אג"ח שקליות או זרות – מי מהן מועדפת עלינו? אלטשולר שחם.

בעוד מרבית העולם המערבי כורע תחת נטל חובות כבד וצמיחה אפסית, אצלנו בישראל המצב טוב הרבה יותר. הפעילות במשק ממשיכה להתרחב, ושיעור האבטלה בשפל היסטורי. לפי הנתונים, ירדה האבטלה לרמה של 5.5% יחד עם עלייה בשיעור התעסוקה – נתונים דומים לאלו שראינו בתקופת הגאות שלפני תחילת המשבר של 2008.

מצד שני, ישראל אינה נמצאת בבועה מבודדת. גם נגיד בנק ישראל ער לעובדה הזו, ולכן גם הוא מודאג מכך שההאטה בעולם תגיע במוקדם או במאוחר גם אלינו. לאור זאת, אם בתחילת השנה דיברו תחזיות הצמיחה של 5%, היום ההערכות לצמיחה במשק ב- 2011 התמתנו ל- 3.5% בלבד. ואכן, ההשפעה של ההאטה בעולם כבר ניכרת בשטח - בחודשים האחרונים מסתמנת מגמת התכווצות בפעילות התעשייתית בארץ, התייצבות של נתוני התעסוקה וכן ירידה בביקושים הפנימיים. עיקר ההאטה בהתרחבות באה כתוצאה מהתמתנות הביקושים העולמיים והשפעתם על הייצוא. כארבעים אחוזים מהייצוא שלנו הולך לאירופה, והאטה משמעותית בגוש היורו, עשויה לפגוע בצורה דרמטית בייצוא מישראל, ולכן להקטין את הצמיחה.

עוד לפני שההאטה הזו הגיעה אלינו, מצבה הכלכלי המשופר של ישראל בשנים האחרונות הקל על הנגיד להעלות את הריבית לרמה של 3.25%. עם זאת, לאור התגברות החששות השליליים מאירופה ומארה"ב, בנק ישראל בחר להוריד את הריבית ברבע אחוז באוקטובר. ועדיין, בעוד שהריביות במרבית מדינות העולם המערבי נשארו קרובות לאפס, אצלנו הריבית עומדת היום על שלושה אחוזים.

התוצאה, היא שהאג"ח השקליות נסחרות בפער גדול מעל המקבילות הזרות. התופעה הזו נכונה לאורך כל עקום התשואות, אולם הפער משמעותי הרבה יותר במח"מים הארוכים. לדוגמא, אג"ח שחר במח"מ ארוך נסחר בתשואה שנתית לפדיון (ברוטו) של סביב 5%, כפולה מתשואת האג"ח האמריקניות המקבילות. מובן שיש אגרות של מדינות אירופאיות הנסחרות בתשואות גבוהות יותר, אולם מדובר במדינות הנמצאות במצב פיננסי עגום, כך שהסיכון הגלום בהן גבוה הרבה יותר. בהתחשב בנתונים האלו, נראה לנו כי השקעה באגרות החוב השקליות, ובמיוחד הארוכות שביניהן, עדיפה על פני אג"ח של מדינות מערביות אחרות.
נשאלת השאלה האם פער הריביות בין ישראל למערב יישאר כפי שהוא? כאמור, ישראל נמצאת במצב כלכלי טוב הרבה יותר מארה"ב, אולם לאור ההשפעה של ההתרחשויות בעולם על המשק הישראלי, לא בטוח שהפער יישאר כך בעתיד. לאור זאת, יש סבירות שהורדת הריבית שראינו באוקטובר היא רק קצה הקרחון למה שצפוי לנו בהמשך. ואכן, רבים מהאנליסטים סבורים כי אנו עשויים לראות הורדות ריבית נוספות בארץ כבר בעתיד הקרוב, ובמיוחד אם תמשך ההאטה בעולם. הורדות כאלו יצמצמו כמובן את פער התשואות בינינו לבין העולם.

מצד שני, הן הנגיד האמריקני והן נגידים באירופה, כבר הצהירו כי הריביות אצלם לא צפויות לעלות בעתיד הקרוב, ובוודאי לא לפני שנראה שיפור כלכלי ניכר. בנוסף, קשה להאמין כי הריבית כאן בישראל תרד כל כך נמוך לרמות דומות לאלו שראינו לאורך המשבר ב- 2008. לכן, לדעתנו, פער הריביות לא יצטמצם יותר מידי, והאג"ח השקליות הבינוניות והארוכות ימשיכו להיות אטרקטיביות להשקעה בעתיד הקרוב.