סקירת שוק ההון בארץ: ריבית בנק ישראל עלתה ב-75... מיטב.

סקירת שוק ההון בארץ: ריבית בנק ישראל עלתה ב-75 נ"ב בשנת 2011. מיטב.


מאקרו:

> הסביבה הכלכלית בשוק הנדל"ן, בכל האמור לצד ההיצע, תומכת בהתייצבות מחירי הדיור ובשלב הבא אולי אף בהוזלה.
>בהתאם לתחזיותינו, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל בחרה להפחית את הריבית ב-25 נ"ב, לרמה של 2.75%. צפי ליציבות בהחלטה הבאה.
>עלייה קלה מאוד בשיעור האבטלה במשק לכדי 5.6%
אגרות חוב:

אגרות חוב:

> שוק האג"ח המקומי התנהל השבוע במגמה מעורבת, עם נטייה לעליות שערים.
> האפיק הממשלתי הקצר המשיך להיות האפיק המנצח.
> בחודש דצמבר האוצר ינפיק כ-6 מיליארד ש"ח. הגיוס נטו יסתכם בכ-7 מיליארד ש"ח (נטו) על פני דצמבר 2011 עד פברואר 2012. בחודשים מארס-מאי 2012 צפוי פדיון (נטו) בהיקף דומה



התמתנות בקצב עליות מחירי הדיור. קצב גבוה של התחלות בנייה

השבוע, התפרסמו מספר אינדיקטורים בנוגע לשוק הנדל"ן המקומי.

ביום ראשון, פורסמו נתונים לגבי כמות מבוקשת של דירות חדשות לחודש אוקטובר. מתברר כי, אזור המרכז (ללא תל-אביב) ממשיך לרכז סביבו עניין כאשר הוא מהווה כשליש מסך הביקושים. באופן כללי, הנתונים ממשיכים להצביע על כך שבחודשים האחרונים ישנה ירידה בכמות המבוקשת של דירות.
בצד ההיצע, לפי דיווח של אתר המכירות Yad2, נראה כי מספר הדירות המוצע למכירה רשם עלייה משמעותית בחצי השנה האחרונה (ראו התרשים משמאל), ועלייה של 18% מראשית השנה. בהחלט ניתן לראות בהתפתחות זו כמעודדת התייצבות במחירי השוק (ואף הוזלה), עקב העובדה שקצב הדירות המוצעות למכירה, גדל בקצב מהיר יותר מהדירות הנמכרות.

אינדיקטור נוסף המצביע על רגיעה מסוימת בשוק הדיור היינו מספר חודשי ההיצע. מספר זה, מחושב כיחס שבין מספר הדירות שעמדו למכירה בסוף החודש לבין מספר הדירות שנמכרו במהלך החודש. למעשה, נתון זה מייצג את מספר החודשים שיידרש בכדי למכור את כל מלאי הדירות במשק, בהנחה שלא יתווספו דירות חדשות למכירה. על פי נתונים מנוכה עונתיות מספר חודשי ההיצע עמד בחודש אוקטובר על 11.7. זהו הנתון הגבוה ביותר מאז חודש אפריל בשנת 2007.
יתרה מכך, כפי שניתן לראות גרף משמאל, קיים קשר הפוך בין שיעור השינוי השנתי במחירי הדירות, לבין מגמת חודשי ההיצע. ניתן בהחלט להצביע על שינוי מגמה בחודשי ההיצע ומכאן, על מחירי הדירות. ואכן, ניתן לראות כי קצב ההתייקרות של מחירי הדירות הואט מכ-20% לשנה בתחילת 2010, לכדי 10% ב-12 החודשים האחרונים.

דווח נוסף, על התחלות וגמר בנייה ברבע השלישי של 2011, הצביע על כך שהתחלות הבנייה ביוזמה פרטית היו נמוכות מהרמה שנרשמה ברבע השני של השנה. עם זאת, עדיין מדובר בקצב מרשים, הגבוה מקצב התחלות הבנייה החדשות הממוצע מאז שנת 2000 (ממוצע של כ-7000 דירות לרבעון) . מספר התחלות הבנייה ברבע השלישי היה כ-9000 יחידות, כלומר - קצב של כ-36,000 יחידות לשנה. יתר על כן, אם ניקח בחשבון את הבנייה ציבורית אזי הרמה חוצה את רף ה-42,000 יחידות דיור לשנה.
כל זאת, כאשר קצב גמר הבנייה הנוכחי עומד על כ-32,500 יחידות דיור (כאשר הבנייה הפרטית מהווה כ-29,000).

משך הבנייה של דירה ממוצעת בעשרים השנים האחרונות נע בין 22 ל-26 חודשים. כלומר, הזמן הממוצע בין תחילת בניית דירה עד גמר הבנייה הינו כשנתיים.

לפיכך, ניתן לצפות כי היקף גמר הבנייה צפוי לעלות בצורה משמעותית בטווח של השנתיים הקרובות, לרמות אשר נראו לאחרונה רק בשנות ה-90. (ראו גרף משמאל). כמו כן, לאור הקושי הגדל במכירת דירות צפוי כי תחול עלייה גם במשך הזמן הנדרש לבנייה.

האינדיקטורים המפורטים לעיל, מחזקים את תחזיותינו כי שוק הדיור צפוי לרשום עצירה, בכל האמור למחירים, ואף תתכן הוזלה.

ריבית בנק ישראל לחודש דצמבר 2011 ירדה ב-25 נ"ב לרמה של 2.75%. אי שינוי בחודש הבא

בהתאם להערכותינו, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל בחרה להפחית את הריבית ב-25 נ"ב, לרמה של 2.75%. הגורמים שהכריעו להחלטה זו היו:

• משבר החוב באירופה מעמיק ומתפשט למדינות נוספות ומתגברים החששות לפגיעה קשה בכלכלה העולמית. התשואות על אג"ח ממשלתיות של איטליה, ספרד ומדינות בולטות נוספות בגוש האירו הגיעו לרמות גבוהות, שככל הנראה אינן בנות קיימא. על רקע זה ועל רקע הנתונים הכלכליים החלשים שהתפרסמו באירופה, גדל הסיכון לגלישה למיתון באירופה והאטה משמעותית בכלכלה העולמית. התפתחויות שליליות אלה כבר משפיעות על המשק הישראלי והשפעתם צפויה להתגבר.
• הנתונים שהתווספו החודש תומכים בהערכה שברבע השלישי ובאוקטובר נמשכה ההאטה בקצב הגידול בפעילות. עיקר ההאטה בקצב ההתרחבות בכלכלה המקומית באה כתוצאה מהתמתנות הביקושים העולמיים והשפעתם על הייצוא ובמידה מסוימת גם מהתמתנות בביקושים המקומיים.
• תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים כפי שנמדדות משוק ההון, אלו של החזאים ואלו של בנק ישראל נמצאות קרוב למרכז יעד האינפלציה. האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים נמצאת בתוך היעד זה החודש השני ברציפות וצפויה להישאר כך בשנה הקרובה.
• המשך המגמות השליליות באירופה הוביל להפחתת הריבית באירופה ובמשקים נוספים ולכך שהשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. כזכור, לפי הודעת ה-Fed, הריבית בארה"ב צפויה להישאר ברמתה האפסית לכל הפחות עד לאמצע 2013. ה-Fed וה-ECB המשיכו את הפעולות להרחבה מוניטרית.
• מחירי הדירות ב-12 החודשים המסתיימים בספטמבר עלו ב-10.5% לעומת כ-12.1% בחודש שקדם. בחודשים אוגוסט-ספטמבר נרשמה לראשונה מאז דצמבר 2008 ירידה במחירי הדירות. המשך הגידול במספר התחלות הבניה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן, צפויים להמשיך ולהשפיע להתמתנות במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה. חשוב לציין כי המגבלה שהציב בנק ישראל על חלקן של ההלוואות לדיור בריבית משתנה מקטינה את ההשפעה שיש להפחתת ריבית בנק ישראל על שיעור הריבית הממוצע למשכנתאות.

בבנק ישראל ציינו כי הפחתת הריבית יחד עם החלשות שער החליפין האפקטיבי של השקל בתקופה האחרונה צפויים לסייע למשק הישראלי להתמודד עם הקשיים העומדים בפניו.
אין ספק כי החרפת משבר החוב באירופה, והנתונים המאקרו כלכליים השליליים שהגיעו מחו"ל בחודש נובמבר, הם אלה שהיוו את חלק הארי בהחלטה להפחית את הריבית. לכן, אנו צופים כי תוואי הריבית בשנת 2012 יהיה תלוי בעיקר בהתפתחויות בסביבה העולמית, והשפעתן על סביבת האינפלציה, הצמיחה בישראל, המדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ועל התפתחות שער החליפין.

ביחס להחלטה הקרובה, בשלהי דצמבר, אנו צופים כי במידה ולא תחול החרפה נוספת בשווקים ובסביבה המאקרו-כלכלית בישראל, בבנק ישראל יבחרו להותיר את הריבית ללא שינוי, לאור רמתה הנמוכה ממילא.

שיעור האבטלה במשק

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את שיעור האבטלה במשק לרבע השלישי של השנה. אמנם, נוספו כ-9,300 משרות למשק המקומי אחרי ניכוי עונתיות, אך בשיעור הבלתי מועסקים בקרב בני 15 ומעלה נרשמה עלייה לרמה של 5.6%, לעומת 5.5% ברבע השני של שנת 2011.
למעשה, שיעור האבטלה עלה במורה קלה ביותר (ניתן אף לכנות זאת - ללא שינוי). כאמור, נוספו כ-9,300 משרות ברבע הנוכחי, ולכוח העבודה האזרחי נוספו כ-10,600. כלומר מספר האנשים במשק שחיפשו משרה ולא מצאו עלה ב-1,300 בלבד. אמנם לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור האבטלה עלה ב-0.1% (מ-5.5% לכדי 5.6%), אך בחישוב מדויק יותר, שיעור האבטלה גדל ב-0.02% בלבד.

אין ספק, כי לאור המחאה החברתית שהתרחשה ברבע השלישי, וההתפתחויות הפחות חיוביות לעסקים במשק המקומי, מדובר בנתון מפתיע, ואף מעודד. אך, לא מן הנמנע, כי ברבע האחרון של השנה ובתחילת 2012 נראה צמצום במספר המשרות במשק, ואת שיעור האבטלה עולה במעט.

שוק האג"ח – האפיק הממשלתי מנצח

שוק האג"ח המקומי התנהל השבוע במגמה מעורבת, עם נטייה לעליות שערים. עם זאת, גם השבוע האפיק הממשלתי היה האפיק המנצח. (הערה חשובה: הסיכום מבוסס על נתוני השוק כשעה לאחר תחילת המסחר ביום ה')

המסחר באיגרות החוב הממשלתיות התנהל בצל רצף העדכונים לגבי ההתפתחויות המוניטריות והפיסקליות באירופה אשר נמשך גם השבוע, כאשר הפעם, היו אלה חדשות מעודדות. כתוצאה, האיגרת המקומית הממשלתית ל-10 שנים, ה"ממשלתית שקלית 0122", רשמה רווח הון. ייתכן שהאופטימיות הקלה בשוק באה גם לידי ביטוי בכך שהאיגרת האמריקאית ל-10 שנים, ה-UST10 נרשמה עלייה של 10 נ"ב בתשואה לפדיון. כלומר, מהלך הפוך של שתי האיגרות. המרווח בין איגרת זו לאיגרת האמריקאית המקבילה קטן השבוע ב-13 נ"ב והגיע לרמה של 264 נ"ב. גם במחיר האיגרת הארוכה הצמודה ל-10 שנים, "גליל 5903" נרשם עלייה ובסיכום השבועי עלתה האיגרת ב-0.2%. הכרזת הריבית ביום שני (הרחבה בפרק מאקרו) לא הייתה ברת השפעה על שוק ההון, מכיוון שהייתה מגולמת באיגרות מבעוד מועד.

האיגרות הממשלתיות הקצרות המשיכו לרשום רווחי הון השבוע, כך שגם העקום הממשלתי הצמוד והשקלי הפך תלול יותר בהשוואה לשבוע הקודם.

ציפיות האינפלציה עלו בטווחים הקצרים (4 נ"ב לשנתיים) ונותרו כמעט ללא שינוי בטווחים הארוכים (עלייה של נ"ב לעשר שנים).

במדדי איגרות החוב הקונצרניות השבוע נרשמו שינויים קלים (מהפסדי הון של 0.05% לרווחי הון של 0.15%) בהשוואה לשבועות האחרונים בהם נרשמה תנודתיות חדה במחירים. התל בונד השקלי הוסיף 0.15% לערכו בעוד שהתל-בונד 40, הפסיד 0.05% מערכו. המרווחים בין אגרות החוב הממשלתיות לאלו הקונצרניות נותרו גם כן, ללא שינוי משמעותי (בין 4-0 נ"ב).

השבוע פורסמה תחזית גיוס החוב לחודשים דצמבר 2011 – פברואר 2012.
בחודש דצמבר צפוי משרד האוצר לגייס כ-6 מיליארד ש"ח בעזרת אגרות שקליות עם ריבית קבועה בהיקף של 2.65 מיליארד ש"ח, 1.55 מיליארד ש"ח יגויסו באגרות צמודות מדד, 0.30 מיליארד ש"ח יגויסו באגרות עם ריבית משתנה, ו-1.5 מיליארד ש"ח בממשלתית קצרה.
בחודשים ינואר ופברואר של השנה הבאה, יגייס האוצר כ-5 מיליארד ש"ח בכל חודש. הואיל והתחזית לחודשים ינואר ופברואר לא כוללת גיוס של אג"ח ממשלתית קצרה (כ-5.1 מיליארד ש"ח לחודש), ככל הנראה יגויס סך של כ-6.5 מיליארד ש"ח, בכל אחד מחודשים אלה.

בחודש דצמבר צפוי להגיע לפדיון סך של 8.5 מיליארד ש"ח ובינואר בשנה הבאה, סך של 3.2 מיליארד ש"ח. כלומר, 11.7 מיליארד ש"ח. היינו, היקף הגיוס נטו צפוי להסתכם ב-7.3 מיליארד ש"ח, בלבד, על פני כל הרבע. יתרה מכך, בחודש מארס של השנה הבאה, צפוי להגיד לפדיון חוב בהיקף של 14 מיליארד ש"ח.
בהנחה שהאוצר ימשיך בחודשים מארס-מאי 2012 בקצב גיוס דומה, של 6 מיליארד ש"ח לחודש, אזי בתקופה זו צפוי פדיון נטו לאור העובדה שבחודשים אלו יגיע לפדיון סך של כ-25 מיליארד ש"ח.

כך, שלמרות שקצב הגיוסים גבר במחצית השנייה של 2011, אין אנו רואים בגיוסים אלו שינוי כיוון של האוצר, לכן אין לדעתנו בהיקפים אלו כדי לאותת במשהו קריטי לשוק ההון, או להביא לכדי הפסדי הון באיגרות החוב הממשלתיות.