוני הוא כלפי מעלה וזאת על רקע השפעת מחירי הסחורות בכלל והאנרגיה בפרט על מחירי המוצרים לצרכן.
קובץ מצורף 299
קובץ מצורף 300
הנפקות אג"ח ממשלתי – חודש מאי
בחודש מאי צפוי משרד האוצר לגייס כ-6.5 מיליארד ש"ח באמצעות אגרות שקליות עם ריבית קבועה בהיקף של 3.15 מיליארד ש"ח, 1.35 מיליארד ש"ח יגויסו באגרות צמודות מדד, ו-2 מיליארד ש"ח באיגרת ממשלתית קצרה.
נציין, כי היקף גיוס זה הינו הגבוה מתחילת השנה.בנוסף, איגרת חוב חדשה, בעלת ריבית קבועה ל-6 שנים תונפק החודש, בהיקף של מיליארד ש"ח.
בחודש מאי, צפוי להגיע לפדיון סך של 8.3 מיליארד ש"ח (קרן, סחיר) – שחר 2681. כלומר, למרות הגיוס הגבוה, יפדה האוצר נטו סכום של 1.8 מיליארד ש"ח.
חשוב לציין כי העלייה בהנפקות הממשלתי הקצרה לכדי 2 מיליארד ש"ח נובעת אך ורק משיקולים תזרימיים ולא משיקולים פיסקליים (גירעון המדינה). האוצר כבר נערך לפדיון המשמעותי של ה"גליל" 5481 בחודש אוגוסט בהיקף של 13.9 מיליארד ש"ח (קרן בלבד). באמצעות גיוסים אלו וגם ביצועי ההחלף (במאי יתבצע החלף לאיגרת זו), מבקשים באוצר ל"החליק" את התזרים הממשלתי על פני השנה. לפיכך, אנו לא רואים בכך שינוי עקרוני בתוואי הנפקות החוב, או הידרדרות כלשהי. נהפוך הוא...
הגם שאין צורך לגייס את מלוא הפער, ברור כי הסביבה הפיסקלית השנה לא תיראה בהתאם לתקציב והגירעון יהיה גבוה
מ-3%.
להלן לוח הנפקות החוב הממשלתי לחודש מאי (מיליוני ש"ח):
קובץ מצורף 301