סקירת שוק ההון בארץ: שני צדדים למטבע. מיטב.

מאקרו:
> מדד אמון הצרכנים והסקטור העסקי מצביעים על המשך הפסימיות. מנגד, הפעילות, הן של הצרכנים והן של הסקטור העסקי מציגה התפתחויות נאות.
> הפער בין התחושה לבין הביצוע בפועל ממחיש את אי הוודאות המאפיינת את הסביבה הכלכלית במיוחד בחודשים האחרונים, אך גם בשנים האחרונות.
אגרות חוב:
> משרד האוצר צפוי להנפיק 6 מיליארד ש"ח בחודש פברואר.
> במהלך שנת 2011 הנפיקו בשוק הקונצרני כ-41 מיליארד ש"ח, קצת פחות מהשנה הקודמת.
> מגמה מעורבת במחירי האיגרות הממשלתיות והקונצרניות.




מאקרו:

הצרכן המקומי פסימי לגבי השנה הבאה
השבוע פורסמו מספר אינדיקטורים לגבי הלך הרוח של הצרכנים ולגבי פעילותם.
בין היתר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר, וסיכום שנת 2011, ממנו עלו הדברים הבאים:

(1) רוב הצרכנים מאמינים כי המצב הכלכלי בישראל הורע השנה, לעומת השנה הקודמת. בנוסף לכך, הציפיות לשנה הקרובה הינן פסימיות, ורוב הצרכנים מאמינים כי המצב בסוף השנה יהיה פחות טוב מהמצב כיום.
(2) לגבי השינוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה, יש אופטימיות זעירה.
(3) לא נרשם שינוי מהותי בשני אינדיקטורים אלה בין חודש דצמבר לחודש נובמבר.

כלומר, מדדי האמון של הצרכן הישראלי מצביעים על פסימיות.

מנגד, שני אינדיקטורים נוספים השבוע אשר מצביעים דווקא על שיפור במצבו.

(1) רכישות בכרטיסי אשראי - בשנת 2011 נרשם גידול של 3.7% במחירים קבועים, בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים, בהשוואה לשנת 2010. יתרה מכך, על פי נתוני המגמה, בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2011, נרשמה עלייה, במחירים קבועים, של 5.4% בחישוב שנתי, בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי.
ההוצאה הצרכנית באשראי בשנה זו, על מוצרים כמו הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ורהיטים עלו ב-5.0% בממוצע. בהחלט נתון חיובי לצרכן המקומי.
יתר על כן, המכירות ברשתות השיווק (לפי נתוני המגמה, במחירים קבועים) מתרחבות זה 4 חודשים ברציפות ב-0.4%, לחודש. זאת, בהמשך לקצבים נמוכים יותר לפני כן.
(2) שיעור הבלתי מועסקים לחודש נובמבר 2011 (נתוני מגמה) - על פי נתונים אלה, הגיע שיעור הבלתי מועסקים ל-5.4% מכוח העבודה האזרחי – אי שינוי מאז חודש יולי. בחודש המקביל אשתקד, עמד נתון זה ברמה של 6.5%.

כלומר, גם אם נתחשב בפסימיות שמציגים הצרכנים הישראלים נראה מצבם הכללי הוא די טוב ואלו אף מגבירים את ההוצאה (הפחתות הריבית אף עוזרות בכך). בהתאם, אנו צופים כי ההוצאה הפרטית תהיה מבין הגורמים המרכזיים אשר יתמכו בצמיחת המשק בשנת 2012.

הסקטור העסקי שומר על פסימיות
ביחס לסקטור העסקי, פורסמו גם מספר אינדיקטורים ממקורות שונים:
(1) מסקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס עולה כי בעלי העסקים היו יותר פסימיים בדצמבר, בהשוואה לחודש נובמבר, אם כי אולי ניתן לומר על התייצבות מסוימת ברבע הרביעי.
באופן כללי, כפי שניתן לראות בגרף משמאל, קיימת ירידה באמון בעלי העסקים החל חודש מרץ 2011. בחודש מאי 2011 המדד עבר לתחום השלילי (כלומר: יותר מנהלים חושבים שמצב העסקים יורע).
(2) מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים ירד בדצמבר לרמה של 42.7 נקודות, לאחר התכווצות נוספת בחודש נובמבר.
(3) אינדיקציה נוספת לגבי הסנטימנט במצב העסקים הינו "סקר החברות והעסקים" שנערך על ידי בנק ישראל. אמנם הסקר לא פורסם עדיין, אך בפרסום החלטת הריבית לחודש פברואר, ציינו בבנק ישראל כי על פי סקר החברות של בנק ישראל לרבע הרביעי, קצב גידול הפעילות העסקית הוסיף להתמתן.

בדומה לצרכנים גם הסקטור העסקי מציג תחושת פסימיות. גם כאן, בדומה לצרכנים, נתוני הפעילות הם די שונים. לראיה מדד הייצור התעשייתי אשר מתרחב בחודשיים האחרונים בקצב של 0.3% לחודש (נתוני מגמה) בהמשך להתרחבות בקצב של 0.2% וקיבעון באמצע השנה.

יתכן כי הפסימיות הכללית, כפי שבאה לידי ביטוי הן בקרב הצרכנים (קונים ובוכים..) וגם בקרב היצרנים משקפת את אי הוודאות הגבוהה הקיימת בשנים האחרונות ולאו דווקא את המצב הריאלי.
[attachment=0:1q4hx2ix]meitav.jpg[/attachment:1q4hx2ix]
שוק האג"ח

השבוע פרסמה היחידה לניהול החוב את תוכנית ההנפקות לחודש הבא ממנה עולה כי האוצר צפוי לגייס 5 מיליארד ש"ח, בחודש פברואר. 3.25 מיליארד ש"ח (65% מהנפקה) יונפקו באיגרות חוב שקליות ו-1.75 מיליארד ש"ח (35% מהנפקה זו) יונפקו באיגרות חוב צמודות. חשוב לציין, כי סכום זה לא כולל הנפקה של איגרת חוב ממשלתית קצרה בהיקף של מיליארד ש"ח. (פירוט ההנפקות בעמוד הבא)
נציין כי, בחודש זה, לא צפויות להיפרע איגרות חוב סחירות של המדינה ולפיכך סך הגיוס הוא נטו.

בהקשר זה, נציין כי לראשונה מזה שלוש שנים, הנפיקה ישראל חוב סחיר בחו"ל. ההנפקה הייתה של איגרת דולרית ל-10.5 שנים בהיקף של 1.5 מיליארד דולר ונסגרה בתשואה של 4.115% (מרווח של 2.05% מעל אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים).

לגבי הנפקות בשוק הקונצרני. הסקטור העסקי גייס בחודש דצמבר 2011 כ-1.7 מיליארד ש"ח (בהנפקות והקצאות פרטיות של איגרות חוב). בסיכום שנת 2011 גייסו החברות כ-41 מיליארד ש"ח באמצעות איגרות חוב - נמוך במעט מהסכום שגויס בשנה הקודמת.
כפי שניתן לראות בגרף משמאל, (המקור: בנק ישראל), עד מחצית שנת 2011, השוק הקונצרני היה רווי בהנפקות (הגרף לא כולל הנפקות של הסקטור הפיננסי). במחצית השנייה של השנה, ירדו סך ההנפקות בחדות עד שבחודש נובמבר הגיעו לרמה הנמוכה ביותר בשנתיים האחרונות לפחות. בחודש דצמבר נרשמה עלייה מחודשת, אולי סימן להתעוררות בשוק ההנפקות.
אגב, אם מכלילים את סקטור הפיננסים, הגרף משמאל יראה אחרת, ולא נראה ירידה חדה במחצית השנייה של השנה. כך שחברות הביטוח והבנקים ביצעו את רוב הנפקותיהם במחצית השנייה של השנה.

לגבי המסחר בשוק איגרות החוב המקומי, השבוע התנהל במגמה מעורבת.

לגבי איגרות החוב הממשלתיות השקליות, התרחשו השבוע שני אירועים מרכזיים שהשפיעו על תשואותיהם:
(1) הפחתת הריבית המפתיעה, ב-25 נ"ב לרמה של 2.5%. שינוי זה היה צפוי להביא לרווחי הון באיגרות השקליות הקצרות – ואכן האיגרות הקצרות רשמו רווחי הון.
(2) עליית התשואה באיגרת האמריקאית ל-10 שנים ב-4 נ"ב שהתרחשה בשני שלבים, עד יום שלישי עלו התשואות ב-9 נ"ב. ביום רביעי פרסם הבנק הפדרלי בארה"ב מספר הצהרות כאשר בין היתר הבטיח לא להעלות את הריבית עד סוף שנת 2014 – בעקבות כך התשואה על איגרת החוב ירדה ב-5 נ"ב וכעת נסחרת ברמה של 2.01%. כתוצאה, האיגרות הארוכות רשמו עליית תשואות.

בסיכום השבועי, רשמה האיגרת לשנתיים, "ממשלתי שקלי 913" רווח הון של 0.1% בעוד שהאיגרת השקלית ל-10 שנים, "ממשלתי שקלי 122" הפסד הון של 0.4%.

בצד האיגרות הממשלתיות הצמודות, נרשמו השבוע רווחי הון באיגרות הקצרות, האיגרות הארוכות נותרו כמעט ללא שינוי.

כתוצאה משינויים אלה, ציפיות האינפלציה עלו ב-8 נ"ב בטווח של שנתיים והגיעו לרמה של 2.23%. הציפיות לטווח ארוך נותרו כמעט ללא שינוי.

איגרות החוב הקונצרניות נסחרו במגמה מעורבת תוך נטייה להפסדי הון. התל-בונד 20 נותר ללא שינוי בסיכום השבועי, יתר מדדי התל-בונד רשמו הפסדי הון קלים.

המרווחים בין איגרות החוב הקונצרניות לאלו הממשלתיות התרחבו השבוע ב-15-7 נ"ב.

המלצות השקעה. להערכתנו, שוק האג"ח צפוי להתאפיין בתקופה הקרובה בצורה די מתונה, תוך אי שינוי של הריבית במשק, אי לכך:
(1) להערכתנו, יש להתמקד במח"מ בינוני, כ-4 שנים.
(2) ישנה להערכתנו עדיפות לאיגרות חוב קונצרניות ברמות דירוג של '+A' וגם 'A', במח"מ של 4-3 שנים. איגרות אלו משלבות לדעתנו בצורה הטובה ביותר בין תשואה לסיכון.
רמת התנודתיות בשוק איגרות החוב פחתה באופן ניכר בשבועות האחרונים והדבר מעיד על ירידה ברמת הסיכון של האפיק.
(3) איגרות החוב הממשלתיות מתאימות רק לרגישים מאוד לסיכון. לאלו, אנו ממליצים להתרכז במח"מ קצר עד בינוני.
(4) איגרות החוב הממשלתיות בריבית משתנה הופכות להערכתנו להיות מעניינות, על רקע שני הגורמים הבאים: (1) מחיר אטרקטיבי – ה-817 נסחרת במרווח של כ-32 נ"ב מהמק"מ הארוך ו-(2) הערכתנו כי הריבית לא תרד.