אז והיום | עולמית יומית 12 במרץ 2012. כלל פיננסים.

תרחיש שהוערך
שיכול לקרות, כל סימני השאלה המיידיים בנוגע ליוון חלפו וסוף סוף היא עשויה
לקבל את חבילת הסיוע השנייה שהובטחה לה. למה רק עשויה? כי היא עוד צריכה לעשות את
מה שהבטיחה, קיצוצים ורפורמות קשות, שלא יעברו בקלות. בינתיים, תשואות האג"ח של
איטליה יורדות (4.86%), היורו נהנה, מתחזק ואולי זו רק יריית הפתיחה שלו לקראת
קאמבק (ראו הרחבה). מחירי הסחורות יורדים הבוקר לאחר פרסום נתון יצוא חלש מסין, לא
משהו שיכול להשפיע גם על המסחר בהמשך. בין הסחורות שיורדות נמצא גם הנפט. מה הוא
קשור? הוא לא נסחר עכשיו רק על הסיפור עם איראן? (ראו הרחבה).
"הניסיון מוכיח שהעתיד ידמה בדיוק לעבר"
– אוסקר ווילד
היורו בדרך חזרה ל- 5.94
₪?
גרמניה כנראה תחלץ ממיתון בשנת 2012, הבנקים האירופאים מקבלים מהבנק
המרכזי הזרמת הון כמעט בלתי מוגבלת, יוון בדרך להסדר החוב הגדול בהיסטוריה וגוש
האירו מתחיל להראות מאוחד יותר. המטבע המשותף, היורו, כבר לאחר התחזקות של 1.3%
משפל של עשור מול הדולר. מאד יתכן כי עם הזמן האמון בו יתחיל לחזור והיורו יכנס
למומנטום עליה שיצטרפו אליו עוד ועוד משקיעים. כבר כעת הבנקים הגדולים בעולם התחילו
לעלות תחזיות להתחזקותו ואנחנו שזוכרים יורו ב-5.94 ₪ בשנת 2007 מתחילים להסס לגבי
האפשרות שאולי עוד נראה מספר כזה פעם נוספת. אבל לא צריך למהר, בואו נשאיר את זה
בגבולות ההיסוסים, גם לשקל יש עוד מה להציע. להערכתנו ההתפתחויות האחרונות בדבר
ההתייצבות הגלובאלית, החלשות השקל ועליה משמעותית בציפיות האינפלציה לוחצות
על בנק ישראל לחזור לאחר פרסום המדדים של החודשים מרץ עד מאי, שצפויים להיות
גבוהים, להעלאת ריבית (אבל לא לפני כן). תרחיש כזה יתמוך מאד בשקל ובטח
בסביבת עולם של ריבית אפסית. זאת כמובן תחת ההנחה שלא עולה משמעותית הסכנה
הביטחונית מאיראן שיכולה לשלוח את השקל למקום שבו גם רזרבות המט"ח של בנק
ישראל לא יעזרו לו.
להתגונן מתרחיש איראן? לא עם
נפט
מיום ליום יש תחושה שמתקרבים לנקודת משבר בנושא איראן. אם נניח
שבאמת אנחנו לא יודעים מה מתבשל מאחורי הקלעים, אנחנו עדיין לא רוצים לקחת סיכון
ומעדיפים למגן את תיק ההשקעות שלנו.
האפשרות המתבקשת נראית השקעה בנפט. איראן היא לא רק
המפיקה החמישית בגודלה בעולם של נפט יש לה גם את עתודת הנפט השלישית בגודלה בעולם
והיא יושבת על מיצרי הורמוז, מקום המעבר של 40% ממשלוחי הנפט בעולם. והינה סימוכין
היסטורי, באוקטובר 1973, מלחמת כיפור, מחירי הנפט שולש בתוך שבועות. המהפכה
האיראנית ב-1979 ולאחריה מלחמת איראן-עיראק הובילו להכפלת מחירי הנפט. יופי, אז
מצאנו פתרון לגידור. יאללה ביי....
רגע, רגע! זה לא שקוף מידי ללכת על
האופציה המתבקשת של נפט?
בואו נחזור לשנת 1990... דמיינו מדבר בשחור לבן ופס
קול של מכונת זמן. עיראק השתלטה על כווית ומאיימת על עתודות הנפט גם של ערב
הסעודית. מחיר חבית נפט מזנק ל-34 דולר. זה אולי נשמע לכם מעט, אבל ביחס לאותה
תקופה מדובר היה ברמות שיא. אלא שכשהחלה המתקפה ושדות הנפט החלו לבעור (בינואר
1992) מחיר הנפט פתאום צלל ב-54%. למעשה, מי שניסה להתגונן מפני הנזקים ממחסור בנפט
ע"י רכישת נפט היה צריך לחכות יותר מעשור כדי להחזיר את השקעתו. בינתיים, נחזור
אלינו, מחיר הנפט הגבוה מושך את מחיר הדלק ומחמם את האינפלציה. האם זה אומר שהגיע
הזמן להעלאת ריבית?
האם גם אינפלציה
משפיעה על הריבית?
מה זאת אומרת "גם אינפלציה" התכוונת להגיד "בעיקר אינפלציה".
לא:
בעבר הרחוק התפתו בנקים מרכזיים להוריד את האבטלה ולהתפשר על
התחממות האינפלציה. אבל היום כבר מקובל ע"י כולם כי שמירה על יציבות מחירים ואיזון
בין ציפיות אינפלציה לציפיות אבטלה הן המטרה החשובה יותר. לשם כך המודל המקובל הוא
מודל טיילור, לשקלול בין השניים. אלא שהבנק הנורדי הגדול ביותר (Nordea Bank) פיתח מודל חיזוי ריבית (Riksban's) שטוען שהוא מצליח להסביר את
שיעורי הריבית בשבדיה יותר טוב אם מורידים ממנו את ציפיות האינפלציה. כלומר, שבפועל
הבנק המרכזי עדיין מושפע יותר מהאבטלה מאשר מהאינפלציה. ויותר מזה, לטענתם "אף מודל
המשלב גם ציפיות אינפלציה לא הצליח להסביר את הריבית באופן טוב יותר ממודל הלוקח רק
את שיעורי האבטלה". המודל שלהם פשוט: הכפלת שיעור האבטלה המנוכה עונתיות הממוצע
בשלושה חודשים ב-1.37 ומחסירים אותו מ-12.1. כך לטענתם ניתן להסביר 95% מריבית
הריפו (הריבית בפועל בשוק הנורדי) לפחות ב-10 השנים האחרונות. אנחנו ניסינו לעשות
בדיקה דומה על הריבית בישראל (ללא מחקר מעמיק מידי). הכפלנו את שיעור האבטלה
הרבעוני מנוכה העונתיות גם ב-1.37 אבל החסרנו אותו מ-11.2 (ההתאמה הקרובה ביותר
שמצאנו לישראל). אולי בגלל מזג האוויר כאן, המודל הזה לא הצליח להסביר את הריבית
בעשור האחרון, למרות שמאז 2008 הוא מתחיל להיראות קרוב יותר. אם התיאוריה הנורדית
בכל זאת נכונה גם אלינו ולא מדובר בכריית נתונים יתכן שריבית בנק ישראל כיום צריכה
בכלל להיות גבוהה מ-3.00% (לעומת 2.5% היום).

לסבא של סבא שלנו היה Iphone
לפני שנים לבשנו טופר וראש
אינדיאני, קנינו בקלאבמרקט או שיצאנו לאכול בחוץ באפרופו עם קינוח של טנא נוגה.
ישנן סיבות רבות להיעלמותם של עסקים שרובן קשורות לירידה מתמשכת במספר הלקוחות.
וותק היא מילת קסם בענפים מסוימים, שמביאה איתה אמון ומוניטין ולאחרים קללה
כשהלקוחות מקשרים אותו ל"כבד" ומשעמם. גם אם חנות לא שינתה פורמטים, תוויות או קווי
מוצרים, הערך מתחיל בשלב מסוים להיאבד. כל תל אביבי למשל יודע שבארים זה מקום
שמחזיק בממוצע שנתיים-שלוש ולאחר מכן מתחיל להתמוסס לאיטו. מצד שני, בנק, ביטוח או
תקשורת הם ענפים שזמן עושה להם טוב. אחד הענפים שבולט בהתיישנות שלו הוא ענף
הקמעונות, ולרוב חברות הלבשה. מי רוצה ללכת לקנות בחנות שבה סבתא שלו קנתה? לעיתים
דווקא הניסיון שלהם להדוף פשיטת רגל מאיצה אותה- קמעונאים מנסים לקצץ בצוות
המכירות, דחיית תחזוקה בחנות, הקטנת מלאי והסרת נורות – מה שמביא להעלמות מהירה
יותר של קונים ובכך להרס מהיר יותר של המותג. קמעונאים ערניים מבינים היום שהם
צריכים להמציא את עצמם מחדש כל מספר שנים. השקעה בענף הקמעונות במיוחד היא לא השקעה
של שגר ושכח עד הפנסיה. ואם כבר נוסטלגיה:

מדד ת"א 100
כיום נע סביב רמה של 1000 נקודות (היום 986). הפעם הראשונה בה ביקר ברמות כאלה
הייתה לפני חמש שנים, ב-14 בפברואר 2007. המדד אומנם נמצא היום באותה רמה, אבל חוץ
ממנו כמעט הכל השתנה. להלן כמה מהפרמטריים הכלכליים העיקריים, אז והיום:
קובץ מצורף 80
אבל בסופו של יום, הנתונים הכלכליים נטרפים כשפורץ אירוע כלכלי בלתי צפוי (ברבור
שחור).
"היסטוריונים מחזיקים בידיהם עוצמה אדירה.
הם מעצבים את העבר שיתאים לפרשנויותיהם ובכך משנים את העתיד" – פרנק הרברט
(מתוך הספר "כופרי חולית")