סקירת שוק ההון בעולם: הבנקים המרכזיים מנסים להשיב אמון. מיטב

מאקרו, אגרות חוב וריביות

> הבנקים המרכזיים והצרכן האמריקאי משיבים מעט מהאמון.
> הבנקים האירופים סובלים מתופעה של Run on the Bank.
> הבנקים האנגלים והצרפתים סובלים השבוע מסנטימנט שלילי.
> הפסדי הון קלים בקרב איגרות החוב האיכותיות.



הבנקים המרכזיים והצרכן האמריקאי מרגיעים את השווקים
בתוך ההמולה בשווקים בשבועות האחרונים נדמה כי הבנקים המרכזיים הם היחידים אשר מעוניינים לקדם יציבות של השווקים הפיננסיים ותמיכה לכלכלה הריאלית. זאת, כאשר הפוליטיקאים האירופיים מבצעים מהלכים בלית ברירה ובחוסר רצון. גם מעבר לים הדברים לא נראים פשוטים וההנהגה האמריקאית בולטת בשיתוק הפוליטי שלה ובחוסר היכולת לפעול לעידוד התעסוקה.

בתוך כך, ריביות ה-Libor במטבעות שונים ובמיוחד באירו המשיכו לטפס בימים האחרונים. כתוצאה, בוצע מהלך משולב של הבנקים המרכזיים, ביום ה'. המהלך תמך בשווקים (הרחבה בהמשך).

עדות מרגיעה נוספת הגיע מארה"ב. הצרכן האמריקאי הוסיף היום ו' האחרון ביטחון לשווקים, כאשר נודע שהצרכנים האמריקאיים צופים שיפור בסביבה הכלכלית.
מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש ספטמבר עלה מרמה של 55.7 נק' באוגוסט, לכדי 57.8 נק'. הנתון אף היה גבוה מהערכות השוק אשר עמדו על 57.0.


מצבם של הבנקים האירופים מידרדר
כידוע, הבעיה המרכזית בעולם מגיעה מהכלכלה האירופית. אחת הצרות באה בדמות הבנקים האירופים אשר מאבדים פיקדונות גם של חוסכים וגם של קרנות כספיות, הנמנעים מלהפקיד בקרבם כספים.

סך הפיקדונות הן של משקי בית והן של משקיעים מוסדיים בבנקים המסחריים היווניים פחת ב-19%, ב-12 החודשים האחרונים. המשקיעים המוסדיים, המהווים חמישית מסך הפיקדונות, צמצמו בשליש את פיקדונותיהם.
בבנקים האירים צנח היקף הפיקדונות ב-40% בשנה וחצי האחרונות.

עם זאת, לא רק בנקים מסחריים של מדינות קטנות הנמצאות בקשיים סובלות מ-Run on the Bank. גם בנקים ספרדים, צרפתים ואפילו גרמניים סובלים מצמצום השקעות של קרנות כספיות אמריקאיות בהם. ישנם דיווחים כי 8 הקרנות הכספיות הגדולות בארה"ב צמצמו במחצית את השקעותיהן בפיקדונות של בנקים מסחריים בגרמניה ואנגליה. כמו כן, הן צמצמו השקעות בבנקים צרפתים ופסקו לחלוטין מלהלוות כספים לבנקים ספרדים ואיטלקיים.

אמנם, ה-ECB משתדל לספק לבנקים המסחריים מקורות, אך אין ספק כי הדבר לא ממלא את החסר ובנקאות לא יכולה לפעול ללא פקדונות.

בגרמניה, הסקטור המוסדי, המהווה כשליש מסך הפיקדונות, צמצם ב-12% את סך פיקדונותיו בשנה שחלפה וב-24% מחודש ספטמבר 2008. התפתחויות דומות, אך פחות חזקות קורות גם בצרפת. המשקיעים המוסדיים המהווים כמחצית מסך הפיקדונות צמצמו הפקדותיהם בקרב הבנקים המקומיים.

הסביבה הקשה לא מגיעה לצערנו רק מכיוון הפיקדונות אלא גם מכיוון הרגולטורים וסוכנויות הדירוג. וכך השבוע שחלף פורסם דוח קשה על מצבם הבנקים האנגליים ועל צרכי המזומנים שלהם, בשנים הקרובות, בכדי לשמור על חוסנם. במקביל, שני בנקים מרכזיים צרפתים שילמו בהפחתת דירוג על ידי Moody’s במהלך השבוע. דירוג החוב של Credit Agricole הופחת מ-'1Aa' לכדי 'Aa2'. הדירוג של Societe General ירד מ-'Aa2' לכדי 'Aa3'. הדירוג של BNP Paribas נותר לעת עתה ללא שינוי.

התוצאה הברורה של החש הוא שפרמיות ה-CDS של הבנקים המרכזיים בצרפת ובאנגליה רשמו בחודשיים האחרונים עלייה משמעותית בערכן (ראו תרשימים משמאל).

העלייה בפרמיות ה-CSD, באו במקביל בירידה ברמת האמון הבין בנקאית (להרחבה, ראו את הסקירה הקודמת) וכך לעלייה בעלויות המימון של הבנקים עד כדי בעיות נזילות.

בכדי להתמודד עם צרה זו, שכידוע מפילה בנקים, ביום ה' שילבו ה-Fed וה-ECB ועוד מספר בנקים (BOE, SNB וה-BOJ) משלבים ידיים. הבנקים המרכזיים הקימו 3 מנגנוני הלוואות ב-USD, ל-3 חודשים, לבנקים המסחריים באיחוד המוניטרי האירופי.

יום לפני כן, ד', סיפק ה-ECB הלוואה בסך של 575 מיליון דולר לבנק באזורו (לא נמסר שם הבנק) לתקופה של שבוע.

התוצאה הייתה ירידה חדה למדי בפרמיות ה-CDS של הבנקים. למרות מהלכי הבנקים המרכזיים, שהשפעתם על ריביות ה-Libor צפויות להתרחש בימים הקרובים, ברור כי ישנן בעיות בסיסיות הגוש האירו ובהן רק הפוליטיקאים יוכלו לטפל.

בגוש האירו יש כעת 2 בעיות מרכזיות שלדעתנו להן יש לשים אליהן לב.
הראשונה, היא בעיית האמון של המשקיעים בפוליטיקאים של האיחוד האירופי. המשקיעים רואים שהמדינות לא עומדות ביעדים שהן מציבות לעצמן.
השנייה היא ההידרדרות הכלכלית, מעבר לצפי. זו, מקשה על המדינות ובראשן יוון לעמוד ביעדים. בתחילת השנה הנחת העבודה לגבי יוון הייתה שהמשק לא יצמח כלל. בהמשך השנה התחזית עודכנה לכדי התכווצות של 3% ולאחרונה זו נעה לכדי התכווצות של 5%. משמעות הדבר הוא פער משמעותי בין הכנסות המדינה החזויות לבין הביצוע בפועל. בהתאם נוצר פער משמעותי, בין יעד הגירעון לבין הגירעון בפועל.

כעת, אם נניח שהמענקים של יוון תלויים אך ורק ביעד הגירעון, שהוכתב לה על ידי האיחוד האירופי, היא לא תצליח לעמוד בו. משמעות הדבר היא שאין ודאות שיוון תקבל סיוע נוסף.

הבעיה הגדולה היא ששתי הבעיות הן משולבות זו בזו, וקשה להפריד ביניהן. חוסר האיחוד הפוליטי מביא לכדי הידרדרות כלכלית, המחייב צעדים פוליטיים חדשים. כשאלו לא מגיעים בזמן, ההידרדרות מעמיקה.

סימני הרגיעה שהתפתחו בשבוע שחלף הביאו לכדי הפסדי הון. ה-UST ל-10 שנים רשמה בשבוע שחלף עלייה של התשואה לפדיון ב-13 נ"ב (הפסד הון של כאחוז) ונסחרה בסוף השבוע בתשואה לפדיון של 2.05%. האיגרת הגרמנית נסחרה בסוף השבוע בתשואה לפדיון של 1.86%, הגבוהה ב-9 נ"ב מאשר לפני שבוע.

על רקע הסביבה הנוכחית אנו ממשיכים להעדיף איגרות חוב קונצרניות איכותיות (לא של בנקים), על פני איגרות החוב של מדינות.