משאל עם פתאום - סקירה עולמית יומית. כלל פיננסים.

אתמול כתבתי ש"אולי אני תמים, תקראו לי נאיבי... אבל לא ברור למה המשקיעים באירופה לוקחים צעד אחורה ומחכים שהכל יהיה תפור". טוב, כנראה הייתי נאיבי. הדיו עוד לא הספיקה להתייבש וכבר הבוקר מודיע ראש ממשלת יוון על מכשול נוסף בפני התוכנית בדמות משאל עם בזמן שסקרים מקדימים מראים שהרוב ביוון מתנגד לתוכנית (ראו הרחבה).
מעכשיו קראו לי "אירוסקפטי". בשווקים, עליית תשואות של האג"ח במדינות הבעייתיות ובמיוחד בולטת זאת של איטליה (ראו הרחבה). בשאר העולם תשואות האג"ח הממשלתיות יורדות כשמשקיעים בורחים אליהן ונוטשים את המניות, גם על רקע נתוני יצוא חלשים של כמה מדינות באסיה. תשואת אג"ח ל-10 שנים בארה"ב יורדת ל-2.07% ובורסות אירופה משילות הבוקר מעל 3% מערכן. זה עדיין לא אבוד, יש השבוע עוד שלושה קווי הגנה: קו הגנת המקרו, עם נתון מנהלי הרכש היום בארה"ב (ראו הרחבה) ונתוני שוק העבודה בסוף השבוע, קו מדיניות הפד ביום רביעי, כאשר המשקיעים מקווים להרחבה כמותית נוספת (QE3) וקו פסגת מדינות ה-G20 בסוף השבוע (ראו הרחבות לגביהם בסקירה של אתמול) וזה עוד לפני ששמעתם את תוצאות משאל העם.

מדד הפחד, ה-VIX, חזר אתמול לטפס מרמה של 24.5 נק' ל-30 נק' ומזכיר שכדאי עדיין לישון עם עין אחת פקוחה.

יוון - משאל עם פתאום?
בכיר האיחוד האירופי אמר לפייננשל טיימס כי כבר במהלך השיחות בפסגה של נשיאי האיחוד האירופי בשבוע שעבר היו סימנים שמשהו עובר על ראש ממשלת יוון, פפנדראו. הוא לא כתמול שלשום, "הוא היה מאופק", אבל למרות זאת אף אחד לא האמין שצמרת הנציגות היוונית כבר ידעה שההסכמים הללו הם רק בגדר הצעה:

ראש ממשלת יוון, יורגוס פפנדראו, הודיע היום במפתיע כי יקיים משאל עם על תוכנית החילוץ האירופית. בנוסף פפנדראו מתכוון לקיים גם הצבעת אמון בפרלמנט כדי להיות משוכנע שהצלת אירופה ויוון לא יעלו לו בכיסא שלו ושיתנו לו לסיים את הכהונה שלו ב-2013.

למה משאל עם בכל זאת עשוי להיות פתרון טוב
עוד קודם להודעה על משאל עם היה ברור שההסכמות צריכות להיות מאושרות ע"י בית הנבחרים היווני. אלא שהממשלה ביוון צרה כשלקואליציה יש רק 153 מושבים מתוך 300. בנוסף, בשל מגוון הצעדים הכואבים הנדרשים ברור שנדרש רוב הרבה יותר גדול, של אפילו 180 מושבים ובמיוחד שהאופוזיציה ביוון לחוצה מאד על הפלת הממשלה. הפתרון שמצאו כדי להגדיל את הסיכוי להעברת התוכנית הוא לעקוף את הפרלמנט וללכת ישר לבוחר למשאל עם. גם במשאל עם לא יהיה קל להשיג רוב: סקרים מסוף השבוע מראים שסביב 60% מהציבור היווני מתנגד היום להסכם. הערכות הן שמשאל העם יתקיים בחודש ינואר, האם בזמן הזה יצליחו לשכנע את העם היווני לתמוך בתוכנית?

יש למשאל העם סיכוי לא רע להצליח: נכון שאף יווני לא רוצה קיצוצים בשירותים שהוא מקבל, לא רוצה עוד מיסים, אבל אין דבר שהוא יותר לא רוצה מלחזור לדרכמה (יימח שמה). ואכן, באותו סקר טענו 70% מהיוונים שהם רוצים להישאר בגוש האירו. מה יגבר? בואו נשאל את זה ככה: איך יווני יכול לתאר לעצמו לחזור לקבל משכורות בדרכמות, שיגבו ממנו מיסים בדרכמות, שקרן הפנסיה שלו תהפוך לדרכמה בעצמה? בתוכנית האירופאית הבנקים היוונים וקרנות הפנסיה מוחקים 50% מהחובות, בלי התוכנית הם מוחקים קרוב יותר ל-100% וכך הלאה... אם הייתי יווני הייתי מבין שהתוכנית היא הרע במיעוטו. השאלה עכשיו אם הם בכלל יצליחו להגיע עד ינואר:

התרגיל המלוכלך שעשו למשקיעים גובה מחיר מאיטליה
הסדקים בשוק האג"ח האירופאי התחילו להופיע יום לאחר פרסום תוכנית החילוץ, כאשר מכרז אג"ח איטלקיות לחמש שנים נסגר בתשואות גבוהות של 4.93 אחוזים, הגבוהה ביותר מזה 11 שנים! ספקות שעלו בהקשר של הצלחת מדינות אירופה לגייס הון המשיכו להתעצם בהמתנה לפגישת ה-G20 בסוף השבוע הקרוב והסיפור שגם יוון מתחילה לעשות בעיות והולכת למשאל עם הוציאו למשקיעים את כל החשק. הסבר נוסף לעליית התשואות מתקשר לתרגיל המלוכלך שעשו למשקיעים שביטחו עצמם נגד חדלות פירעון של יוון כשהודיעו להם שלמרות שהיא נכנסה לחדלות פירעון היא לא תוכר כחדלת פירעון לצורכי הביטוח. כתוצאה מכך משקיעי אג"ח במקומות אחרים התחילו להבין שהגידורים (הגנות) שרכשו לבטח את תיק הנכסים שלהם עשוי לא להיות שווה הרבה בזמן אמת ולכן התחילו להיפטר מאגרות חוב מסוכנות בגוש האירו, בניהן של איטליה. ההסבר הזה בא לידי ביטוי בירידה של פרמיית הביטוח של האג"ח האיטלקי (CDS ל-5 שנים) בכמעט אחוז ביחס לרמת השיא שלפני כחודש וחצי, אבל במקביל זינוק של פער התשואות בינה לבין האג"ח הגרמני (הבטוח) זינק ל-4.3%.
תשואת האג"ח האיטלקית ממשיכה לעלות גם הבוקר (ל-10 שנים טיפסה ל-6.20%) ושל אגרות החוב הבטוחות, כדוגמת אג"ח גרמניות לרדת (תשואת אג"ח גרמנית ל-10 שנים ירדה ל-1.86%). הפחד הוא שעליית התשואות לבדה תהפוך לנבואה שמגשימה את עצמה ואיטליה באמת לא תצליח לעמוד בריביות האלה.



טרכטנברג- הסוס שהורגל לא לאכול
הממשלה אישרה את רוב המלצות המס של ועדת טרטנברג. מה זה משנה למישהו שמרוויח מעל 40 אלף ₪ אם מדרגת המס שלו היא 44% או 48%? אפשר גם בעוד שנה לעלות בעוד 2%, הוא לא ירגיש, אולי בעוד 6 שנים בעוד 3% וכך הלאה, רק שבסוף לא יקרה לו מה שקרה לסוס שהרגילו אותו לא לאכול. אומנם אפשר להקים ועדה שתחליט מה הגבול וכמה צריך להרוויח כדי לחיות טוב, שאותה ועדה גם תחלק בתים, תקצה משרות, תחליט מה נלמד ומה יהיה המחיר של כל דבר, אפשר גם להחליף את השם של המדינה לבלארוס ולסגור סיפור. מסופר שבבריה"מ כל משק חקלאי היה ראשי לקחת לביתו גידולים שגודלו על אחוז מהשטח ואת שאר הגידולים היה עליו להעביר למדינה (שתחלק כראות עיניה). קרה דבר מוזר, באותו אחוז אחד של השטח גודלה 90% מהתפוקה החקלאית של בריה"מ. נכון, אולי ירד גשם רק על אותן חלקות, אבל אולי כשיש מס גבוה המוטיבציה לעבוד יותר יורדת? ואולי זאת הדרך להפוך מדינות להיות בינוניות ומטה?

הסיסמה "להעביר כסף מעשירים לעניים" הצליחה בהרבה מדינות להעביר מאות מיליונים לעוני מחפיר בקובה ובבריה"מ, משום מה, בדיוק שהתחילו עם העברות נעלם כל הכסף במדינות.

לסלק מישראל את כל החברות!
חברה תשמור על שיעור הרווחיות שלה גם אם יתפוצץ העולם. כל חברה באשר תהיה לא תסכים להרוויח לאורך זמן רק 1% על ההון וגם לא 5%. בדיקה של שיעור הרווחיות של החברות בישראל תגלה שכמעט כולן עובדות לאורך זמן על רווחיות דומה יחסית של 10%-20%, בהתאם לרמת הסיכון ומידת התחרותיות בענף. העלאת מס החברות לא תוריד את שיעור הרווחיות אלא תגרום לאחת משתי האפשרויות: היא תביא להורדת שכר או לעליית מחירי המוצרים שלה. גם התקבולים מאותה גביית מס לא יגיעו ברובם בחזרה לציבור כשהסקטור הממשלתי בישראל לא מתפקד ולא יעיל. בשורה התחתונה, העלאת מס החברות תייקר את המוצרים, תפגע בהעלאות שכר עתידיות ותנפח עוד את הסקטור הממשלתי המנופח ממילא לרמה שבעתיד יהיה קשה מאד לפרק (ראו חברת חשמל, רכבות, תע"ש...).

היום - מדד מנהלי הרכש בתעשייה בארה"ב
אם משהו יכול להכניס קצת אור ליום הזה הוא אולי מדד מנהלי הרכש בתעשייה בארה"ב (ISM) שהנתון האחרון שלו המשיך לאותת שהמשק האמריקאי לא ניכנס למיתון ושהתחזית לנתון שיפורסם היום היא שהוא יראה שגם ההאטה תהיה פחות חמורה משהיה נדמה (צפי לעליה מ-51.6 נק' ל-52 נק'). את האופטימיות שואבים החזאים מנתוני היצוא ונתוני הוצאות הצרכנים שהראו סימני שיפור. לערכתנו שיפור מפתיע בכלכלה האמריקאית יוכל לנחם את המשקיעים, אבל אני לא רוצה לחשוב על האפשרות שתיפתח לנו חזית נוספת.