לאחר פרישתה של גליה מאור- האתגרים העומדים בפני הדור... מיטב

לאחר פרישתה של גליה מאור- האתגרים העומדים בפני הדור הבא של מנכ"לי הבנקים. מיטב.

פרישתה של המנכ"לית המיתולוגית של בנק לאומי, גליה מאור, נותן לנו הזדמנות לסקור איך המערכת הבנקאית השתנתה בתקופת כהונתה ואיזה אתגרים צפויים לדור הבא של מנכ"לי הבנקים. הקריירה של גליה מאור בהחלט חותמת תקופה. היא התחילה את דרכה בבנק ישראל והתמודדה כמפקחת על הבנקים בזמן משבר מניות הבנקים בשנות השמונים, דבר שהביא להלאמה של מערכת הבנקאית.

אחר כך מצאה את עצמה בצידו השני של המתרס, כאשר הצטרפה לבנק לאומי בתחילת שנות התשעים. עכשיו היא עוזבת את הנוף הבנקאי הישראלי, והיא משאירה מערכת בנקאית שנמצא בידיים פרטיות. בתקופתה ובהשראתה, המערכת הבנקאית ידעה מעל עשרים שנות שגשוג ואיתנות פיננסית.

זה לא אומר שבשנים אלו הכול התנהל על מי מנוחות. ההיפך הוא נכון. המערכת התמודדה עם לא מעט משברים פיננסים- החל ממשבר הקיבוצים בשנות ה-80 וכלה במשבר העולמי של 2008. בין לבין בועת ההיי טק שהתפוצצה והאינתיפאדה שפרצה, פגעו גם הם ברווחיות הבנקים. בנוסף, המערכת עברה הרבה שינויים מבניים שמטרתם הייתה להחליש את הכוח והדומיננטיות של הבנקים בכלכלה המקומית ולהכריח אותם לשמור על כרית ביטחון עבה יותר, כדי לספוג זעזועים במשק. הבנקים נאלצו להיפרד מחלק ניכר של האחזקות הריאליות שהחזיקו וגם למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שבבעלותם. הם גם יישמו תקנות חדשות, כגון באזל 2 ומגבלות חדשות על חשיפה ללווים בודדים שחיזק את המבנה ואיכות ההון.

בכל זאת, קברניטי הבנקים, ובראשם גליה מאור, ידעו לנתב את המערכת הבנקאית לחוף מבטחים וגם לשמור על תשואה נאותה לבעלי המניות- תשואה על ההון, רב שנתית, עדיין עומדת סביב ה-8% עד 10%. כל הצעדים האלו שהזכרתי, כרסמו במקורות ההכנסות של הבנקים והקטינו את רמות המינוף הבנקאית, כך שניתן היה לצפות לתשואה על ההון הרבה יותר נמוכה. אולם, מנהלי הבנקים ידעו לפצות על מגבלות אלו, תוך נקיטה של צעדי התייעלות והגברת החדירה למגזרים- בהם קיים פוטנציאל רב, כגון מגזר משקי הבית.

הדור הבא של מנכ"לי הבנקים יצטרכו להתמודד עם אתגרים חדשים ששוב פעם מאיימים על יציבות ורווחיות המערכת. בפנינו שלושה אתגרים עיקריים.
האתגר הראשון מקורו בחו"ל. היום בישראל ישנה כלכלה פתוחה, ללא מגבלות על תנועות ההון והמט"ח, ולכן גם המערכת הבנקאית הישראלית גלובלית יותר. בעולם בו כל כך הרבה מדינות ובנקים על סף התמוטטות, הבנקים הישראלים יצטרכו לנהל את השקעות המט"ח שלהם בצורה נבונה מאד, כדי להימנע מהידבקות מקרה של נפילה של מדינה או בנק גדול בעולם.

האתגר השני הינו בבית. היום מקור הצמיחה והרווחיות העתידית של הבנקים הישראלים נמצאים במגזר משקי הבית. אולם, הרגולטורים והפוליטיקאים כבר מנסים להחליש את כוחם של הבנקים גם מול הצרכנים. הרפורמה בעמלות משקי הבית של בנק ישראל הייתה רק יריית הפתיחה לדעתנו.

האתגר השלישי נבע מעלייה נוספת בדרישות ההון והחמרה בסביבת הרגולציה- דבר שיקשה על הבנקים להמשיך להתייעל כדי לפצות על המשך אובדן הכנסות. חשוב לבעלי המניות בבנקים שהדור הבא של מנהלי הבנקים יצליח להתמודד בצורה יעילה עם אתגרים אלו, אחרת כדאי להחזיר את המפתחות שוב לממשלה, כמו שקורה הלכה למעשה (אם כי לא באופן פורמלי) בחלק ניכר של מדינות המערב.