סקירת שוק ההון בארץ: אי הסכמה לגבי גובה הריבית... מיטב.

סקירת שוק ההון בארץ: אי הסכמה לגבי גובה הריבית בבנק ישראל. מיטב.

> מהדיונים המוניטריים בבנק ישראל מתברר כי רוב חברי ההנהלה המצומצמת של בנק ישראל, המייעצים לנגיד, תמכו בהותרתה ללא שינוי.
> הגורם העיקרי שהביא להפחתת הריבית הוא הסיכון מהסביבה העולמית אשר צפוי להשפיע על היצוא.
> נראה כי הריבית צפויה להמשיך ולרדת.
> הגרעון המסחרי לחודש ספטמבר בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים הינו 613 מיליון דולר, בהשוואה ל-729 מיליון דולר בחודש אוגוסט.



פרוטוקול דיוני החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2011

השבוע, פורסם הפרוטוקול של הדיונים המוניטריים בבנק ישראל טרם החלטת הריבית, אשר בעקבותיה החליטו להפחית את הריבית ב-25 נ"ב לרמה של 3.00%. כידוע, בדיון בפורום המצומצם, חברי הנהלה המשתתפים בדיון ממליצים לנגיד לגבי גובה ריבית בנק ישראל הרצויה למשק.

התברר כי בדיון המוניטרי טרם החלטת הריבית, רוב חברי ההנהלה המצומצמת של בנק ישראל אשר רק מייעצים לנגיד, לגבי גובה הריבית תמך בהותרתה ללא שינוי.

הפסקה הרלוונטית מתוך פרוטוקול הדיון:
"חמשת חברי ההנהלה המשתתפים בדיון ממליצים לנגיד לגבי גובה ריבית בנק ישראל הרצויה למשק . בסוף הדיון לגבי החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2011, שלושה מחברי ההנהלה המליצו להותיר את הריבית על כנה בעוד שני חברי הנהלה אחרים המליצו להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 3%."

באופן כללי מהפרוטוקול עולה כי הנימוק להפחתת הריבית (או לאי הפחתתה בשיעור חד יותר) הוא הבא:
השיקולים העיקריים להורדה של 0.25 נקודות אחוז היו מכלול הסיכונים מהסביבה העולמית. סיכונים אלו צפויים להשפיע בעיקר על היצוא, כך שהורדת הריבית עשויה לרכך את ההשפעה הנגזרת על התוצר הן דרך שער החליפין והן דרך הביקושים המקומיים.
השיקולים העיקריים לשמירה על רמת הריבית בינתיים היו החשש מפני המשך עליה במחירי הדיור והדירות ורמת הפעילות הגבוהה במשק. במסגרת זו, הועלה החשש כי למרות הגידול במלאי הדירות והצעדים שננקטו ע"י בנק ישראל ומשרד האוצר, ירידה בריבית עלולה להוביל להאצה בעלית מחירי הדירות. כמו כן המשק נמצא ברמת פעילות גבוהה, ככל הנראה, בסביבת תעסוקה מלאה.

בנק ישראל מציף את הדילמות שהוא עומד ביניהן בתקופה זו. יתר על כן, החלטה זו המחישה את העובדה כי הפחתת הריבית לא הייתה החלטה קלה לנגיד, על רקע הדעות החלוקות שהביעו חברי ההנהגה.

ביחס להחלטה הבאה, אנו צופים כי הריבית תישאר ללא שינוי, כאשר יש סיכוי רב להפחתה נוספת ל-2.75% בהחלטת הריבית לחודש נובמבר, עם פרסום של אינדיקטורים נוספים אשר יעידו על ירידה ברמת הפעילות המשקית, תוך עדות (אולי) לירידה ראשונה במחירי הדירות (לא של שכר הדירה).

בהקשר זה, נציין כי החל מהחלטת הריבית הבאה, גובה הריבית יקבע על ידי וועדה מוניטרית ולא על ידי הנגיד בלבד כפי שהיה עד כה. הוועדה תמנה שישה חברים - מהם שלושה חברים מחוץ לבנק ישראל, את החלטותיה תקבל הוועדה המוניטרית בהצבעה, ובמקרה של שוויון קולות תינתן לנגיד זכות הצבעה כפולה.

כך, בנוסף לנגיד בנק ישראל הפרופ' סטנלי פישר, יכהנו בוועדה, המשנה לנגיד, הד"ר קרנית פלוג, והיועץ הבכיר לנגיד, מר בארי טאף,
מקרב הציבור יכהנו פרופ' ראובן גרונאו, פרופ' רפי מלניק, ופרופ' אלכס צוקרמן.

לפיכך, מאוד ייתכן כי שינוי מנגנון קבלת ההחלטות יביא לכדי כך ששיקולים אחרים (אולי חברתיים) יביאו לכדי שינוי בריבית. עם זאת, חשוב לציין כי עדיין יעדי הבנק (בראשם אינפלציה) נקבעים על ידי הממשלה ואלו לא משתנים.

סחר חוץ של ישראל

השבוע, פורסמו נתוני הסחר חוץ של ישראל לחודש ספטמבר 2011.
מהדיווח עולה כי יבוא הסחורות בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים (ללא מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), הסתכם בחודש זה ב-4.3 מיליארד דולר - ירידה של 1.7% בהשוואה לחודש אוגוסט. התכווצות היבוא חולשת על כלל הקבוצות - מוצרי הצריכה, חומרי הגלם ומוצרי השקעה.
בפרט, נציין כי:
(1) הירידה ביבוא מוצרי הצריכה הגיע מהתכווצות ביבוא המוצרים בני-קיימא כאשר גם יבוא המוצרים לצריכה שוטפת רשם התרחבות זעירה בהשוואה לחודש הקודם.

(2) יבוא חומרי הגלם הצטמצם, גם כן, בהשוואה לחודש הקודם. נציין כי בחודש זה נרשמו ירידות במחיריהם של מרבית חומרי הגלם בעולם ולכן הירידה בסך הייבוא של חומרי הגלם לא מצביעה בהכרח על ירידה בכמות חומרי הגלם. הקבוצה היחידה בה נרשמה עלייה משמעותית ביבוא חומרי גלם יחסית לחודש הקודם הינה יבוא חומרי גלם לתעשיות מכונות ואלקטרוניקה.

(3) יבוא מוצרי השקעה קטן ב-2.2%.

יצוא הסחורות בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים (ללא מטוסים, ויהלומים), רשם עלייה קל בהשוואה לחודש הקודם, והגיע קרוב לרמה בה עמד בחודש ינואר של השנה.

הגרעון המסחרי לחודש ספטמבר בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים הינו 613 מיליון דולר. לעניות דעתנו, הגירעון המסחרי צפוי להימשך גם בחודשים הקרובים, אם כי גודלו עשוי להתמתן.

אמנם, הכלכלה העולמית המדשדשת והחשש מפני מיתון כפול צפויים להשפיע לרעה על היצוא (חשש אותו ציינו גם בבנק ישראל, ראו נושא קודם), אך, הפיחות החד בחודשים האחרונים בשערו של השקל מול הדולר מטיב עם היצואנים. יתר על כן, היצוא הישראלי מעמיק את החשיפה למזרח הרחוק, אזור אשר נפגע בשיעור מתון בהשוואה לאירופה או לארה"ב.

לגבי היבוא, הסקרים האחרונים הנוגעים לאמון העסקים והצרכנים המקומיים מצביעים על חשש והאטה בהזמנות לתעשייה ובצרכנות המקומית. לפיכך, אנו צפויים לראות פגיעה ביבוא מוצרי צריכה מצד הצרכנים, והאטה ביבוא חומרי הגלם ומוצרי ההשקעה מצד בעלי העסקים. נציין גם כי הפיחות בשקל פוגע גם ביבואנים בגלל ייקור מחירי היבוא.