נתוני שוק העבודה והשינויים במדיניות הפד. פסגות.

נתוני שוק העבודה
נניח לרגע את הסקפטיות בצד (אל דאגה, היא מיד חוזרת), השיפור בשוק העבודה האמריקאי בחודשים האחרונים אכן מלמד על התאוששות ברת קיימא בכלכלה הגדולה בעולם. המשך הצמיחה בארה"ב, גם אם היא איטית באופן יחסי, תומך כמובן בצמיחה הגלובאלית ובמצבן של הפירמות.

הנתונים היבשים:
למשק האמריקאי נוספו בדצמבר 200 אלף משרות, זאת לעומת צפי לתוספת של 155 אלף משרות בלבד.
• תוספת המשרות בחודשים אוקטובר-נובמבר עודכנה כלפי מטה אבל רק ב-22 אלף משרות, ממש לא משמעותי.
• שיעור האבטלה ירד ל-8.5% לעומת 8.7% בחודש הקודם.
• ממוצע שעות העבודה השבועיות עלו ל-34.4 (34.3 בחודש קודם) והשכר הממוצע לשעה עלה ב-0.2%.

פרשנות:
• נתחיל בדברים החיוביים: תוספת המשרות הממוצעת במחצית השנייה של השנה עומדת על 142.3 אלף משרות. זוהי תוספת בהחלט מכובדת, אם בעבר הייתה נדרשת במשק האמריקאי תוספת חודשית של 150 אלף משרות כדי לשמור על שיעור האבטלה קבוע, כיום בשל הירידה בשיעור ההשתתפות בכח העבודה תוספת המשרות הנדרשת ירדה ל-112 אלף משרות בלבד. במילים אחרות, הצמצום בשיעור האבטלה בחודשים האחרונים נובע בחלקו גם מיצירת מקומות עבודה חדשים.
• מעבר ליצירת המשרות, הגידול בשעות העבודה ובשכר מהווים איתות חשוב מאוד לצרכן הפרטי שמשתמש בחודשים האחרונים בחסכונותיו כדי להמשיך ולצרוך. שיעור החיסכון הפרט ירד מרמה של 5% ביוני ל-3.5% בלבד בנובמבר. תהליך כזה אינו בר-קיימא וללא שיפור מתמשך בשכר, הצרכן ייאלץ למתן את הוצאותיו.

השליליים:
• תוספת המשרות הממוצעת ברבעון הרביעי הייתה נמוכה מזו שברבעון שלישי (173.3 אלף לעומת 147 אלף בהתאמה).
• 42 אלף משרות נוספו בסקטור השילוח אשר מייצר בממוצע כאלף משרות בחודש, וגם זה בחודש טוב. הקפיצה בתוספת המשרות נובעת מתקופת החגים ומהגידול המהיר במסחר באינטרנט. הווה אומר, חלק גדול ממשרות אלו ייגרעו מהנתונים של חודש ינואר.
• גם מזג האוויר הנוח והלא אופייני לתקופה תרם לנתון. רק 127 אלף משתתפים בסקר דיווחו כי לא יכלו לעבוד בשל מזג האוויר לעומת ממוצע של 192 אלף מדווחים כאלו בדצמבר בחמש השנים האחרונות.
• הירידה בשיעור ההשתתפות בכח העבודה אמנם מאפשרת להוריד את שיעור האבטלה בקלות יחסית אבל סביר להניח שאם השיפור במשק ימשיך יותר ויותר אנשים יחזרו לחפש עבודה ושיעור ההשתתפות יעלה חזרה לרמות סבירות. אם תהליך כזה יתרחש מספיק מהר ייתכן ונראה קפיצה בשיעור האבטלה.
• בשורה התחתונה: נתונים טובים שמתווספים לנתונים אחרים מהחודשיים האחרונים ומלמדים על שיפור אמיתי במשק. הקצב עדיין איטי אבל עדיף ללכת לאט מלרוץ לאחור.

הצמיחה המהירה ברבעון הרביעי עשויה ליצור "אפקט קצה" משמעותי ל-2012
ע"פ קונצנזוס החזאים, הצמיחה בארה"ב ברבעון הרביעי תעמוד על 2.75%. הלחשושים בוול-סטריט מדברים אפילו על 4%. כך או כך, אם לא נניח הרעה בקצב ההתאוששות ב-2012, הצמיחה המהירה ברבעון הרביעי תתרום לצמיחה השנתית בשנה הבאה. תופעה זו מכונה במקומותינו "אפקט קצה" והיא נובעת מכך שאת הצמיחה השנתית מודדים כשינוי בין ממוצע התוצר בכל שנה ולא בין גובה התוצר בסוף כל אחת מהשנים. במילים אחרות, אם ברבעון הרביעי התוצר גדל בקצב מהיר, ההשפעה על הממוצע של 2011 זניחה יחסית להשפעה על הממוצע של 2012 ובכך פוטנציאל הצמיחה ב-2012 גדל.

שינויים במדיניות הפד
מפרוטוקול פגישת הפד האחרונה עולה שהפד צפוי להודיע בפגישתו הקרובה בסוף החודש כי בנוסף לתחזיות הרבעוניות הרגילות שהוא מפרסם (צמיחה, אינפלציה ואבטלה) הוא יחל לפרסם גם תחזיות לריבית. השינוי במדיניות הפד נובע מרצון הפד להשפיע במדיניות הריבית שלו גם על הריביות לטווחים הבינויים וארוכים. תיאורטית, ככל שטווח הזמן בו השווקים מעריכים שהריבית לא צפויה לעלות מתארך, כך גם התשואות על האג"ח הארוכות צריכות לרדת. מעשית, כיוון שע"פ השווקים ריבית הפד לא צפויה לעלות לפני תחילת 2014, הפד יצטרך לתת תחזית בה הריבית נשארת אפסית לפחות עד אמצע 2015 כדי להוריד באופן משמעותי את התשואות הארוכות. מעבר לכך, גם אם הפד יחליט להשתגע באופן סופי ולתת תחזית כזו, סביר להניח שתירשם עלייה בציפיות האינפלציוניות וזו תוביל את התשואות למעלה.
מלבד לתחזיות הריבית ייתכן שהפד יודיע כבר בפגישה הקרובה על אחד או יותר מהצעדים הבאים:
• הכרזה על יעד אינפלציה ו/או יעד אבטלה מוגדרים – המנדט הכפול של הפד מחייב אותו לדאוג ליציבות מחירים ולתעסוקה מקסימלית. עם זאת יעדים אלו לא מוגדרים באופן מספרי אלא רק בצורה ערטילאית. למרות זאת, הפד זוכה לאמינות גבוהה יחסית בשווקים כך שהציפיות האינפלציוניות בשווקים לא חורגות הרבה מעל או מחת לרמה של 2% הנתפסת כרמה אליה חותר הפד לטווח הבינוני-ארוך. לא בכדי זוכה הפד לאמינות גבוהה, במשק גדול וסגור יחסית כמו המשק האמריקאי קל יותר לנהל את מדיניות המוניטארית מבלי להיות מושפע מזעזועים חיצוניים. בחודשים האחרונים נשמעים יותר ויותר קולות רפובליקנים אשר קוראים לברננקי לסגור את דלת המסוק ולהפסיק לשפוך דולרים למשק כיוון שאלו ייצרו בסופו של דבר אינפלציה. הגבלת המדיניות ע"י יעד אינפלציה עשויה לתת לפד קצת שקט מכיוון הממשל ולהקל על הוצאה לפועל של הרחבה כמותית נוספת.
• הודעה או הקדמה להודעה על QE3 - מחיטוט בין השורות של פרוטוקול ההודעה האחרונה של הפד עולה כי מספר חברי הוועדה המוניטארית מאמינים שפעולות מרחיבות נוספות נדרשות כדי לעמוד ביעדי הפד. בנוסף, מהתבטאויותיהם של מספר בכירים בפד בשבוע האחרון עולה כי הפד מכיר בצורך להמשיך ולתמוך בשוק הנדל"ן על מנת לייצר צמיחה. באופן עקרוני סביר יותר שהתבטאויות אלו נועדו ללחוץ על הפוליטיקאים האמריקאים להניח בצד את מחלוקותיהם ולאפשר תוכנית תמריצים לשוק הדיור אך ייתכן בהחלט שהפד גם ישקול לתמוך בשוק הדיור בעצמו ע"י הרחבה כמותית נוספת שתתרכז ברכישות אג"ח מגובות משכנתאות. שילוב של QE3 עם השמת יעד אינפלציה מוגדר עשויה אף לעבוד טוב יותר מבעבר בשל קיזוז ההשפעות השליליות של עלייה בציפיות האינפלציוניות על השווקים.

גם מחלקת המאקרו החליטה לשנות את שיטת היעדים שלה ושואפת לעבור למודל בו היא מתחיבת לפגוע בלפחות 50% מהתחזיות בטווח הבינוני-ארוך.

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו – פסגות בית השקעות