ועדת הריכוזיות | סוף מעשה במחשבה תחילה. כלל פיננסים.
ההמלצות העיקריות של הוועדה:
הפרדה בין החזקה בפעילות ריאלית משמעותית ופיננסית משמעותית
הפרדה בין כהונת דירקטורים בחברות ריאליות ובחברות פיננסיות
הקשחת הממשל התאגידי וחיזוק בעלי מניות המיעוט בקבוצות עסקיות במבנה פרמידיאלי
ינוי שיטת התרחבות פירמידות ושליטתן על חברות קיימות
חיזוק סמכויות הממונה על הגבלים עסקיים בטיפול בקבוצות ריכוז
בחינת שיקולי תחרותיות וריכוזיות בהקצאת זכויות על ידי מדינה
הפרדוקס הוא שהועדה באה לטפל בחלק מהנזקים שיצרו ועדות ממשלתיות קודמות לפניה, שגם להן היו כנראה כוונות טובות. בין השאר נזקים לכלל נבעו מהרצון להגן על ענפים מסוימים, מהרגולציה הכבדה שרצתה להגן ולבסוף יצרה חסמי כניסה, מהחברות הממשלתיות שרצו לתת פרנסה ובסוף הפכו למונופולים בלתי יעילים, ממכירת נכסי המדינה, כדי להחזיר חובות, אך מבלי לבדוק את התחרותיות בענף המופרט ועוד. מי שמבין בבעיות של המשק הישראלי יודע כי בעיית תחרותיות היא אכן בעיה נפוצה בישראל וששיפור שלה עשוי לקדם את הכלכלה, להוזיל מחירים, לדחוף להעלאות השכר הממוצע במשק (ולא רק לסקטור מסוים), שוויון הזדמנויות ועוד, אך לוועדה אם לא שמתם לב לא קוראים ועדה להגברת התחרותיות אלא "ועדת הריכוזיות".
הסמנטיקה מאד חשובה כאן, כי אם היא הייתה מוגדרת כוועדה להגברת התחרותיות היה לה קשה להצדיק את ההגבלות הנוספות שהטילה על החופש לעשות עסקים בישראל. נכון ואני יודע שהמטרה שלה היא הגברת התחרותיות, אבל מטרת העל היא "פירוק הריכוזיות" וכן, זה משנה!
האם הריכוזיות אכן הייתה הבעיה או סימפטום, האם היא
באמת
הזיקה כמו שרבים אולי מאשימים? כנראה שרק הזמן, לאחר שיתחילו ליישם את ההמלצות, יגיד. לדוגמה אנו עלולים לראות חברות מקומיות חלשות שלא מצליחות להשיג מחירי יבוא זולים, חוסר סינרגיה בין חברות ריאליות לפיננסיות, מה שיגרום לייקור עלויות המימון, יפגע בהקצאת ההון במשק ויתכן שייתן לחברות גלובאליות גדולות יתרון על הישראליות, אנו עלולים לראות חוסר כדאיות כלכלית להקמת תשתיות יקרות שמצריכות יתרון לגודל ובנוסף עלולים לראות רגולציה ובירוקרטיה מוגזמת של הממונה על ההגבלים העסקיים, מה שיביא בעצמו לחסמי כניסה חדשים בענפים שונים, והופ בסוף נראה עוד ירידה בתחרותיות ועלייה במחירים.
מועדה להגברת התחרותיות היינו מצפים לראות צעדים כדוגמת הורדת חסמי כניסה לענפים שונים, מתן רישיונות (בדומה לרפורמה בשוק הסלולר), הפחתת בירוקרטיה, עידוד חברות מחו"ל לבוא להתחרות בארץ, הורדת "הגנות" על תעשייה מקומית שעלו ביוקר לצרכן הישראלי וכדומה.
כאמור, אין הכוונה כי התוצאות בהכרח יהיו בעייתיות ואולי אף נופתע לטובה, בסה"כ אנו מעריכים מאד את חברי הועדה, אלא שדי מפחיד לנסות את הרפורמות הללו בפעם הראשונה על המשק הישראלי, אולי תתנו ליוון שתנסה את זה קודם, לה אין כבר מה להפסיד... לנו עוד יש קצת...
שוק ההון והמלצות הועדה
שוק ההון רוצה יעילות, מחוסר יעילות אולי חברה אחת יכולה להרוויח אבל הרוב מפסידות ולכן השוק בסה"כ יגיב בירידות לפגיעה ביעילות השוק (ולהיפך). לכן, התגובה הפושרת של השוק להמלצות עלולה להצביע כי הועדה לא הצליחה לשכנע את המשקיעים כי הרווחים של בעלי המיעוט יעלו או כי מצב משקי הבית ישתפר והם יגדילו ביקושים. (אף שניתן להגיד שחלקן כבר תומחרו בשוק גם קודם). אולי להמלצות יהיו יתרונות מסוימים אך אלה עשויים להתקזז עם בעיות חדשות שעשויות להיגרם.
למרות הביקורת, אנו מרוצים מכך שהשיח הציבורי בישראל מתרכז בנושא חשוב מאד כמו תחרותיות ופחות בדרישות סוציאליסטיות פופוליסטיות.
