לחיים! | עולמית יומית 21 בפברואר 2012. כלל פיננסים.

משקיע שהוקפא לכמה שנים
בתוך אלכוהול והפשיר לאחרונה (אם יש כאלה) היה ודאי חושב ששוק המניות היום בריא,
התנודתיות נמוכה (VIX ב-17.8 נק') המניות עולות בקצב רגוע (מתחילת פברואר עלה מדד
ת"א 100 בקצב אחיד של אחוז), הוא אפילו נמוך מנקודת השיא שלו (מפתה). המשקיע וודאי
שמח שהפשיר בעיתוי כזה שבו כדאי להגדיל חשיפה למניות.
אבל אז הוא מסתכל מסביב
וקולט שהוא לבד, אין אף אחד לידו... בשוק המניות האמריקאי משתתפים היום פחות אנשים
מאשר השתתפו בשנת 1999.
איפה כל המשקיעים נעלמו?
שוק
שאנשים לא רוצים להשתתף בו הוא לא שוק בריא.
http://cfv6prdcms01/SmarTradeContent...ble_210212.jpg

אגב,
זה מזכיר לי שהיינו בספארי באפריקה ואף אחד לא זכר להביא פותחן, נאלצנו לחיות שבוע
שלם רק על אוכל ומים – וו.סי.פילדס (בדרן)
לא מעט פרשנים חוששים
מתרחיש גרוע בו שוקי המניות בעולם כבר לא יחזרו למה שהיו (מבחינת מחזורים) ושהם
נכנסים שם ל"עידן הקרח". הייתכן שהמשקיעים אמרו לעצמם "עד כאן" ושלאור המשברים
הפיננסיים התכופים האמונה בשוק המניות נהרסה? עד שהמשקיעים באמת החליטו להחנות את
המזומנים שלהם לצמיתות באגרות חוב ממשלתיות?
לנו זו ממש לא נראית חניה קבועה,
וכבר הערכנו בסקירה מה-9 בפברואר כי אחת הסיבות למחזורים הנמוכים היא
דיסוננס קוגנטיבי של המשקיעים שנקרעים בין חששות גדולים מאירופה לבין נתונים
כלכליים טובים.
צריך לזכור שנפח מסחר נמוך אומנם אינו בריא לשוק
אבל זוהי איננה כשלעצמה אסטרטגיית השקעות. היא לא קובעת את המגמה ועובדה שהשוק
ממשיך לעלות. מה שקובע את המגמה זה עדיין כמה אלה שכן משתתפים במסחר מוכנים לשלם.
בנוסף, המשקיע מבל לרוב פיצוי במחיר מנזילות נמוכה. כלומר, להערכתנו גם אם
התנאים הכלכליים לא ישתפרו, די שהנזילות בשווקים תעלה, תוריד את פרמיית חוסר
הנזילות ותמשוך איתה את השווקים לעלייה.
בינתיים, משקיע שחושש מקושי להיפטר ממניה יכול
עדיין לסחור בחברות הגדולות, אם לא בארץ אז בחו"ל. המחזורים בבורסת ניו-יורק למרות
הירידה עומדים על כ-110 מיליארד דולר, אני בטוח שתצליחו להשתלב שם עם הכסף שקיבלתם
מהמכירה של המזדה 2008 שלכם. חוץ מזה, יש גם בארץ חברות עם מאזנים בריאים שמייצרות
רווחים קבועים וכאלה שמחלקות דיבידנדים. לא צריך להסס לקנות כאלה בגלל מחזורים
נמוכים.
אני שותה אלכוהול רק בשתי הזדמנויות, כשאני
צמא וכשאני לא צמא – ברנדן כהן
יום אחד זה יקרה - שוקי המניות
יבריאו
ואם שאלתם, אז להערכתנו אנחנו לא נכנסים לעידן הקרח ועם הפתרון
שהוסכם אתמול ביוון (ראו הרחבה) הדרך לעליית המחזורים נסללת. בהתבסס על הנתונים
הנוכחיים, איננו מאמינים שיש סיבה ליציאה מהשוק, אבל גם איננו סבורים צריך להגזים
בחשיפה לסיכון. מי שהחמיץ את הראלי עד כה ושוקל לחזור לא ימצא בזמן הקרוב נקודה
נוחה יותר. המתנה לכזאת עשויה להיות ארוכה מאוד.
שהחיינו ושילמנו והגיענו ליום
הזה!
שרי האוצר של מדינות גוש היורו הגיעו אמש להסכם על חבילת החילוץ
השנייה ליוון בסך 130 מיליארד יורו, אשר תמנע ממנה להגיע לחדלות פירעון ב-20 במרץ,
אז היא תידרש לשלם לנושים שלה 45 מיליארד יורו. היעד של שרי האוצר הוא להביא את
חובותיה של יוון להיקף של 121% מהתמ"ג עד 2020 לעומת יותר מ-160% מהתמ"ג כיום.
נקודות עיקריות מההסכם עם יוון:

• ההסכם כולל מחיקה של 53.5% מערך האג"ח שבידי נושיה של יוון.
• המרת האג"ח היווניות באג"ח חדשות בריבית נמוכה של 2% ב-2014, שתעלה ל-3%
  ב-2015-2020 ול-4.3%. משמעותה מחיקה של קרוב ל-100 מיליארד יורו מחובותיה של יוון,
• הבנקים המרכזיים של גוש היורו יוותרו על הרווחים שצברו מרכישות האג"ח היווניות
  וימכרו אותן ליוון במחירי הרכישה המקוריים.
• צוות קבוע מטעם הנציבות האירופית יפקח על יישום אמצעי הצנע ביוון.
• הכסף שיגיע לאתונה במסגרת החילוץ ייכנס לחשבון מיוחד שבו תינתן עדיפות לפירעון
  חובותיה.

"אין לי חרטות בחיי, פרט לכך שלא שתיתי
מספיק שמפניה" – ג'ון מיינרד קיינס (אבי תורת הכלכלה)
מה הלאה? – חומת אש 2
אתמול
דווח על התקדמות בבניית "חומת אש" חדשה לגוש האירו ובשבוע הבא יתכנסו מנהיגי אירופה
לפסגה נוספת בה הם צפויים להכריז עליה. צעד שמקווים יצליח להחזיר את אמון המשקיעים
ויאפשר למדינות לקבל אשראי ולחזור להיות תחרותיות.
הבנק המרכזי האירופאי בפרנקפורט יותר צדיק
מהאפיפיור ברומא
הבנק האירופי המרכזי – ה-ECB, לא הסכים בעבר להיות חלק
מהמסופרים בתספורת היוונית לבעלי החוב (כשהוא מחזיק חלק מהאג"ח שלה). לכן הוא החליף
אג"ח יווני בכ-50 מיליארד אירו באג"ח באותו ערך נקוב של קרן החילוץ EFSF. אבל מה
יקרה אם משבר החוב יעמיק בטווח הבינוני ו-ECB יתחיל לקנות מקבצים גדולים של אג"ח
איטלקיות וספרדיות? כעת, לאחר אישור חבילת החילוץ ליוון, ה-ECB מנסה להרגיע את
האווירה, והודיע כי יחלק את הרווחים שלו מאותן החלפות אג"ח יווניות (בדיסקאונט של
25% מתחת לע"נ) לבנקים מרכזיים באירופה, ושהם יתנו את הכסף לממשלות לחיזוק חבילת
הסיוע של יוון. באופן די מפתיע, גם המדינות עצמן הסכימו לתרום לאותה מטרה את רווחי
הבנקים המרכזיים שלם, שמחזיקים אג"ח יווניות בתיק שלהם. צדיקים!
מה יקרה למטבע היורו בעקבות ההסכם?

עם ירידת אי הוודאות לגבי יוון עולה הוודאות לגבי יציבותו של גוש
היורו, מה שתומך במטבע. מתחילת החודש היורו, בהמתנה לאישור החילוץ, התחזק היורו מול
רוב המטבעות המובילים מולו ומול השקל ב-1%. בפני גוש האירו עומדים עדיין כמה
מבחנים, אבל ההצלה של יוון היא הצהרת כוונות של מדינות הגוש לגבי כוונותיהן להמשיך
יחד. לערכתנו המדינות החלשות שבאיחוד יאלצו להגדיל את התחרותיות שלהן לא דרך מטבע
חלש יותר אלא דרך רפורמות והתייעלות, מה שיביא דווקא להתחזקות המטבע. השאלה אם
המציאות שנראית לנו היא מציאותית.
"מציאות היא אשליה שנוצרת כתוצאה ממחסור
באלכוהול" - אנונימי
לקנות או לשכור מניה?
אחת
השאלות שמעסיקות הרבה את הציבור הישראלי היא האם לרכוש או לקנות דירה? אבל יש גם
מיעוט שמתעניין בשאלה האם לקנות או לשכור דירה? (כן, כן, יש כאלה). משקיע בדירה
לרוב מאד בטוח בהמשך עליית המחיר של הדירה שלו, נניח שהוא צופה שהיא עד לסוף השנה
ממיליון למיליון ומאה אלף. אם מישהו יבוא ויציע לו עסקה שבה הוא ישאיל ממנו את
הדירה לשנה, ישלם לו שכירות כמקובל ומיליון, בעוד שנה ימכור לו את הדירה בחזרה
במיליון. לכאורה, בעל הדירה צריך לקפוץ על העסקה, הוא ייקח את המיליון, יקנה בו עוד
בית זהה, בסוף השנה ימכור אותו במיליון מאה ויקנה בחזרה את הבית הקודם שלו במיליון,
כשהוא כבר שווה הרי מיליון מאה. לכאורה, במקום להרוויח רק 100 אלף ירוויח 200 אלף!
אבל מה יקרה לו אם מחיר הדירות, בניגוד לציפיות שלו, ירד נניח ל-900 אלף? אז הוא
הפסיד על הבית שקנה 100 אלף והוא יאלץ לקחת הלוואה מהבנק של 100 אלף כדי לקנות שוב
את הבית שלו. במקרה כזה השוכר/משאיל הרוויח מאה אלף. אם רוכש דירה כ"כ בטוח בהשקעה
שלו (ובמיוחד שהוא לרוב ממנף אותה עם משכנתא) אז למה רוב אותם רוכשים לא היו
מסכימים לקחת את ההימור הזה? במציאות אין כלים פיננסים טובים לביצוע עסקאות כאלה
בנדל"ן אבל במניות יש (השאלות ומכירות בחסר). האם כבעלי מניות תסכימו לעסקה
כזאת?
האם הרחבה כמותית היא כמו אלכוהול?

האם ההשפעות של הרחבה כמותית על שוק המניות דומה להשפעה של אלכוהול על
התודעה? בהתחלה ישנה התרוממות רוח ולאחריה סובלים מהנגאובר?
אנחנו באמצע הדרך של
"מבצע טוויסט" התוכנית המוניטארית של הפד למכירת אג"ח קצרות ורכישת אג"ח ארוכות.
ואם תרצו גם ברקע לתוכנית LTRO של הבנק המרכזי באירופה. בשתי התוכניות הקודמות של
הפד (QE1 ו-QE2) השווקים אומנם הגיבו בעליות בתחילתן אך לקראת סופן הגיב בחולשה
(ראו גרף).
קובץ מצורף 22
"כשקראתי על הנזקים של שתייה מוגזמת החלטתי להפסיק לקרוא" – הני
יאנגמן (כנר וקומיקאי)
לחיים!
(אגב, לסבא שלי ז"ל קראו חיים, וכשהרימו "לחיים" אי
אפשר היה לקפח את סבתא, אז אצלנו מקובל להגיד "לחיים ולסוניה")