19/7/09

השבוע שווקי העולם נצבעו ירוק ואוירת האופטימיות שטפה את המסכים. מזה תקופה ארוכה שאני מציין כי המדד מדשדש ברצועה 828-875 ללא יכולת פריצה אמיתית. כל עוד המדד ברצועה זו, אין אפשרות לחזות את המגמה בטווח הקצר-בינוני. לראשונה מזה זמן רב, העליות השבוע לוו במחזורים ערים, ובנתונים המצדיקים את המהלך, מה שמציב אותנו בפני אפשרות ריאלית לפריצת המדד את ההתנגדות העליונה. את הפער שנוצר בין ישראל לשאר העולם ניתן להסביר בפעילות שחקני המעוף שעדין מכוונים לסביבות 850-860, אך לשאלת רבים, לא חובה כי תתקיים קורלציה בין הבורסה המקומית לאמריקניות ואם מישהו זקוק להוכחה די שיביט בתשואה מתחילת השנה. כך או כך, המדד צפוי לפתוח בצורה חיובית מאוד בראשון מה שלבטח יעביר אותו מעבר לסף ההתנגדות סביב 875. אין לראות בכך שבירה ! יום ראשון, חסר חשיבות לחלוטין מבחינת שבירת המדד שכן התבססות או נסיגה תתרחש בשני בלבד עם פתיחת המסחר העולמית. מתבקש תיקון מסויים לראלי השבועי המדהים שחווינו אך התייצבות המדדים בארה"ב תעיד מעבר לכל ספק על שוק של קונים. אמנם קונים שהם סוחרים ולא משקיעים, אך עדיין שוק יציב ובטוח פי כמה לעומת הקורות בחצי שנה האחרונה.

פרדוקס נוסף, המלווה אותנו מתחילת החודש הוא סטיית התקן הגלומה שירדה השבוע מתחת ל 20% זו הפעם הראשונה מאז ספטמבר 2008. בהגדרה, זוהי סטיית תקן נמוכה המאפיינת תקופות שקטות ורגועות והדבר בהחלט מעורר שאלות ותהיות רבות. השחקנים לא המעיטו מכתיבת הקולים אך העלו את כתיבת הפוטים ובכך יש ללמד שני דברים: הראשון, הערכות השחקנים כי הסבירות לפקיעה מעל 850 גבוהה מהערכותיהם לפקיעה נמוכה מכך. השני, השקט התעשייתי ואי הלחץ וסגירת הפוזיציות מלמדים בעיקר על כך שהם בטוחים ביכולתם לשמור על המדד בטווח הרצוי. בתוך הערכות אלו, חבויה הנחה סמויה הטומנת חשש גדול: מספיקים יומיים עליות חדות בארה"ב, בכדי שמדד המעוף יפרוץ בצורה חיובית מעלה, מה שילווה בסגירת פוזיציות כפויה וכתוצאה מכך סקוויז של המדד. אם הנ"ל יתרחש עד אמצע השבוע, הרי שהסקוויז בהחלט יכול להעביר את המדד מעבר לרף 900 הנקודות בקלילות יחסית, ולכן המבצעים כתיבות בשוק, טוב יעשו אם יכתבו רחוק משמעותית מהסטרייק. כפי שציינתי באסטרטגיית האופציות הבוקר – השחקנים לא ימהרו לשחרר את המדד, לא בסטיית התקן כה נמוכה ולא במחזורים הקלים לתמרון. עם את, כבעבר אזכיר כי השחקנים אינם קובעי שוק אלא לכל היותר מלבים מגמה, ולכן אין לצפות לשוני מהמגמה העולמית שתשרור השבוע.

הפתעת השבוע היא ללא ספק מדד המחירים לצרכן שזינק ביוני בשיעור של 0.9%. אם למישהו היה ספק בנוגע לכיוון האינפלציה הרי שהוא קבל תשובה חד-משמעית בדמות מדד יוני. בעבר כבר ציינתי, כי זו הסכנה המשחרת עם תום המשבר ולכן על פישר לפעול בהקדם (וליתר דיוק היה עליו כבר לפעול עוד קודם לכן). עם זאת, קרוב לוודאי כי שוב הנגיד יתמהמה ויבחר שלא להעלות את הריבית במועד הקרוב. פישר נוטה בבירור לעבר שוק ההון על פני הכלכלה הריאלית, והוא עצמו ציין זאת לא פעם, ולכן בניגוד לחלק מחבריי, לדעתי אפשרות זו כלל אינה עומדת על הפרק מבחינתו בשלב זה. אחרי מה כן חשוב לעקוב? הפעם תהיה משמעות מיוחדת להודעה שתצא עם קביעת הריבית ב 27 ליולי. מעניין יהיה לראות האם הנגיד ירמז כי יתכן שבקרוב תשונה המדיניות או שיסתפק כבעבר בהודעה אנמית כי בנק ישראל ממשיך לעקוב.
על כל פנים, כפי שציינתי בחודשים האחרונים הולכת וגוברת הסבירות כי העלאת הריבית כאן תקדים את העלאת ריבית הפד והדבר כמובן צפוי למצוא את ביטויו בשער הדולר אל מול השקל.

השבוע לא אנתח את הנפט והדולר ואותיר זאת בידי סטס שיעשה כן מהפן הטכני - בתחתית העמוד מצורף לינק.

עוד בזירה המקומית, מספר דורשי העבודה שעלה ביוני ב 0.8% והוביל שוב לפרץ שמחה בשל מגמת ההתמתנות הנשמרת. איני סבור כי יש בכך בשורה חיובית, שכן כל עוד נמשכת מגמת הפיטורים, גם אם לא ביתר שאת, הרי שהכלכלה הריאלית בהידרדרות. כל ירידה חודשית כפי שצויין אינה בגדר חדשות טובות ובאופן עקבי לפני תקופת החגים חלה ירידה ניכרת במספר המפוטרים מהסיבות המובנות והמתבקשות. אין ספק שהמגמה הואטה מינואר אך בשנים עברו התאוששות שוק העבודה הישראלי נבנתה במשך חצי שנת דשדוש מרגע המעבר ל 0 מפוטרים (נטו), כך שלפנינו עוד פרק זמן ארוך בטרם השוק יתאושש.

גם בשוק האגח חלה התפתחות מעניינת עם שינוי העקום בשוק האגח האמריקני, המעלה שוב את הסבירות לירידות שערים בשוק זה. אם לשפוט עפ"י העבר גם שוק האגח הפך קורלצי מאוד בשנה האחרונה, והעליה החדה באגחים (מצב שלילי – הפוך באגח) שחווינו אך לא מכבר בארה"ב הובילה למצב זהה כאן. החשש פעם נוספת הוא שכבפעם האחרונה שוב פגיעה בתשואות אג"ח ארה"ב תוביל לירידה חריפה כאן גם אם לא מוצדקת.
צריך גם לזכור כי שערי איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב רשמו עליות זה השבוע החמישי ברציפות, לראלי הממושך ביותר מאז תחילת 2009 ותשואות איגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים ברמה הנמוכה ביותר מזה חודשיים.
לכך מתווספת העובדה כי מדדי התלבונד נושקים לשיא כל הזמנים (היה כאן משבר?), והרי לפנינו המלצת מכירה. לא אקוטית אך כזו שמוטב לעשות בעוד האוירה באגחים חיובית במיוחד.

רגע לפני שעוברים לבורסות שקובעות את הטון באמת, חייבים להתייחס שוב לכיל. בסקירה הקודמת ציינתי כי המניה צפויה לרדת בשיעור דו ספרתי בטווח השבועי. לא עברו יומיים והמניה כבר גמעה מרחק זה אך בהמשך השבוע התייצבה. הדיסאינפורמציה בעולם הדשנים מעולם לא היתה גדולה יותר עת IFFCO מתעקשת כי נחתם הסכם עם כיל על הספקת אשלג במחיר 460 דולר לטון, ואילו מצד כיל קיימת הכחשה גורפת. הזכרתי אף סיליניט הרוסית, שבינתיים השמועות הפכו לחוזה ממשי . ההצהרה של מנכל IFFCO כי "אף אחד בהודו לא ירכוש אשלג במחיר של מעל 460 דולר לטון ואני לא חושב שמישהו בעולם ירכוש אשלג במחיר הגבוה מהמחיר הזה" היא סימן מבשר רעות לכיל, שכן אם בהודו לא פראיירים תהיו בטוחים שגם הסינים לא ישארו מאחור. על רקע זה לא ברור לי מהיכן שואבים חלק מהאנליסטים את הערכות השווי לחברה, ואיני רואה סיבה לשנות את הערכתי הקודמת בנוגע לכיוונה. העליות שהיו השבוע במגזר אינן נובעות כלל ועיקר מסיבות לוגיות אלא מאפשרות של קניית חברה בידי חברה – צעד שלמעט שתי החברות המעורבות בו אין בו בכדי להשליך בטווח הקצר על שאר האחיות לתחום. נכון להיום, השווי של כיל משקף 450 דולר לטון אשלג ולא כפי שצויין בתקשורת, ומכיוון שהורדת המחירים הינה מגמה, הרי שבהחלט יש מקום שכיל תגיע לרמות 31-33 כפי שהזכרתי זה מכבר.

בבריטניה, סוף כל סוף הגיעו נתונים חיוביים הפיחו תקווה בקרב המשקיעים, ודחפו את המדינה והיבשת לשבוע מאוד מוצלח. המדינה האירופאית שעושה רושם כי היא הנפגעת הגדולה של המשבר (אם מתעלם לרגע מאיסלנד ומדינות קטנות באותו סדר גודל), מראה סימני התאוששות בדמות עליה בחודש יוני של 1.4% , כמו גם שיפור במצב שוק הנדלן שלראשונה מראה התייצבות מחירים גם אם זמנית ביותר.
גרמניה לעומת זאת הפתיעה עת ביטחון המשקיעים הגרמני נפל באופן בלתי צפוי ל-39.5 מ-44.8 ביוני. הדבר מצביע על כך שההתאוששות בכלכלה הגדולה באירופה עשויה להימשך זמן רב מהצפוי, וכבעבר, משמש אינדיקציה ברורה נוספת כי ארה"ב צפויה להתאושש זמן רב לפני אירופה.

בארה"ב כמו בארה"ב אין שבוע דל.
בסקירה הקודמת ציינתי כי הדוח החשוב בעונת הדוחות הנוכחית הוא זה של גולדמן זאקס, שצפוי לקבוע את הטון בניגוד לבנקים דוגמת סיטי שלמעשה כבר הולאמו. ואכן הדוח של גולדמן (ושל חברות נוספות) הוביל לשינוי סנטימנט חד . החשש היה כמובן מפני עונת הדו"חות בארה"ב שעלולה שלא להצדיק את מהלך העליות החד שרשמו בורסות העולם מאז חודש מארס האחרון, אך המשקיעים אימצו בחום את ניפוץ תחזיות האנליסטים תוך הפגת החששות.
הדברים פחות ורודים מכפי שזה מצטייר, משום שכל החברות הללו ביצעו הורדת תחזית ברבעונים הקודמים, ולכן "הניפוץ" הוא יותר בגדר "שבירה" ואולי רק "עמידה בתחזית" אך אין בכך מלגרוע בפסיכולוגיית המשקיעים כי הרע ביותר כבר אחרינו. בנוסף, החברות ללא ספק מתאמצות מאוד לעמוד בתחזיות של האנליסטים ואפילו להכות אותן, זאת לאחר שברבעונים הקודמים ראינו חברות שדווקא לא ממש רוצות להראות דו"חות טובים, זאת בכדי להצדיק את מהלכי ההתייעלות. עכשיו בהחלט יש לחברות אינטרס לשחק עם הדו"חות כך שיעמדו בתחזיות המונמכות גם ככה.
מה היה חסר לי בכל אותם דוחות? העלאת תחזית. לא ראינו חברה שהעזה לומר כי היא חוזה צמיחה חדה מהצפוי או שיפור מהותי בשורת הרווח. אולי זה חלק מצורת החשיבה כי עדיף לתת למשקיעים לצפות נמוך ולהפתיע בגדול, ואולי כי למעשה מדובר על דוח נקודתי בלבד שאינו בהכרח מעיד על הדוחות הבאים השנה.
מנגד, האפשרות ש CIT תקרוס עדין מרחפת כעננה שחורה מעל השווקים. החברה היא המלווה הגדולה ביותר לעסקים קטנים, ומעבר לשאלת קריסתה עומדת השאלה מי יכנס לנעליה במידה ואכן יתממש התרחיש. לממשל אין היכולת או הרצון להתחיל להעניק הלוואות לעסקים קטנים, וזה גם לא מתפקידו. הבנקים כמובן משחררים כסף במנות מדודות, ולכן האפקט של הקריסה עלול להיות נוראי למאות אלפי בעלי עסקים קטנים שעלולים למצוא עצמם מול ברז סגור. כמו כן, פעם נוספת עולה תהיה בדבר שיקול דעתו של הממשל. הממשל האמריקני עלול להפסיד 2.3 מיליארד דולר כתוצאה מקריסתו של הבנק CIT , משום שלמעלה ממיליארד דולר כבר הוזרמו אשתקד.
האפקט של קריסת CIT יורגש בהחלט אך זה לא ליהמן והסביבה הכלכלית שונה היום. ההשפעה לאו דווקא תהיה בטווח המידי, על אף שסביר שהבורסות יבטאו זאת במדדים יורדים אלא בשיער האבטלה הצפוי לעלות ולהחריף את המגמה הקיימת.
מעניין גם לציין כי המשקיעים כרגע נותנים סבירות גבוהה יחסית להצלת CIT אולי מתוך ציפייה להתערבות הממשל ברגע הארחון או להצלת החברה ע"י מי מהבנקים שאחרת קשה להבין את ההתנפלות במחזור ער על מניות החברה בשישי. אקדים תשובה לשאלה, ואציין כי כל ניתוח לחברה נועד לכשלון בשלב זה. החברה כהשקעה היא כרגע ספקולטיבית לחלוטין וכל שנשאר הוא להמתין להתפתחויות.
הזרמות הכספים הללו, שלא במפתיע, מובילות את ארה"ב למצב בו מתחילת שנת התקציב גדל הגירעון המצטבר של הממשל האמריקני ללמעלה מטריליון דולר. הממשל האמריקני צופה כעת גירעון שנתי של 1.84 טריליון דולר עד סוף השנה הפיסקלית, אשר מסתיימת בחודש ספטמבר. מכיוון שכך, אשליות בדבר התאוששות מהירה בשוק הריאלי אינן מציאותיות והניתוק של שוק ההון רק מחדד את העבודה כי בתוך ארה"ב קיימות 2 מדינות שונות לחלוטין. הראשונה, מדינת שוק ההון, בה הצפי הוא ורוד במיוחד וההווה אופטימי לאחר שהמשבר כבר חלף. השניה, מדינת הכלכלה הריאלית, בה למעלה מ 10% מובטלים לא מבינים על מה השמחה, 18% מהאנשים קרובים לאבד את ביתם, וכשליש מהתושבים מפגרים בתשלום זה או אחר.

בליל התונים הסטטיסטיים הוסיף לשטוף אותנו גם השבוע ורובו היה בגוון חיובי.
השיפור במכירות הקמעונאיות בארה"ב נמשך עם עליה של כחצי אחוז ביוני, עליה בסנטימנט הקבלנים לשיא של 10 חודשים, ועליה של 3.6% בנתון התחלות הבניה.
התנונים שפעמים רבות מפורשים ע"י המשקיעים האמריקנים לכאן או לכאן, בפועל סותרים עצמם פעם אחר פעם. קיים אבסורד בעובדה כי נתון התחלות הבניה מזנק במקביל לעליה של 15% במספר הבתים המעוקלים במהלך המחצית הראשונה של 2009., ו1.5 מליון צווי עיקול. המשקיעים שנוטים לפרש את הנתונים לרוב על דרך החיוב אינם טפשים. הם עושים זאת, כי זה בדיוק מה שהממשל רוצה שיעשו – באותה היעדר אלטרנטיבה שציינתי בשבוע שעבר אליו כיוון הפד ושאר הנגידים כל שנותר לעשות הוא להכניס את הכסף לשוק המניות, ולדחוף את העגלה במעלה ההר.
וכעת, בין השורות דווקא הפד מנסה לצנן מעט מההתלהבות. העוקבים אחרי הפרוטוקולים מגלים כי הנימה קודרת יותר ומתלהבת פחות מבעבר. השבוע הודיע הפד כי הוא מעדכן את תחזית האבטלה לרעה, קובע כי ההתאוששות תהיה איטית מהצפוי, וכי האינפלציה צפויה לעלות. כל זה אין בו בכדי לשכך את התלהבות המשקיעים, שכן הפד עתיד ליפול לבור שהוא עצמו כרה עם הורדת הריבית לאפס ודחיפת המשקיעים ללקיחת סיכונים.

מניות ומגזרים
תלבונד 60 – לאחר רווח נאה לפני מספר חודשים בתלבונד 20 המלצתי על מכירה ומעבר לתלבונד 60 . כעת, אני סבור כי העליה החדה והתשואה הנאה מעט מנופחים, ולכן בשלב זה מוטב לממש עם העליות הצפויות בראשון ושני.
שורטים – להמתין ליום שני בטרם לקיחת החלטות. שבירת ההתנגדות בשלב זה אין בה בכדי להעיד על פריצה אמיתית, שכן רק מדדי ארה"ב יתנו את הטון.

בשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.

• את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות יולי.
• סקירה טכנית של הנפט viewtopic.php?f=78&t=1563
• סקירה טכנית של היורו/דולר viewtopic.php?f=78&t=1562

שבוע טוב ומוצלח !