סקירת שוק ההון בעולם: עכשיו אוסטריה על הכוונת. מיטב.
מאקרו, אגרות חוב וריביות
> השינויים הפוליטיים בכלכלה האירופית בעיצומם.
> השוק לא נרגע ונראה כי אוסטריה משלמת השבוע את המחיר.
> החזית האמריקאית דווקא מפתיעה לטובה. אמון הצרכנים של מישיגן עולה מעבר לצפי.
> השבוע יתפרסמו שלל של אינדיקטורים למשק האמריקאי אלו צפויים להצביע על המשך הצמיחה ובמידה רבה לקבוע את הטון בשווקים.
> אנו ממשיכים להעדיף איגרות החוב הקונצרניות (אמריקאיות ואירופאיות) בדירוגים גבוהים.
ברלוסקוני מזעזע את השווקים
בשבועיים האחרונים איטליה הייתה בכותרות, בתחילה עם יוון ואחר כך לבדה. בשונה מיוון, איטליה מדאיגה את המשקיעים שהרי היקף החוב שלה הוא בסדרי גודל שאירופה לא תוכל לחלץ.
נראה שאת המחיר שילם ראש הממשלה היוצא של איטליה, סילביו ברלוסקוני, אשר הודיע על התפטרותו מהתפקיד, לאחר שאושר התקציב הממשלתי. ההכרזה על הרצון לפרוש הגיעה בעקבות עריקה של 8 חברי מפלגתו, ואי הצלחתו לקבל רוב מוחלט בבית המחוקקים בהצבעה במהלך השבוע. ההכרזה על הפרישה בפועל הגיעה אתמול, לאחר ששני בתי המחוקקים אישרו את תוכניות הצנע.
להוציא את מוסוליני, ברלוסקוני שנבחר בבחירות דמוקרטיות שירת בתפקיד ראש הממשלה בתקופה הארוכה ביותר ב-150 השנים האחרונות. איטלקים רבים רואים בברלוסקוני אדם אשר התנהלותו ומנהגיו דרדרו את הכלכלה האיטלקית לתוך שלולית בוץ שלא ברור איך יוצאים ממנה.
אנו לא באנו להיות סנגורים של ברלוסקוני, אך חשוב לציין כי לא הוא האשם היחיד במצב אליה הגיע איטליה, בה היקף החוב של המדינה גדול ב-20% מהכלכלה (כ-1.9 טריליון אירו או 2.5 טריליון דולר). ברלוסקוני ישב בכס ראש הממשלה כבר מספר פעמים. הוא החל את דרכו בשנת 1994, לתקופה של חצי שנה (ממאי 94' ועד ינואר 95'). באמצע שנת 2001 נכנס לקדנציה שנייה שהסתיימה בתחילת 2005 ובמאי 2008 החל סיבוב שלישי שהסתיים השבוע.
למעשה, כבר בשנת 1994, כאשר ברלוסקוני הגיע לראשונה לראש הפירמידה היה החוב האיטלקי ברמה של יותר מ-120% מהתוצר. בקדנציה השנייה בתחילת שנות האלפיים החוב היה במגמת ירידה (כאחוז מהתוצר) ובקדנציה השלילית הייתה הקטסטרופה לה אנו עדים כעת.
יתר על כן, לא פחות אשמים הם הציבור האיטלקי אשר בחר בברלוסקוני. האיש כיהן 3 פעמים כראש הממשלה ועמד לבחירה לפני כל קדנציה, מתוך 5 פעמים שבהן העמיד עצמו לתפקיד. ידוע לכל כי, ברלוסקוני עמד 23 פעמים בפני משפטים פליליים, רובם באשמת שחיטות. לפיכך, עצם הבחירה בו מצביעה על כך שכנראה שהאזרחים האיטלקים ראו בו דמות אשר תביא את ההצלחה שלו בעסקים לאיטליה כולה. השבוע, הייתה רמת הפופולאריות שלו בשפל של 20% בלבד.
במהלך השבוע, השווקים ידעו טלטלות רבות. איגרת החוב של איטליה פתחה את השבוע בתשואה לפדיון של 6.4%. הסערה הביאה את התשואה לרמה של 7.458%, ביום ד'. ביום ו' התשואה ירדה שוב לרמה של 6.4%, שינוי של כ-8% ממחיר השפל.
[attachment=2:2bf9lhff]meitav1.jpg[/attachment:2bf9lhff]
האופטימיות שבה לשווקים לאחר שהתברר כי הממשלות הן של איטליה והן של יוון צפויות להתחלף. בשתי המדינות צפויים להתמנות כראשי ממשלה כלכלנים. באיטליה צפוי להתמנות לתפקיד מאריו מונטי, שדרכו לתפקיד נסללה לאחר ההצבעות שהתקיימו בשני בתי המחוקקים באיטליה על תוכנית הצנע. מונטי, שימש כרקטור באוניברסיטה באיטליה. יתר על כן הוא היה במשך שתי קדנציות חבר בנציבות האירופית שהיא מועצת המנהלים של האיחוד האירופי. כלומר, הוא מחובר לעסקנות הפוליטית האירופית בצורה חזקה.
[attachment=1:2bf9lhff]meitav2.jpg[/attachment:2bf9lhff]
השווקים לא מוצאים מנוח
לצערנו, גם על רקע הסיומת החיובית של שבוע המסחר, בשבוע האחרון המשיכו פרמיות ה-CDS של חלק ניכר של המדינות האירופיות וגם של הבנקים האירופים לטפס כלפי מעלה.
התפתחות זו מצביעה על כך שהלחץ בכלכלה האירופית לא מתפוגג והחשש מפני בעיות נוספות נותר בעיינו. כך לדוגמא, פרמיית ה-CDS של אוסטריה (חוב של 72% מהתוצר בסוף 2010), בלגיה (חוב של 96% מהתוצר בסוף 2010) וצרפת (חוב של 82% בסוף 2010) רשמו עלייה משמעותית.
עלייה גם נרשמה בפערי התשואה בין איגרות החוב של המדינות הללו לטווח של 10 שנים, כנגד זו של גרמניה באופן הבא: אוסטריה – 36 נ"ב, צרפת – 25 נ"ב ובלגיה – 2 נ"ב.
ביחס לאוסטריה, הדברים מתחילים להטריד. עד לחודש מאי פער התשואה בין איגרת החוב שלה ל-10 שנים לבין המקבילה הגרמנית היה בסביבות 40 נ"ב. לאחרונה הוא עלה לכדי 160 נ"ב. סימן בהחלט לא מעודד.
מתברר שהאירופאים, אשר לא מצליחים לכבות שריפות ישנות, יצטרכו להתמודד עם שריפות חדשות.
[attachment=0:2bf9lhff]meitav3.jpg[/attachment:2bf9lhff]
ארה"ב - מדד אמון הצרכנים מפתיע לטובה
בסקירות קודמות כבר התייחסנו לכך שאנו לא מעריכים כי המשק האמריקאי ייכנס בסופו של יום למיתון, כתוצאה ממשבר החובות האירופי.
כידוע, ברבע השלישי צמח המשק האמריקאי בשיעור של 2.5%. גם האינדיקטורים האחרונים לפעילות הכלכלית מצביעים על המשך הצמיחה.
אחד האינדיקטורים אשר שופכים אור בנושא הוא מדד אמון הצרכנים של מישיגן. ביום ו' פורסם המדד לחודש נובמבר (הערכה ראשונית), לפיו נרשמה קריאה של 64.2 נק'. זאת, לעומת הצפי לרמה של 61.5 נק' ולעומת קריאה של 60.9 נק' בחודש אוקטובר.
אין ספק כי, על רקע ההתפתחויות הן העולמיות והן המקומיות האופפות את הכלכלה האמריקאית, השיפור בסנטימנט הצרכני האמריקאי הוא חדשות טובות.
יתר על כן, בשבוע הקרוב צפויים להתפרסם אינדיקטורים נוספים אשר יספקו תמונת מצב טובה למקום בו נמצא המשק האמריקאי.
כך, ביום ג' יתפרסו נתוני המכירות הקמעוניות לחודש אוקטובר אשר צפויים להתרחב בשיעור של 0.3%, לאחר המראה של 1.1% בחודש ספטמבר.
ביום ד' יתפרסמו נתוני הייצור התעשייתי לחודש אוקטובר אשר צפויים להתרחב ב-0.4%, לאחר 0.2% בספטמבר.
ביום ו' יתפרסמו האינדיקטורים המובילים למשק האמריקאי. אלו צפויים לעלות בשיעור של 0.6% בחודש אוקטובר, בהמשך להתרחבות של 0.2% בספטמבר.
אנו ממשיכים להעריך כי האפיק הקונצרני הוא אטרקטיבי למדי ביחס לאפיק הממשלתי הנהנה בתקופה זו מביקושים ערים עקב היותו סוג של חוף מבטחים ולאו דווקא ככלי להגנה מפני תקופות מיתון.
אי לכך, ברגע שסנטימנט השווקים ישתנה, הסיכון להפסדי הון באפיק הממשלתי יהיו גבוהים ביותר.
אנו מעדיפים איגרות חוב קונצרניות בדירוג גבוה עד בינוני ומח"מ בינוני.
