שבע סיבות לעליית הדולר

כל מי שעקב אחר התקשורת הישראלית בשבוע שעבר יודע: הדולר יורד, הדולר נמצא תחת מתקפה ואי אפשר לדעת היכן הירידה הזו תסתיים. ערוצי הטלוויזיה והעיתונים כולם - ולא רק המדורים הכלכליים - הציגו תמונות של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, כשמבט מודאג בעיניו.

הביקורות על מדיניות המט"ח של פישר זרמו מכל כיוון, גם מכיוונו של החשב הכללי במשרד האוצר שוקי אורן. הבנקים הזרים התחרו מי מפרסם תחזית נמוכה יותר לשערו של המטבע הירוק: חלקם מהמרים על 3.6 שקלים, אחרים על 3.5 שקלים - ומריל לינץ' אף העריך שהדולר יירד לרמה של 3.4 שקלים.

יש לא מעט נימוקים להמשך הירידה של הדולר מול השקל: היחלשותו בעולם, הפסקת רכישות הדולרים הצפויה על ידי בנק ישראל, הציפיות לעלייה קרובה בריבית השקלית, ושיעור הצמיחה הגבוה של המשק ביחס למדינות אחרות.

המהלך הכלכלי המרכזי שבו נקטו אלפי חברות וספקולנטים בישראל ובחו"ל היה מכירת דולרים, רכישת הגנות דולריות והקדמה של מכירות מט"ח. התוצאה: בשבוע שעבר ירד הדולר בכ-2%, ל-3.79 שקלים, והיורו ירד בכ-2.7% - ל-5.35 שקלים. היה זה עוד שבוע שבו המטבע הישראלי היה אחד החזקים בעולם.

המגמה הזו לא תשתנה היום: בסוף השבוע ירד הדולר בעולם לרמתו הנמוכה ביותר השנה מול ששת המטבעות העיקריים האחרים, כולל ירידה חדה במיוחד של 1.3% מול היורו.

ובכל זאת - יש קונים

אבל רק רגע: בכל יום מסחר בשוק המט"ח בישראל מחליפים ידיים כ-2 מיליארד דולר, ומול כל מוכר ישנו קונה - המעריך, בניגוד לקונסנזוס, שהדולר דווקא לא יירד. מול כל ספקולנט שמהמר על קריסת הדולר, ישנו מהמר שחושב אחרת. אם הם לא היו שם אפילו באווירה של השבוע שעבר, הדולר היה יורד ל-3 שקלים.

מדוע הם קונים? מה הניתוח שלהם? מה עובר להם בראש? כדי לתת את תמונת הראי של הכותרות וההיסטריה של השבוע שעבר, הנה שבע סיבות לכך שהדולר עשוי דווקא לעלות.

1. המשק הישראלי צפוי לצמוח מהר יותר מהכלכלה בארה"ב ובאירופה - וזה טיעון שבדרך כלל תומך במטבע של המדינה שצומחת מהר. אבל הוא יכול גם לעבוד הפוך: אם המשק שלנו יתחזק יותר מהמערב, הרי שהיבוא לישראל יצמח מהר יותר מהיצוא. התפתחות כזו תביא לגירעון מסחרי, יותר דולרים שיוצאים מהמדינה (לרכישת יבוא) ממטבע חוץ שנכנס אליה (תמורת היצוא). התוצאה: מחסור בדולר ועלייה בשערו.

2. כדי שעלייה בריבית השקלית תיהפך לגורם משמעותי עבור הפעילים בשוק המט"ח, צריכה להיווצר הזדמנות ל-Carry Trade - בין הריבית הדולרית והריבית השקלית, כלומר פער משמעותי של יותר מ-1% לפחות. כיום הפער בין הריבית הדולרית לריבית השקלית הוא זניח, כך שעלייה של 0.25%-0.5% בריבית המקומית לא תשפיע הרבה על שיקולי ההשקעה של הספקולנטים.

3. בנק ישראל החל לקנות דולרים בקצב של 100 מיליון דולר ליום לפני יותר משנה וצבר כ-22 מיליארד דולר. אבל מהיכן הגיעו הדולרים האלה? מי מכר אותם?

ספירת מלאי גסה מראה שעד 5 מיליארד דולר הגיעו מהחשבון השוטף - הפער בין היבוא מצד אחד ליצוא וההעברות החד- צדדיות מצד שני. חלק משמעותי יותר הגיע מהשקעות של זרים בישראל ברכישת חברות, עסקים ונדל"ן, נתון המכונה FDI (Foreign Direct Investment), והוא הסתכם בשנה האחרונה בכ-8 מיליארד דולר.

הגענו לכ-13 מיליארד דולר. שאר הסכום, 8-10 מיליארד דולר, הגיע ממכירות מט"ח ספקולטיוויות באופיין. הן כוללות משקיעים פיננסיים - כולל בנקים וקרנות גידור מחו"ל, ויצואנים שמכרו מראש את הדולרים שהם צופים לקבל בחודשים הקרובים. הן כוללות גם מכירות גדולות של ישראלים שחיסלו השקעות בחו"ל בזמן המשבר מפחד להשאיר כסף בניירות ערך זרים ובבנקים מתנדנדים.

אלא שהיצע מט"ח זה אינו קבוע, והוא יכול במהירות להחליף כיוון. גל הישראלים שברח מחו"ל מיצה את עצמו, ומתחילה כעת שוב מגמה של חיפוש הזדמנויות מעבר לים - למשל בנדל"ן. רבים מהספקולנטים כבר נכנסו לפוזיציה נגד הדולר ועתה הם ממתינים. ואילו רבים מהיצואנים מכרו מט"ח מראש לחצי שנה ויותר.

"השוק התנקה", אומר פעיל מט"ח שאינו מסתיר את העובדה שהוא מהמר על התחזקות הדולר. "אין יותר מוכרים גדולים, וכל מה שצריך עכשיו הוא אירוע חיצוני או פנימי שיגרום להם לקנות דולרים כדי לסגור את ההימור. לדעתי, יהיה במהלך השנה שורט סקוויז גדול, שיקפיץ את הדולר כלפי מעלה".

4. מה יכול להיות אירוע כזה? התחזקות השקל מבוססת על שקט פוליטי, ביטחוני ותעשייתי בישראל, אבל הממשלה הנוכחית היא לא מהחזקות שידעה המדינה. הסיכון להתפתחות שלילית כשלהי בהחלט קיים.

5. האם אפשר להבטיח שהשקעות ריאליות של זרים - ה-FDI - ימשכו לנצח? השקעה ריאלית היא תהליך ארוך, הכספים עוברים חודשים רבים לאחר חתימת העסקות, והמט"ח שזרם השנה לישראל הוא מעסקות שבוצעו לפני המשבר. נתוני השקעות הזרים הריאליות היו מאוד יציבים בשנים האחרונות, אבל ייתכן שהזרים יעדיפו בשנה הקרובה לחפש הזדמנויות שנוצרו אצלם בבית.

6. יותר ממחצית מהתחזקות השקל היא תוצאה של היחלשות הדולר בחו"ל - אבל איש אינו יכול להבטיח שזו תהיה המגמה גם בעתיד. הימור על הדולר-יורו הוא מהמסוכנים שבנמצא - שיעור ההצלחה של המקצוענים במשחק הזה אינו עולה בהרבה על 50%. כיום הדולר נחלש בעולם בגלל התעוררות התיאבון לסיכון ועליית השווקים, אבל האטה של העליות או אפילו מימוש של הרווחים האחרונים יגרמו לדולר להתאושש.

7. ולבסוף: סטנלי פישר. ההתערבות הדרמטית בשוק והעלאת הדולר מרמה של 3.25 שקלים בקיץ שעבר ל-4.2 שקלים באביב האחרון היו המהלך המוניטרי המרכזי שביצע נגיד בנק ישראל בקדנציה הראשונה שלו. המוניטין של פישר כרוכים כעת בשוק המט"ח, והתוצאה של המהלך שלו תקבע כיצד ילמדו אותו בספרי הכלכלה: כמהלך מבריק של חשיבה מקורית מחוץ לקופסה או כעוד ניסיון כושל של נגיד מרכזי להתמודד מול העוצמה של השווקים.


גם בנק ישראל, גם האוצר, גם התעשיינים וגם אנשי ההסתדרות מסכימים ששער דולר של פחות מ-3.5 שקלים הוא הסכנה הגדולה ביותר למשק ולתעסוקה, והם יעשו כל שניתן כדי לעצור את התחזקות השקל. בנק ישראל יכול להמשיך לקנות דולרים עוד חודשים רבים, ואפילו להגביר את הרכישות. חוקית, הוא אפילו רשאי להטיל מגבלות על תנועות הון ספקולטיוויות או לקבוע את השער היציג.

מי שעקב אחר הנגיד פישר, גם בפעילות המוניטרית וגם בפיקוח על הבנקים, ראה שפישר הוא אדם נחוש, שאינו נוהג להרים ידיים. האם הספקולנטים שמכרו דולרים בשבוע האחרון באמת מוכנים ללכת נגדו לאורך כל הדרך?

-

Carry Trade

אסטרטגיית השקעה במט"ח המבוססת על נטילת אשראי במטבע שבו הריבית נמוכה והשקעת הכסף בפיקדון או באג"ח במטבע אחר שבו הריבית גבוהה. הרווח נגזר מפערי הריבית והסיכון טמון בתנועת שערי המטבעות זה כנגד זה

http://www.themarker.com/tmc/article.jh ... 02_1104442