פוש אחרון - סקירה עולמית יומית. כלל פיננסים.

ביום חמישי התאכזבנו לראות שנתוני התוצר הסופיים בארה"ב לרבעון השלישי היו נמוכים משמעותית מהאומדנים הקודמים שלהם (1.8% לעומת אומדן קודם של 2% ואומדן קודם קודם של 2.4% ואומדן קודם קודם קודם של... טוב נפסיק) אבל מה יש עם התחזיות המוקדמות הלא קשורות? (ראו הרחבה) ורגע, מה יש לצרכן שככה נחלש? (ראו הרחבה).
אמיר כהנוביץ | כלכלן ראשי | כלל פיננסים ניהול נכסים ומחקר
20:50 25/12/11

עזבו אותו, הוא יתאושש. תסתכלו קצת קדימה, יש לנו עוד ארבעה ימי מסחר חשובים עד סוף השנה השנה (ראו הרחבה). חוץ מזה, היו גם נתונים טובים בסופ"ש, כמו מדד אמון הצרכנים של אונ' מישיגן, מדד האינדיקטורים המובילים והזמנות מוצרי בני קיימא. נתון ההוצאות שפורסם אומנם המשיך לעלות, אבל בין השאר ע"ח החסכונות (ראו הרחבה), מדאיג? כנראה שלא, מדד הפחד המשיך לרדת והוא תכף מחליף קידומת מעשרים לעשרה. המשקיעים מרגישים נוח גם לצאת מהבונקר של האג"ח הממשלתיות האמריקאיות (ראו הרחבה), אך לצערנו גם מאלה של איטליה (ראו הרחבה).

פוש אחרון!
מלבד היום (ראשון) נשארו עוד ארבעה ימי מסחר ל-2011. בדיקה היסטורית שביצענו על מדד ת"א 100 מאז שנת 1992 מראה שאותם ארבעת ימי מסחר היוו סוג של אינדיקאטור מקדים עבור השנה העוקבת. ככה: לאחר ארבעה ימי מסחר חיוביים (בסה"כ) הייתה הסבירות לשנה עוקבת חיובית 82%. לעומת זאת, ההסתברות לשנה חיובית לאחר ארבעה ימי מסחר שליליים עמדה על 62%.

הסטטיסטיקה היא רק סטטיסטיקה. אבל אולי יש כאן גם מעבר. מעבר לשמחה לקראת מסיבות השנה החדשה, מה עוד מייחד את התקופה הזאת? יש המסבירים זאת כהתאמות תיקים והשקעות (הכן תיקך לשנה החדשה), יש המסבירים זאת כהתאמת תיקים למיקסום הטבות המס, יש המייחסים זאת למזג האוויר ויש שמייחסים זאת באמת סתם לאקראיות.

בסוף חודש נובמבר נתנו עוד דוגמה סטטיסטית מהסוג הזה וכתבנו כי לחודש דצמבר באופן כללי יש סבירות של 80% להיות חודש חיובי, יאללה יש עוד ארבעה ימים, שלא יהרוס לנו את הסטטיסטיקה, פוש אחרון וזה נגמר.

"העתיד הוא כבר לא מה שהיה פעם" - אנונימי

למרות תוכנית גדולה מהצפוי של הבנק המרכזי ותוכנית צנע שלישית באיטליה, חצו תשואות האג"ח שלה ביום שישי שוב את רמת ה-7%.
איזה דבר הזוי, בשבוע שעבר הודיע הבנק המרכזי האירופאי, ה-ECB, על תוכנית הלוואות לבנקים. תוכנית שהייתה גדולה בהרבה מהצפוי: 489 מיליארד יורו ומטרתה הייתה למנוע אפשרות לתרחיש "ליהמן" (מחנק אשראי). מלבד לתוכנית, העביר הפרלמנט האיטלקי ביום חמישי תוכנית צנע שלישית, בהיקף של 30 מיליארד דולר. אבל לא זה ולא זה עזרו לאג"ח האיטלקי וביום שישי זינקו התשואות ל-10 שנים אל מעל ה-7% (תוך יומי). מה הסיפור שלכם? למה לא השתכנעתם להשקיע באג"ח האיטלקיות? האמת שהעסק הזה ממש מורכב, יכול להיות שהמשקיעים מאמינים כי הבנק המרכזי העביר את כל התחמושת שלו לבנקים ולכן שלא נשארה לו תחמושת לרכוש כמויות גדולות של אג"ח ממשלתיות מהשוק. כלומר, קו ההגנה עובר אחורה. חוץ מזה, כבר אי אפשר לדעת כלום עם מדינות ה-PIIGS האלה.

הצרכן האמריקאי יכול להוביל את ההתאוששות?
הצרכן האמריקאי מהווה כ-70% מהכלכלה האמריקאית. מדאיג אם כך נתון התוצר לרבעון השלישי שפורסם ביום חמישי שהראה כי סעיף הצריכה עלה רק ב-1.7%, לעומת אומדן מקדים של 2.3%. בנוסף, ביום שישי האחרון פורסמו נתוני ההוצאות וההכנסות של משקי הבית בארה"ב. מהנתונים עלה כי משקי הבית האמריקאים אומנם מגדילים את הוצאותיהם, אך הם עושים זאת גם ע"ח החיסכון. שיעור החיסכון האישי בארה"ב (הרווח לאחר מס), ירד בחודש נובמבר ל-3.5% מ-3.6% באוקטובר. למעשה הצריכה האישית בנובמבר לעומת שנה קודמת עלתה ב-4.3% ואילו ההכנסה לאחר מס לעומת שנה קודמת עלתה רק ב-2.4%. כלומר, האם גם העלייה של 1.7% המאכזבת נשענת על "אכילה" של החיסכון, מקור מוגבל שלא יוכל להחזיק אותה עוד הרבה זמן? באופן עקרוני זה נכון, אבל יש סיבות למה הצרכן מרגיש נוח להוציא כסף מהחיסכון. חלק מאותן סיבות עשויות לאותת על עתיד חיובי יותר:
1. יתכן כי במהלך המשבר עצרו משקי הבית החלטות הוצאה וככל שההתאוששות ממשיכה הם מוציאים לפועל את אותן החלטות רכישה ישנות.
2. ישנן אינדיקציות על שיפור בשוק העבודה. כמו כן, ביום שישי אישר בית הנבחרים הארכה זמנית של דמי האבטלה, מה שיסייע לתמוך בהוצאות.
3. קל יותר לקבל אשראי צרכני.

כלומר, אל תספידו את הצרכן האמריקאי, הוא אולי בזבזן, אבל הוא יודע מה קורה סביבו... חיסכון גם ככה לא היה אף פעם הצד החזק שלו (ראו תרשים):


ריבית בנק ישראל – המחסנית לא כל כך מלאה
אנו ממשיכים להעריך כי בהחלטת הריבית מחר יכריז בנק ישראל על הפחתת ריבית נוספת לינואר מרמה של 2.75% לרמה של 2.5%. מלבד מדד נובמבר הנמוך ובתוכו סעיף הדיור השלילי, גורמים נוספים דוחפים או מאפשרים לבנק ישראל להוריד מחר את הריבית. בניהם, ירידה בציפיות האינפלציה בשוק, ציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים בשוק האג"ח ירדו מכ-2% ל-1.7%, התחזקות השקל בחודש דצמבר אל מול רוב המטבעות המובילים בעולם (לא כולל הדולר), מדיניות ההרחבה המוניטארית של הבנק המרכזי באירופה, חששות מהאטה ומגמת הירידה במחירי הסחורות. עם זאת, לבנק ישראל אין כ"כ הרבה תחמושת כמו שאולי נראה, הריבית הריאלית כבר מתקרבת לגבול האפס, ולא נראה שבהתאם לתנאי המשק הוא ירצה להגיע לאזור הזה. עם זאת, אם המצב יחמיר ויביא גם לירידת ציפיות האינפלציה המחסנית שלו תטען בתחמושת חדשה. כלומר, לאחר הפחת הריבית ל-2.5% אנו לא מצפים להפחתות ריבית נוספות, גג אחת. אבל אם המצב יחמיר ויביא לירידת ציפיות האינפלציה המחסנית של הריבית הריאלית תטען.

קצת לפני חצות ... נותנים עוד רגע קט לחזאים
רגע לפני שמחוג השעון מורה על 00:00 ועל תחילתה של שנה חדשה ידרשו החזאים להסתכל לאחור ולראות אילו מהתחזיות שלהם התממשו, אם בכלל. גוש האירו לא התפרק ב-2011, שוק המניות האמריקאי החבוט סוגר עם הביצועים הטובים בעולם, הבנק המרכזי לא יצא בתוכנית הרחבות מוניטארית (QE3) ועוד שלל תחזיות גדולות כקטנות. אמרה ישנה טוענת שלאדם אסור להסתכל על תחזיות שלו בעבר, אחרת יאבד את כל הביטחון העצמי שלו. ואכן, מספיק להסתכל על השינויים בתחזיות הצמיחה ל-2011 לאורך זמן (ראו גרף), כדי לראות את הפערים הגדולים בין התחזיות, אפילו בינן לבין עצמן. תחזיות צמיחה (ממוצע התחזיות בבלומברג) שעמדו באמצע השנה על 3.2% ירדו מאז בחדות ועומדות היום על 1.8% והיד עוד נטויה.




למה אף פעם לא הייתה כותרת בעיתון – "מגדת עתידות זכתה בלוטו"? – ג'יי לנו

תשואות האג"ח האמריקאיות מזנקות
תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב זינקו בסוף השבוע לרמות שיא של ששת החודשים האחרונים (העשר ל-2.02%). העלייה בתשואה הגיעה על רקע נתוני מקרו טובים בארה"ב (באמת? אני לא נפלתי מהם, ראו הרחבות) ועל רקע הזרמת האשראי של הבנק המרכזי באירופה. רגע, הזרמת כספים לא אמורה להוריד ריבית? בעיקרון כן, אלא אם ההשפעה שלה על עליית כמות הכסף במשק קטנה מההשפעה שלה על ציפיות התרומה לפעילות הכלכלית ואז גם לאינפלציה. סיפור דומה היה עם מדד אמון הצרכנים ביום שישי שהפתיע לטובה והביא גם הוא לעליית הציפיות האינפלציוניים. למעשה, מאמצע חודש אוגוסט טיפסו ציפיות האינפלציה לשנה בארה"ב מ-0.03% ל-1.03% היום. הרבה אנשים, ואנחנו בתוכם, ציפינו ש-2011 תהיה השנה שבה תשואות האג"ח יחזרו לעלות, אלא שהמשבר באירופה שינה את התוכניות. זה לא אומר שלא חשבנו שהתשואות עוד יכולות לרדת ובינואר 2011 אפילו כתבנו כי לתשואות עוד "יש בשר". אלא שהסיכון לא היה שווה את זה כאפיק השקעה. גם כעת, בפתחה של 2012 אנחנו מאמינים כי בתשואות האג"ח הממשלתיות יש עוד בשר, אבל הן פשוט לא שוות את הסיכון, הן לא נותנות כמעט תשואה וכל סימן להתאוששות עשוי להעיף אותן למעלה כמו טיל.