למבקס על איטליה שאחרי ברלוסקוני.
למבקס על איטליה שאחרי ברלוסקוני:
בנק
לאומי
חשוף לחוב האיטלקי בשווי של 794 מיליון ₪, ולבנק
הפועלים
חשיפה בשווי 75 מיליון ₪;
היורו עשוי לשוב לשער של 4.90 מול השקל
ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, הודיע אמש כי יתפטר מתפקידו לאחר שהפרלמנט יעביר את הרפורמות הכלכליות שדורש האיחוד האירופי. היום שאחרי מציב את איטליה במצב הכלכלי הגרוע ביותר שידעה, עם שיעורי אבטלה של 8.3%, יחס חוב תוצר של 119%, תשואות אג"ח ל-10 שנים בשיא של 6.59%, ועם החוב השני בגודלו באירופה.
האיחוד האירופי דורש מאיטליה קיצוצים בתקציב כדי למנוע את הצורך בתכנית חילוץ. למרות החלטת אירופה להגדלת קרן החילוץ לטריליון יורו, ברור היום כי הסתבכות של איטליה, בניגוד ליוון, תהווה מכת מחץ לגוש היורו, שלא יוכל לחלץ מדינה בסדר גודל כזה.
איטליה שאחרי ברלוסקוני תאלץ לכונן תקציב חדש, שיכלול פגיעה קשה באזרחים ובייחוד בפנסיות שלהם, העלאת מיסים, הפרטות של נכסים לאומיים, השקעה בתשתיות ועוד. תקציב הצנע האחרון, שאושר באיטליה בספטמבר בשווי 54 מיליארד יורו, הסתמך ברובו על העלאת מיסים, ללא ניסיון לעודד את צמיחת הכלכלה שעומדת כיום על 0.8% בלבד. לשם השוואה, הצמיחה השנתית בישראל עומדת על 5%, בארה"ב על 1.6% ובאירופה על 1.7%.
האיטלקים ואנחנו
עד כמה חשופה ישראל לחובות האיטלקיים? בשנה האחרונה השתדלו הבנקים המסחריים לצמצם את חשיפתם לאיטליה והבנק שנותר החשוף ביותר לחוב האיטלקי הוא בנק
לאומי,
עם חשיפה של 794 מיליון שקל. בנק
פועלים
חשוף גם הוא, בשווי של 75 מיליון שקלים, אך החשיפה היא ברובה לבנקים מסחריים במדינה.
חשיפה זו היא מינורית יחסית, אך גם בנק ישראל דרש לאחרונה מהבנקים לדווח לו את חשיפתם לאיטליה ויש להניח מכאן שהחשש הוא כי הבנקים בישראל יפגעו מפעולה דומה לזו שהוחלט בשבוע שעבר ביוון, "תספורת" של 50% למחזיקי האג"ח. ההשפעה של החרפת משבר באיטליה תשפיע כמובן גם על היורו בשוק המט"ח המקומי, שעשוי לשוב במצב שכזה גם לשער של 4.90 אל מול השקל.
איטליה של היום נמצאת במצב דומה לזה של יוון לפני כשנה. הסיוע שקיבלה יוון עד כה, לא היטיב את מצבה והחשש הגדול הוא שמשבר דומה באיטליה יהיה חמור עשרות מונים. האופוזיציה באיטליה אמנם רשמה ניצחון גדול על ברלוסקוני ,שכבר כיהן במספר קדנציות כראש ממשלה מאז 1994, אך עדיין לא הציגה ולו תכנית אחת להוצאתה של איטליה מהמשבר. בגוש היורו רואים את התפטרותו של ברלוסקוני כאקט חיובי, והתדמית הבעייתית שיצר בוודאי לא סייעה לו להחזיק בתפקידו. אך גם עליה של מפלגת האופוזיציה בראשותו של אנטוניו די פייטרו, לא מצדיקה את האופטימיות שהביאה עמה ההתפטרות.
יפתח דרורי, למבקס
