הרבה פוליטיקה, קצת כלכלה. פסגות.
ההתפתחויות (ביתר דיוק: חוסר ההתפתחויות) באירופה ועליית מחיר הנפט אל מעבר לרמת ה-100 $ לחבית הובילו את השווקים לשבוע של ירידות וזאת על אף נתונים טובים מהצפוי בארה"ב ועונת דוחות טובה.
למעשה, השווקים שכבר מזמן חדלו להתעסק במיקרו והתמקדו תקופה ארוכה במאקרו התייאשו גם מזה ועברו להתעסק בעיקר בפוליטיקה. המעבר הוא בהחלט נכון כיוון ההסתברות להתדרדרות הבעיות באירופה לכדי משבר פיננסי תלויה הרבה יותר בפוליטיקה וסנטימנט השווקים מאשר בכלכלה. לצערנו, בעקבות כך, גם היכולת לחזות בצורה מהימנה ירדה באופן משמעותי, בטח לגבי העתיד. מה שבטוח זה שרמת הסיכון בשווקים טיפסה עוד שתי מדרגות בשבועות האחרונים. הראשונה כיוון שאופציית פירוק גוש האירו יושבת בצורה גלויה על שולחן הדיונים, השנייה בשל העובדה שאיטליה וספרד לא יוכלו להחזיק מעמד עוד זמן רב כשהתשואות מצליחות לרדת מתחת לרמת ה-7% רק בזכות התערבויות של ה-ECB.
אירופה - מבזק עדכונים פוליטיים
• היום יתקיימו הבחירות הכלליות בספרד, אשר הוקדמו בשנה בשל המשבר.
• על פי הסקרים, המועמד המוביל (בפער גדול) הוא ראש האופוזיציה, מריאנו ראחוי.
• ראחוי התמקד במהלך הקמפיין שלו בתמיכה בהמשך מדיניות הקיצוצים תוך כדי מתן דגש על תמיכה בשוק העבודה.
• שיעור האבטלה בספרד הוא הגבוה באירופה ועומד על 23% ועל 48% בקרב צעירים (עד גיל 25).
• ראחוי מבטיח לקצץ בהוצאות המיותרות (אבל לא ציין מהן ההוצאות המיותרות).
• ראחוי מבטיח לעשות רפורמה במערכת הפיננסית (אבל לא ציין כמה, מתי ואיך תעשה הרפורמה).
• בשורה התחתונה, ומבלי להיתפס לסקפטיות יתר, במדינה בה הסייסטה עדיין קדושה, קשה לראות כיצד הבעיות המבניות מתחילות בכלל להיפתר.
• ר"מ ממשלת יוון, פפדמוס, העביר בסוף השבוע את התקציב החדש ל-2012 בה הגרעון צפוי לרדת ל-5.4% מהתוצר לעומת 9% ב-2011. לא היינו מזכירים את זה בכלל (הספיק לנו פפאלוקאס ביום חמישי) אבל התקציב החדש כולל בתוכו את התספורת עליה הוחלט בישיבת החירום לפני שבועיים. כנראה שלעובדה שהתספורת עוד לא אושרה על ידי הבנקים עצמם אין ממש משמעות אצל היוונים הידועים בבישול ספרי החשבונאות הלאומית שלהם.
• ר"מ איטליה, מריו מונטי, עבר את הצבעת האמון הראשונה של ממשלתו והתפנה ליישום תוכנית הצנע שהתקבלה בשבוע שעבר. גם אם התוכנית תיושם בסופו של דבר במלואה, הסיכוי שזה יקרה בלי אף מהמורה בדרך נמוך מאוד מה שמבטיח דרמות ניאו-ריאליסטיות נוספות בהמשך.
הבנק האירופי – To print or not to print?
השאלה החשובה ביותר העומדת על הפרק באירופה היא אם ה-ECB יחליט להיות המבוגר האחראי ולאותת כי יסכים להדפיס אירואים ולרכוש אג"ח בהיקפי ענק על מנת לעצור את התדרדרות המשבר. הוויכוח על תפקידו של ה-ECB הוא בעיקר בין גרמניה וצרפת כאשר מרקל מתעקשת לומר לא להדפסה, גם בגלל הניסיון
המר
של הגרמנים עם היפר-אינפלציה וגם בגלל החשש שצעד כזה עלול להפחית מתחושת האחריות של הפוליטיקאים. סרקוזי לעומת זאת, מפציר ב-ECB לאותת כי הוא מוכן להדפיס וזאת בטענה שהצהרה כזו תהווה מעין "חומת מגן" למשקיעים, יוריד את התשואות בשווקים ויקל על השמת תוכניות הצנע. צרפת לא חושבת רק על איטליה, עליית התשואות על אג"ח
צרפתי
בחודשיים האחרונים (תשואה על אג"ח ל-5 שנים עלתה ב-85 נ"ב) מייקרת את עלות החוב, מקשה מאוד על ממשלת צרפת לעמוד ביעדיה ומגדילה את הסיכוי להורדת דירוג. מה לומר? שתיהן צודקות אבל כנראה שגרמניה צודקת קצת יותר. ירידה בתשואות אמנם תקל על הממשלות ליישם את תכניות הצנע אבל מהתנהלות המשבר עד כה נראה כי הפוליטיקאים האירופאים
פועלים
רק בתנאי לחץ.
ללא קשר למי צודק, לבנק האירופי המרכזי (כמו לרוב הבנקים המרכזיים) אסור על פי חוק לממן ממשלות באיחוד ע"י רכישת אג"ח בשוק הראשוני. לעומת זאת, רכישה בשוק המשני מותרת, אך ככל שעובר הזמן וככל שהבנק מחויב יותר לרכישות הן למעשה הופכות להיות "עוקפות חוק אי-הדפסה" ומאפשרת לממשלות לגייס בתנאים נוחים מדי. לכן התחייבות של ה-ECB לרכוש אג"ח ולזנוח את יעד המחירים עלולה לפגוע באמינות הבנק. לא מפתיע אם כך שנגיד הבנק החדש, מריו דראגי, מתח בסוף השבוע ביקורת קשה על ממשלות הגוש שלא מיישמות את התוכנית להגדלת קרן הסיוע עליה הוחלט לפני שבועיים.
ארה"ב – מרוב אינדיקאטורים טובים התחזיות שוב החלו לעלות
האינדיקאטורים בארה"ב ממשיכים להפתיע לטובה. ההפתעה, כמו שטענו כמה פעמים בעבר, נובעת יותר מתנודות תחזיות האנליסטים בין אופטימיות זוהרת לפסימיות קשה. בשבועיים האחרונים, לאור ההפתעות החיוביות בנתונים החלו האנליסטים לעדכן את תחזיותיהם שוב כלפי מעלה למרות שאבסולוטית הנתונים ממשיכים לצייר תמונה של התאוששות איטית. להלן אוסף האינדיקאטורים שהתפרסמו בימים האחרונים:
• מדד המדדים המובילים עלה ב-0.9% (צפי ל- 0.6%)
• הייצור התעשייתי עלה ב-0.7% (0.4%)
• המכירות הקמעונאיות עלו ב-0.5% (0.2%)
• מדד שוק הנדל"ן של NHAB עלה לרמה של 20 נק' (18 נק')
• התחלות הבנייה עלו לרמה של K628 בתים (K610)
• דרישות ראשוניות לדמי אבטלה ירדו לרמה של K388 (K395)
• סקר פעילות יצרנית של הפד בפילדלפיה ירד לרמה של 3.6 נק' (9.0 נק')
וועדת העל לקיצוץ התקציב האמריקאי
ביום רביעי תתכנס וועדת העל לקיצוץ התקציב האמריקאי (Super-committee) כדי להציג את מסקנותיהם. למי שפספס את הפרקים הקודמים: במסגרת העלאת תקרת החוב באוגוסט השנה, הסכימו נציגי הממשל על תוכנית קיצוצים של 2.4 טריליון דולר כאשר הוקמה וועדה מיוחדת, המורכבת ממספר שווה של דמוקרטים ורפובליקנים, אשר אמורה למצוא דרכים יעילות לקיצוץ מחצית מהסכום הנ"ל. הוועדה צריכה להגיש את מסקנותיה עד ה-23 לנובמבר ואם לא תצליח במשימתה יקוצץ הסכום באופן רוחבי. הנשיא אובמה שמזמן וויתר על קיצוץ ה-4 טריליון דולר המקורי שתכנן, קיווה שהצדדים יתעלו על המחלוקות הפוליטיות וימצאו דרך יעילה לקצץ את הסכום המינימלי (כאמור, 1.2 טריליון דולר) כמו גם 450 מיליארד דולר נוספים שיספיקו לתוכנית התמיכה בשוק העבודה שהציג הנשיא בספטמבר.
בינתיים, כמו שהדברים נראים, הפער בין שני המחנות כל כך גדול כך שהוועדה תגיע ליום רביעי ללא כל תוצאות (ראה טבלה). למרות זאת, לא נראה שלחוסר היכולת של הפוליטיקאים האמריקאים להסכים על משהו תהיה השפעה על דירוג האשראי או על השווקים וזאת כיוון ש:
א) בכל מקרה הסכום יקוצץ, גם אם לא באופן יעיל.
ב) יש גבול לכמה משקל חברות הדירוג יכולות לתת למגמות הפוליטיות בקביעת הדירוג.
ג) גם אם אין כזה גבול, חברות הדירוג לא יורידו לארה"ב דירוג נוסף לפני שיעשו זאת למדינות החזקות באירופה (צרפת, אוסטריה, הולנד וגרמניה).
[attachment=0:3r3nxv8w]1369.jpg[/attachment:3r3nxv8w]
אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו - פסגות בית השקעות