ארה"ב הנתונים מבלבלים, באירופה הפוליטיקאים מתעכבים... פסגות.

ארה"ב הנתונים מבלבלים, באירופה הפוליטיקאים מתעכבים ופה מתכוננים ל-2012. פסגות.

האינדיקאטורים הכלכליים בארה"ב בשבועות האחרונים מציירים תמונה שמזכירה את התמונות התלת-מימדיות שהיו פופולריות בשנות ה-90. מקרוב לא כל כך ברור מה מצויר מרוב צורות וצבעים שונים וכדי לראות את התמונה צריך להסתכל מרחוק. מניסיונו של החתום מטה, רוב בני האדם חוטפים בחילה מהניסיון לגלות את התמונה השלמה, במקרה של הכלכלה האמריקאית, גם מי שיצליח כנראה יחוש ברע.

09.10.2011

איתותים סותרים = תנודתיות בשווקים
האינדיקאטורים הכלכליים בארה"ב בשבועות האחרונים מציירים תמונה שמזכירה את התמונות התלת-מימדיות שהיו פופולריות בשנות ה-90. מקרוב לא כל כך ברור מה מצויר מרוב צורות וצבעים שונים וכדי לראות את התמונה צריך להסתכל מרחוק. מניסיונו של החתום מטה, רוב בני האדם חוטפים בחילה מהניסיון לגלות את התמונה השלמה, במקרה של הכלכלה האמריקאית, גם מי שיצליח כנראה יחוש ברע. העובדה כי חלק מהאינדיקאטורים מצליחים להפתיע לטובה נובעת קודם כל מהורדת התחזיות של האנליסטים שסובלים ממניה-דיפרסיה חמורה ורק אח"כ, אם בכלל, משיפור בכלכלה. להערכתנו, בשורה התחתונה הנתונים ממשיכים ללמד כי המשק האמריקאי בדרך לצמיחה איטית מאוד אך לא למיתון. עדכוני התחזיות התכופים רק מגבירים את התנודתיות בשווקים ופוגעים בתחושת הביטחון של המשקיעים.
גם מקבלי ההחלטות באירופה לא ממש מוסיפים לביטחון המשקיעים כאשר הם מתעכבים ולא מגיעים להסכמות באשר להמשך הטיפול במשבר החובות. השמועות על חיפוש פתרון שיפחית את החששות ממשבר פיננסי אמנם מתרבות אך ההצעות שעלו עד עתה לא מספיק טובות וחמור מכך, אף הודעה קונקרטית לא הושמעה. בינתיים הכל בגדר שמועות, והן מעלות את השווקים. אם השמועות יתבררו כלא נכונות המשקיעים עלולים להתאכזב קשות.

נתוני התעסוקה – אם זה מה שמפתיע לטובה אז מצבנו לא משהו
נתוני התעסוקה שהפתיעו כלפי מעלה העלו את ה-S&P 500 בפתיחת המסחר ביום שישי אך בסיומו ירד המדד ב-0.8%. את אבדן המומנטום ניתן לייחס בעיקר להורדות הדירוג באירופה ולהפנמה כי למרות ההפתעה, נתוני שוק העבודה מציירים תמונה לא סימפטית לגבי עתיד המשק האמריקאי. בשורה התחתונה, מאז תחילת ההתאוששות נוספו למשק האמריקאי 124 אלף משרות בממוצע מדי חודש. תוספת ממוצעת כזו לא מספיקה אפילו כדי לשמור על שיעור האבטלה קבוע לאורך זמן, שלא לדבר על ירידה לרמות המאפשרות צמיחה מהירה. ייקח עוד זמן רב עד ששוק העבודה האמריקאי יראה התאוששות של ממש וגם אז סביר שנאלץ להתרגל במשך שנים לשיעורי אבטלה גבוהים יותר מאלו שהיו ערב המשבר. מצד שני, מיתון זה לא. ההבדל אמנם סמנטי, שני רבעונים של צמיחה שלילית וחזרת לצמיחה חיובית לא שונה בהרבה מסתם צמיחה נמוכה מאוד לאורך זמן, אבל מבחינת הסנטימנט של הצרכן האמריקאי ומבחינת השווקים ההבדל מהותי.

נתוני התעסוקה בנק':
• 103 אלף משרות התווספו למשק בספטמבר (לעומת צפי לתוספת של 60 אלף משרות בלבד)
• נתוני יולי-אוגוסט עודכנו כלפי מעלה ב-99 אלף משרות.
• למרות העדכון, ממוצע תוספת המשרות בשלושת החודשים האחרונים עומד על 96 אלף בלבד. מתחילת השנה עומד הממוצע על 119 אלף.
• בסקטור הפרטי נוספו 137 אלף משרות, לעומת 42 אלף בלבד באוגוסט. עם זאת, בנטרול 45 אלף עובדי ורייזון ששבתו באוגוסט ולא נרשמו כעובדים, תוספת המשרות בסקטור הפרטי עומדת על 87 ו-92 אלף בחודשיים האחרונים.
• בסקטור הציבורי ממשיכות המשרות להיעלם, בעיקר בחינוך, בשל הקיצוצים החדים בתקציבי הערים והמדינות.
• שיעור האבטלה נותר על 9.1%, למרות גידול בהשתתפות בכח העבודה.
שיעור האבטלה המורחב (נתון הלוקח בחשבון גם את אלו שהתייאשו מחיפוש עבודה או עובדים במשרה חלקית מכורח הנסיבות) עלה ל-16.5% לעומת 16.2% באוגוסט.

עוד אינדיקאטורים שהתפרסמו השבוע:

• מדד מנהלי הרכש עלה ל-51.6 נק' לעומת 50.6 בחודש הקודם וצפי ל-50.5
• מכירות רכב מקומיות עלו ל-10.17 מיליון (קצב שנתי) לעומת 9.52 בחודש הקודם וצפי ל-9.75
• הזמנות ממפעלים ירדו ב-0.2% לעומת צפי לאי שינוי
• אשראי צרכני קטן ב-9.5 מיליארד $ לעומת צפי לגידול של 8 מיליארד $.

אירופה – מקבלי ההחלטות בשלב הדיבורים, חברות הדירוג בשלב המעשים
המנהיגים באירופה ממשיכים, לפי השמועות, לתכנן צעד שירגיע את חששות השווקים ממשבר פיננסי וילמד על שינוי פאזה בדרך בה המנהיגים תופסים את המשבר. הצעדים האפשריים שהועלו, ע"פ השמועות, הם:
• אפשרות א': הבטחה להלאים בנקים במידת הצורך והמנעות בכל מצב מפשיטת רגל של מוסד פיננסי.
• הבטחה כזו תהיה חשובה מאוד למשקיעים שחוששים מתרחיש כזה בדיוק שעלול להוביל לקריסה של המערכת הפיננסית בכל אירופה ואף בעולם.
• כיצד יפעל מנגנון ההלאמה?
• דרך אחת היא לאפשר לקרן הסיוע להלאים בנקים אך לכך נדרש אישור של כל אחד מהפרלמנטים בגוש האירו, מה שעלול לקרות רק אחרי קריסת אחד מהבנקים. מה גם שאין בקרן מספיק כסף למקרה בו יידרשו להלאים מספר בנקים בו זמנית.
• דרך שנייה היא להסכים כי כל מדינה אחראית על הלאמת הבנקים שלה. הבעיה בדרך זו היא שלא ברור כיצד ממשלת איטליה תוכל להלאים את הבנקים שלה כשהחוב שלה עצמה הוא זה שאחראי לקריסתם.
• אפשרות ב': הקדמה של קרן הסיוע הקבועה, ה-ESM, לאמצע השנה הבאה. אפשרות זו נידונה כבר הרבה זמן והיא אכן עשויה להרגיע את המשקיעים אך גם פה התזמון עלול להיות בעייתי. לא בטוח שהבנקים יחכו עם הקריסה שלהם עד אמצע 2012.
כאמור, בינתיים חברות הדירוג לא ממתינות למוצא פיהם של האירופאים וחותכות דירוגים כאילו אין מחר (באיטלקית זה נשמע טוב יותר). פיץ' השלימה פערים והורידה דירוג לאיטליה ולספרד (איטליה: AA- ? A+. ספרד: AA+ ? AA-), מודי'ס הדביקה לבלגיה תחזית דירוג שלילית (דירוג בלגיה: AA-). בנוסף וכדי שלא יהיה משעמם כל החברות חתכו דירוגים לבנקים בפורטוגל, ספרד, בלגיה ואיטליה.

הבנק האנגלי מוציא לפועל QE2
האנגלים מקנאים באחיהם ביבשת החדשה ומוציאים לפועל תוכנית רכישות נוספת של אג"ח ממשלתי. כמה נק' על התוכנית:
• הבנק האנגלי ידפיס 75 מיליארד ליש"ט וירכוש בהם אג"ח בינוניות וארוכות
• בניגוד לארה"ב, שם האינפלציה הייתה נמוכה כשהודיעו על ההרחבה הכמותית, האינפלציה בבריטניה עומדת על 4.5%. הבנק האנגלי לוקח סיכון משמעותי אך כנראה שאין לו ברירה והבנקים האנגלים שעדיין מלקקים את פצעי בועת הנדל"ן באנגליה, בועת הנדל"ן באירלנד והחשיפה האדירה לחוב אירי זקוקים לנזילות
• התשואה על האג"ח הבריטי ל-10 שנים: 2.47% (שפל מאז 1989, אז מתחילים הנתונים בבלומברג). התשואות על אג"ח צמודה למדד ל-10 שנים: 0.42%-. ריבית ריאלית שלילית ל-10 שנים!
• מהנקודה מעלה עולה כי הציפיות האינפלציוניות לש-10 שנים עומדות על 2.84%, הרבה מעל יעד האינפלציה של הבנק המרכזי (2%).
• בדיוק כמו ה-QE2 האמריקאית, גם התוכנית הבריטית לא צפויה לתמוך במשק. הבריטים אולי מנומסים יותר אבל גם הם לא רוצים כרגע אשראי כך שכל ההזרמות יישארו במערכת הפיננסית ולא יגיעו לצרכן או לעסקים.

גם האוצר מכין עצמו ל-2012
משרד האוצר עדכן כלפי מטה ב-5 מיליארד ₪ את תחזית ההכנסות ממיסים ב-2012. ע"פ העדכון, הגרעון בסוף השנה צפוי לעמוד על 2.6% מהתוצר וזאת לעומת יעד הגרעון שנקבע בתקציב ועומד על 2%. בנוסף, האוצר הותיר את תחזית הצמיחה ל-2012 על 4%, קצת אופטימי לעומת תחזית בנק ישראל לצמיחה של 3.2% (תחזית פסגות – 3-3.5%). כמובן שאם הצמיחה תברר כאיטית יותר הגרעון יהיה גבוה יותר.

מה יעשה האוצר אם יחרוג מיעד הגרעון?
אפשרות א': כלום, אם החריגה לא תהיה מהותית האוצר יחיה איתה בשלום. חוץ מקצת לחץ על שוק האג"ח (תלוי בגודל החריגה, 0.5% זה לא נורא, חריגה של 1% כבר יותר עלולה להוביל לעודפי היצע) וקצת ביקורת על החריגה מהעמדה הנוקשה והאחראית בה נוקט האוצר בשנים האחרונות לא יקרה שום דבר.
אפשרות ב': העלאת מיסים. בימים רגילים האוצר היה מעלה מיסים בלי למצמץ כדי למנוע חריגה מיעד הגרעון אך אלו אינם ימים רגילים. המחאה החברתית והקרבה לשנת בחירות עשויות למנוע מהאוצר לנקוט בטקטיקה המועדפת עליו. אם בכל זאת יועלו מיסים, ההעלאה תתרום לאינפלציה.
אפשרות ג': קיצוצים. הבעיה העיקרית של התקציב הדו-שנתי נחשפת במלואה. איך ניתן לתכנן תקציב לשנתיים בסביבת חוסר הוודאות בה אנו נמצאים? קשה לראות איך האוצר מצליח להוציא לפועל קיצוצים משמעותיים בתקציב.

אם כולם מכינים עצמם ל-2012 אז גם אנחנו נתחיל, דבר ראשון שנעשה יהיה לראות שוב את הסרט "2012" כך שכל ההפתעות שיבואו יהיו לטובה.

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו- פסגות בית השקעות