הסקירה מאוחרת בגלל המחזורים הנמוכים | עולמית יומית 14 במרץ 2012. כלל פיננסים.

כל מי שרוצה לכתוב היום משהו משלב את המחזורים הנמוכים במסחר
במניות. רוצים לכתוב על פעילות הזרים? בבקשה, המחזורים הנמוכים. רוצים על המחאה
החברתית? נושא המחזורים אקטואלי.

דווקא על איראן בא לכם? הופה, חשבתם אולי להשתמש
במחזורים? כתבת פרופיל על מנכ"לית הבורסה? פשוט יש את נושא המחזורים שעוד אף אחד לא
נגע בו...
ראלי במניות? המחזורים הנמוכים! משבר במניות? המחזורים הנמוכים!
ישראל במדד המדינות המפותחות? בטח קשור למחזורים הנמוכים! איחרת הביתה?
תאשים את המחזורים הנמוכים! אתה בא בערב לבירה? איזה בירה, המחזורים
נמוכים! סברה ושתילה? המחזורים נמוכים!
למה שלא תסתכלו על הצד החיובי של הנושא, המשקיעים
הבינו כי אין כבר ממה לברוח. ולא פלא, אפשר היום ליהנות משני העולמות, כלכלה משתפרת
ובנק מרכזי שממשיך להתחייב למדיניות מוניטארית מרחיבה עד לפחות שנת 2014. אופוריה!
אני לא צוחק, תראו את מדד ה-VIX ב-14.8 (ראו רחבה)
לפד לא נמאס כבר מ"לדאוג
לכלכלה"?
הפד (הבנק המרכזי בארה"ב) העלה אמש את הערכותיו הכלכליות
והוסיף לאמון במערכת הבנקאית, אבל עדיין חושש. טוב, מה לעשות, זאת העבודה שלו, מה
אתם רוצים ממנו. כמו שמערכת הביטחון מודאגת מהסלמה, מערכת הבריאות מנגיפים, אז הוא
מודאג מהמצב הכלכלי. זה אפילו מרגיע באיזשהו מקום לדעת שהוא עומד על המשמר.

אתמול פורסם בארה"ב כי בחודש פברואר המכירות הקמעונאיות עלו הרבה מעבר לציפיות.
בשנה האחרונה המכירות עלו ב-6.5% במונחים נומינליים וב- 4% במונחים ריאליים.
באמת שום דבר לא
יכול להשפיע על האינפלציה?
בהחלטת הריבית אמש בארה"ב באמת לא היה שום
דבר מרעיש, אולי מלבד הציון כי מחירי האנרגיה עולים, אבל "לא בצורה שמהווה סיכון
לאינפלציה". הם גם לא רואים את הזינוק במכירות הקמעונאיות, שפורסמו אתמול והיו
גבוהות מהציפיות, משפיעות על האינפלציה, גם לא את השיפור המתמשך בנתוני שוק העבודה
(שפורסמו ביום שישי) ולא את עליית התשואות הארוכות של אגרות החוב. נראה כי קובעי
מדיניות הריבית בארה"ב לא מודאגים מאינפלציה ולא משנה גם אם ליטר דלק יעלה 6 דולר
לגלון וזה כל עוד שיעור האבטלה גבוה. אני מתערב שאם שיעור האבטלה שם היה נמוך הם
פתאום כן היו רואים סיכוני אינפלציה. אם כך, אז אולי באמת צריך לפחות לקבוע להם יעד
אבטלה למדיניות המוניטארית במקום יעד האינפלציה הקיים, בסקירה שלנו מיום שני כתבנו על מחקר שבדי שטוען כי שיעורי האבטלה
באמת מסבירים טוב יותר את מדיניות הריבית משיעור האינפלציה.
מחר בישראל - מדד המחירים
לצרכן
מחר תפרסם למ"ס את מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר. להערכתנו
המדד יעלה ב-0.1%. בעיקר כתוצאה מעליית מחיר הדלק ב-3.2%. עליית מחירי המזון, בין
השאר כתוצאה מהתייקרות מחיר הלחם שבפיקוח. עליה עונתית במחירי פירות וירקות, ועליית
תעריפים שביצעה חברת התקשורת הוט בחבילת הבסיס. מצד שני, סעיף הדיור לא צפוי (לשם
שינוי) להשפיע יותר מידי על המדד וסעיף ההלבשה וההנעלה ימשוך לירידת המחירים
העונתית של מכירות סוף העונה. להערכתנו, מדד פברואר, אם לא יפתיע בסעיף דיור חריג,
לא צפוי להיות חשוב מדי להחלטת הריבית של בנק ישראל בסוף החודש.
עליית ציפיות האינפלציה מאותתת גם על עליית
הצמיחה?
ציפיות האינפלציה בישראל ל-10 שנים הגלומות בשוק האג"ח הן
השלישיות בגובהן בעולם המפותח, מבין אלה המחושבות ע"י בלומברג. אפשר לקשור ציפיות
גבוהות לאינפלציה לציפיות גבוהות לצמיחה, אבל זו יכולה להגיע גם מגורמים אחרים.
למעשה העולם כבר חווה לא מעט תופעות של סטגפלציה (דשדוש כלכלי במקביל לאינפלציה).
כלכלנים של סיטי-גרופ מאמינים כי הפעם ציפות האינפלציה דווקא כן קשורות לציפיות
לצמיחה עתידית. לכן,הם מאמינים שהציפיות הגבוהות לאינפלציה בארה"ב, שטיפסו ל-
2.37%, מצביעים על צמיחה גבוהה יותר מהצמיחה בגוש האירו בכלל ובגרמניה בפרט, שבה
ציפיות האינפלציה ל-10 שנים עומדות כעת על 1.65%. להערכתנו, אפשר גם בישראל להשליך
חלק מעליית ציפיות האינפלציה על עלייה בציפיות הצמיחה, במיוחד בנוגע לסעיף הדיור
במדד, אבל צריך לזכור שאצלנו גם גורמים אקסוגניים ישפיעו על המדד, כגון עליית מחירי
החשמל שנבעה בכלל משיבוש אספקת הגז ממצרים. באירופה פורסם היום מדד המחירים לצרכן
בגוש, שהראה אינפלציה חודשית של 0.5%. דומה לציפיות המוקדמות. מדד אמין יותר לגבי
צפי המשקיעים לגבי הצמיחה ניתן למצוא בשוק האג"ח במקום אחר, בהפרש התשואות בין
האג"ח הקצרות לארוכות (שיפוע העקום).
תעודת סל שמשקיעה בכרטיסי
לוטו
מה הייתם אומרים על תעודת סל שמשקיעה בלוטו? משקיעים בה נניח 100
אלף ₪ עד לפנסיה. מה יהיה לנו כשנגיע לפנסיה? אל תנסו לחשב, אני כבר יכול להבטיח
לכם שכלום. למעשה, קרוב לוודאי שכבר בהגרלה הבאה לא יהיה לכם שם כלום. אבל בואו
נניח שהתעודה שלכם זכתה בפרס הגדול כבר בהגרלה הראשונה והשווי של אחזקתכם זינק ל-10
מיליון שקל. האם עדיין הייתם נשארים עם התעודה עד לפנסיה או שהייתם מהר מושכים את
כל הכסף? האם בהשקעה בתעודת סל על מניות הייתם מגיבים אחרת? למה, כי היא פחות
תנודתית?
מדד התנודתיות, שמכונה גם מדד הפחד (VIX) נפל אמש לרמה נמוכה של-14.8
נק', רמה המאפיינת בדר"כ אופטימיות גבוהה עם חשש ראשוני לאופוריה. התנודתיות שהיא
תוצאה של התנהגות המשקיעים הופכת במקרים רבים לגורם להתנהגותם. זו לא בהכרח טעות
פסיכולוגית, לתנודתיות צריך להיות משקל גדול בניהול השקעות:
לממש רווחים ולחתוך הפסדים? תלוי
מתי
סוחרים רבים יודעים שצריך לדעת לממש רווחים או לחתוך הפסדים. אבל
מתי? לפי תחושה? לפי רווח או הפסד קבועים מראש? אולי לפי אחוזים? כמובן שאין לנו
כדור בדולח, ואנחנו נתרכז בצד של ניהול הסיכונים. אני מניח שרוב הסוחרים מבינים
שכדי להחזיר הפסד של 33% לסכום ההתחלתי נדרש רווח של 50%. משום שבלי לשים לב, אם
השקעתם את הרווח, אתם למעשה ממונפים על ההשקעה הראשונית. וזה בעצם ניהול ההשקעות של
מימוש או חיתוך: מינוף ותנודתיות.
בואו נדגים זאת על שלושה אנשים שמשקיעים 100 שקל
כ"א במדד כלשהו.
1. משקיע אחד שם את ה-100 שקלים שלו במדד ומקווה שבסוף התקופה
המדד יהיה גבוה יותר.
2. משקיע שני רוצה לקבל את התשואה השוטפת של המדד ולכן
דואג בסוף כל יום להתאים את התיק שלו להשקעה הראשונית, כלומר ל-100 שקלים. אם הפסיד
הוא ישלים ל-100 שקלים ואם הרוויח ימשוך את הרווח כדי להתאים בחזרה את התיק ל-100
שקלים.
3. משקיע שלישי רוצה ללכת בגדול ושם את ה-100 שקלים בתעודה ממונפת פי 2
על המדד.
למזלם הטוב המדד עלה ביום המסחר הראשון ב-3% מ-100
נק' ל-103 נקודות. התיק של שני המשקיעים הראשונים עומד כעת על 103 שקל והמשקיע
בתעודה הממונפת שמח כפליים כשהתיק שלו עומד על 106 שקל. המשקיע שמוכן תמיד לסכן רק
100 שקל מוציא כעת 3 שקלים מתיק ההשקעות שלו.
למחרת היום מדד הבסיס ירד ב-3%.
התיק של המשקיע הראשון עומד על 99.9 שקל, של השני על 97 ופלוס ה-3 שקלים ששם בצד יש
לו עדיין 100 ובעל התעודה הממונפת שירד כעת בשיעור כפול של 6% מחזיק כעת רק ב-99.6
שקל.
וכך, כאמור, ככל שהמינוף גבוה יותר וככל שהתנודתיות גבוהה יותר המשקיע ישיג
תשואה נמוכה יותר עד שבשלב מסוים ישיג תשואה נמוכה מהתשואה הממוצעת של המדד.

"בכל פעם שלימדת מישהו משהו מנעתם ממנו
לחשוב עליו בעצמו" – זאן פיאז'ה