מה עוד יכול להשתבש? | עולמית יומית 22 בפברואר 2012. כלל פיננסים.

רגע, למה ההסכם הזה נקרא "להשתבש"? - לא יודע השוק
ירד. - ברור שהוא ירד, אבל למה?... (ראו הרחבה).
היום תוסיפו לסנטימנט השלילי
בשווקים את מדד מנהלי הרכש המשולב באירופה שירד מ-50.5 נק' ל-49.7 נק', כאשר 50 הוא
קו פרשת המים בין ציפיות להתרחבות ולהתכווצות. היום בארה"ב יפורסמו נתוני מכירות
בתים קיימים שצפוי שעלו בקצב איטי יותר של 1.1%. לא משהו שיכול לשנות יותר מידי את
המגמה, כששוק הנדל"ן האמריקאי קפוא עמוק בקרח. (שימו לכם תזכורת לשנת 2020 נדבר
אז).
יוון עכשיו בידיים של עצמה (זה אמור להרגיע אותי?).
היא צריכה להעביר בתוך חודשיים חוק חדש שנותן עדיפות משפטית להחזר החוב, על מימון
שירותים ממשלתיים. האתונאים צריכים גם להקים חשבון נאמנות חדש, שינוהל בנפרד מתקציב
המדינה, וכל הזמן צריך להיות בו מספיק כסף כדי לשרת את חובותיה בשלושת החודשים
הבאים. להמר שזה מה שיקרה? לא הייתי ממהר. הספקנים טוענים שתוכנית החילוץ של יוון
היא רק עוד ניסיון, בשורה ארוכה של כאלה, להחביא את הבעיות שלה.
מה השוק צריך כדי
לעלות?
כצפוי, המשבר עם יוון קיבל כאמור ארכה, רוב הנתונים הכלכליים
האחרונים בארה"ב הראו שיפור, וכמוהם גם רווחי החברות. אז מה &#)^$ הבעיה של
השוק לעלות?
מה הבעיות? אתם באמת רוצים לדעת? אז קודם כל, כל מה שכתוב למעלה
כבר היה צפוי. חוץ מזה, ברקע השתוללות רגולציה בארץ ובעולם, ההסדר עם יוון הוא עוד
מסמר בעין של הקפיטליזם, שמי שכשל לא נופל, הבעיות באירופה בכל זאת רחוקות מסיום,
עונת הדו"חות חלשה, אין התלהבות מהמועמדים לנשיאות בארה"ב, לפד נגמרו הכלים
המוניטארים וה-QE3 בספק, בטח לא לפני הבחירות שם, החוב בארה"ב מפלרטט עם התקרה, אא
כן, ויש הליכה על הסף עם איראן. חוץ מזה, באמת למה אין עליות?
טוב, האמת שגם
הדברים האלה כבר היו ידועים.
כדי להחליט מה יהיה בשווקים בחודשים הקרובים אתם
צריכים לענות על ארבע שאלות:

1. האם הנתונים הכלכליים יאשרו כי מדובר בהתאוששות?
2. הם רווחי החברות יעלו לרמות שיא?
3. האם הפד יעשה משהו?
4. האם לאירופה תהיה עכשיו תקופת שקט?
5. הציפיות לגבי השאלות הללו צריך להשפיע מאד על מדיניות ההשקעה שלכם.

למה אירועים גדולים גורמים לעיתים לתנועת
ציר בשווקים?
אם המשקיעים היו שליליים אחרי ההסכם עם יוון, אז למה הם
קודם העלו אתמול בבוקר את השוק ותוך כמה שעות החליטו למכור? האמת שתופעה כזאת, של
תנועת ציר בשווקים אחרי אירועים גדולים, היא תופעה די שכיחה. זה קרה גם לין היפני
אחרי הצונאמי, גם לאג"ח האמריקאי אחרי תוכניות ההרחבות הכמותיות וגם אחרי הורדת
הדירוג לארה"ב. אחת הסיבות המובנות היא עיצוב המחיר סביב המחיר ההוגן של השוק,
כשלמשקיעים לוקח זמן להחליט מה משמעות החדשה ואי אפשר לצפות מהם להחליט תוך שנייה.
הסבר אחר הוא כי בעקבות תגובת השוק תשתנה גם המדיניות הכלכלית. למשל, חדשה טובה
מידי עשויה לגרור עליה בציפיות למדיניות מוניטארית מרחיבה או להוריד מהפרק הרחבה
פיסקאלית. יתכן גם שהשווקים השונים יכבידו אחד על השני, למשל שהזינוק שהגיע אתמול
לאחר אישור הסיוע במחיר המתכת והנפט הכביד על מניותיהן של חברות רבות ועוד. הסבר
שלישי עשוי להיות סגירת פוזיציות של סוחרים. כלומר, אם הרבה סוחרים הימרו על אישור
התוכנית ולעליות ולאחר מכם החליטו לסגור את הפוזיציות, הם לחצו את השוק למטה. אחרים
ראו שהשוק נלחץ למטה ומיהרו לסגור עוד פוזיציות. אליהם מצטרפים כמובן הטכנאים
שמוכרים עם המגמה ועד מהרה כולם על הרכבת למטה. מה יעצור אותם? בשלב מסוים יהיה
ברור שמדובר בפאניקה ושהנתונים הפונדמנטליים טובים בהרבה מהמגולם בשוק. אז המחזור
יתהפך למעלה וכולם יצטערו שיצאו.
"למעלה הוא עלה
למטה היא נפלה
ושוב
להתחלה והלאה...
או או
איך שגלגל מסתובב לו"
אבל רגע רגע:
אז למה הדאו ג'ונס עלה
אתמול כשת"א ואירופה ירדו?
למה הדאו ג'ונס עלה אתמול כשת"א ואירופה
ירדו? למה אתם חייבים לפתוח עיניים על עליות של אחרים? בגללכם החוזים העתידים עכשיו
קובעים שגם שם יפתח המסחר בירידות. ברצינות, טסתי אתמול במיוחד לארה"ב לברר למה
הדאו ג'ונס עלה כשכולם ירדו (אגב, גם הנאסד"ק ירד). ומה התברר לי, שהוא בקושי עלה
(0.12%) וגם זה רק בגלל שיש בו הרבה מניות אנרגיה, לאחר שאתמול מחיר הנפט עלה. אגב,
מגיע לדאו מזל טוב, הוא נגע אתמול במהלך המסחר ב-13,000 נק', רמתו באפריל 2008
(לפני פרוץ משבר הסאב-פריים). ההתאוששות של כמעט 3 שנים בה הוא כמעט הכפיל את ערכו.
אגב, לרדת את זה הוא עשה ב-8 חודשים בלבד.
למרות שהדאו חזר לאותה רמה, הוא היום
זול יותר במונחים של מכפילי הרווח (מחיר המניה לחלק לרווח השנתי של). המכפיל היום
13.3 לעומת מכפיל של 21.7 באמצע המשבר ומכפיל של 87 ב-2008!
"אג"ח קונצרניות בדרוג זבל (HY) עדיפות על
מניות"
"לאג"ח בדירוג זבל יש יותר מקום לעליות מאשר למניות אמריקאיות".
כך מעריכה חברת יעוץ המקרו הגלובאלית ברוקהאוס&קופר בהתבססה על המרווח שנפתח
בין העליות בשוקי המניות בארה"ב לבין הירידה בפער התשואות בין אג"ח בדירוג זבל
ואג"ח ממשלתיות, מאז תחילת ההתאוששות ממשבר הסאב-פריים ב-2009. לטענתם, זה כמו
שמשקיעי המניות אומרים "הכל יהיה בסדר" ומשקיעי האג"ח "לא כל כך מהר". הפער נפתח על
רקע הזינוק האחרון במדד ה-S&P500. מצב החברות בארה"ב טוב יותר היום ורמת החובות
הממוצעת שלהן עומדת על 28% מההון לעומת 38% ב-2009. בישראל הראלי האחרון היה הרבה
יותר מתון. ניסינו לבצע השוואה דומה לבורסה בת"א ובנינו לצורך כך מדד של אג"ח לא
מדורגות (לא כולל נדל"ן). להלן גרף המראה את הפער תשואות בין המדד הזה למדד אג"ח
ממשלתיות לבין מדד ת"א 100. בישראל נראית תמונה הפוכה, אצלנו בשיטת השוואה זו דווקא
האג"ח הקונצרניות יקרות יותר מהמניות. אלא שעלינו לסייג ולומר שההשוואה הזאת
בעייתית מאד ממספר סיבות בניהן מבנה החוב של החברות והשנייה, יחידות המדידה השונות
של כל מדד.
קובץ מצורף 23
אל תשכחו שמזל הוא גלגל - בודהה