S&P מול הצי הטורקי. מיטב.
לפני שבוע בערך סוכנות הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מדינת ישראל בדרגה אחת מ- A ל-A+ . קברניטי הכלכלה מיהרו לציין שמודבר באות כבוד לישראל המשקף את הניהול האחראי של חוב הממשלתי שנמצא במגמת ירידה ביחס לתמ"ג כאשר ברוב המדינות המפותחות החוב הממשלתי תופח למימדים מפחידים. ובכן, אין להמעיט בהישג זו – במיוחד בנסיבות הקיימות כאשר מדינת ישראל כבר אינה יכולה להסתמך בוודאות על תמיכה כלכלית אמריקאית שעדיין שרויה במשבר כלכלי עמוק.
אולם, כאשר אנחנו בוחנים את תגובת השווקים התמונה נראית קצת אחרת. לוא הייתם מפספסים את הידיעה ומנסים להבין מה קרה למעמדה של ישראל שבוע שחלף רק דרך שערי המט"ח והאג"ח הממשלתי היית מגיע למסקנה שהמעמד של ישראל דווקא נחלשה במעט. השקל נחלשה בכמעט 1% מאז פרסום ההודעה וגם מדד האג"ח הממשלתי ירד בקלות בכ-0.1% . ( נתונים אלו נכונים ליום חמישי בבוקר)
אז למה זה קרה? קודם כל, השוק בד"כ מגיב מהר יותר מאשר סוכנות הדירוג וכבר לפני למעלה משנה (וגם מלפני שנתיים) היה ברור שהמעמד של ישראל השתפרה בצורה ניכרת והשערים הגיבו בהתאם. השקל התחזק – דבר שדרש את ההתערבות של בנק ישראל במטרה למתן את ההשפעה-והתשואות באג"ח הממשלתי נשארו נמוכות, בשונה ממדינות קטנות אחרות כגון יוון אירלנד פורטוגל. כל המדינות האלו נכנסו למשבר אם דירוג אשראי גבוהה מזו של ישראל (כן, גם יוון). אולם, החוסן הפיננסי של מדינות אלו התברר כשברירי מאד בשל עודפי המינוף בסקטור הציבורי (יוון ופורטוגל) ובסקטור הפרטי (אירלנד).לכן, העלאת הדירוג לא הפתיע בהרבה את השווקים.
בנוסף, השווקים התחילו לשים לב להידרדרות הגיאו-פוליטית. ישראל אף פעם לא נראה יותר מבודדת כאשר מערכת היחסים עם טורקיה ומצרים (מבין המדינות היותר ידידותית לישראל) מתדרדרים והטורקים אף מאיימים לשלוח ספינות מלחמה לים התיכון ולפתוח חזית חדש מול ישראל מכיוון המערב. בד"כ התפתחויות בזירה הזאת לא משפיע יותר מדי על השווקים. השווקים בד"כ נוטים לתת משקל יחסית קטן לאירועים אלו כל עוד לא מדובר בלחמה של ממש. אולם, המשקעים הזרים שהגיעו לישראל בשנים האחרונות שונים מהמשקיעים הזרים שהשקיעו פה בשנות התשעים של המאה הקודמת.
אז, ישראל נתפסה כשוק מתעורר , והמשקיעים הזרים שהגיעו לפה היו חובבי סיכון שראו לעיניהם את האפשרות לגרוף רווחים גדולים מנכסים פיננסים בארץ שהיו מתומחרים בחסר. הם השקיעו בעיקר במניות והון סיכון ופחות התרגשו מההתפתחויות בזירה הפוליטית. המשקעים הזרים שהגיעו לכאן אחרי המשבר של 2008 היו שונים לחלוטין. הם ראו בישראל סוג של מפלט מהבעיות הכלכליות של מדינות המערב. הם ראו בישראל סוג של מפלט- מדינה עם כלכלה חזקה ומדינות פיסקאלית אחראית. הם משקיעים שונאי סיכון שמעדיפים להשקיע באג"חים ממשלתיים ובמטבע המקומי ופחות במניות. משקיעים אלו יותר רגישים להתפתחויות שליליות בזירה הגיאו –פוליטית שעשויים לאיים על הסטאטוס של ישראל כסוג של מפלט.
עכשיו משקיעים אלו צריכים להחליט בין הבשורה הכלכלית של S&P לבין האיומים האסטרטגיים החדשים על ישראל. רודן ברית המועצות המפורסם, יוסף סטלין, הגיב פעם בבוז לבקשת הכנסייה הקתולית להספיק את הדיכוי של הנוצרים ברוסיה במשפט הבאה: " האפיפיור? כמה חטיבות חי"ר יש לו?". המשקיעים הזרים שחיפשו מפלט בישראל כנראה שואלים את אותן שאלה "S&P? כמה ספינות מלחמה יש לה?"
