במזה"ת מלבים את האש, בארה"ב מאריכים מקלות ובאירופה... פסגות.

במזה"ת מלבים את האש, בארה"ב מאריכים מקלות ובאירופה משלימים עם המציאות. פסגות.


סופ"ש של ירידות בשוקי חו"ל ועלייה משמעותית במתיחות באזור, תפגע כנראה במצב הרוח הכללי בקרב המשקיעים. גם העלאת הדירוג של S&P, שהגיעה כמו מתנה לחג עבור שר האוצר, לא תצליח לשנות את הסנטימנט השלילי.

המתיחות בסביבה הביטחונית
כידוע, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לחזות את ההשפעה האפשרית של המתיחות בסביבה הביטחונית על השווקים או על הכלכלה. כיוון שלא ממש ברור מהם התרחישים האפשריים בסביבה הגיאו-פוליטית ומה הסבירות לכל תרחיש שכזה, לא ניתן לומר בבירור עד כמה שוקי המניות והאג"ח מתמחרים את הסיטואציה הנוכחית. מה שכן, כמו תמיד, השוק מתמחר בסבירות מסוימת תרחישים שליליים (וחיוביים) כאלו ואחרים וככל שהמתיחות מסלימה הסבירות שהמשקיעים יראו להתממשות התרחישים השליליים תלך ותגבר, מה שיבוא לידי ביטוי בסנטימנט שלילי בשווקים. בהסתכלות קצת יותר ארוכה, ניתן לומר כי ברוב התרחישים, ההשפעה על השווקים תחלוף ותתבטל אל מול השפעת התופעות הכלכליות שיהיו. באשר להשפעה הכלכלית של המתיחות עם טורקיה, החמרת יחסי הסחר בין המדינות עלולה לפגוע בייצוא למדינה המהווה כ-4% מסך הייצוא (ללא יהלומים וביטחוני, נתוני 2010) במשק.

S&P מעלה את ישראל לדירוג A+
• העלאת הדירוג, שהתלבשה לשר האוצר ולשר העל לענייני כלכלה כמו כפפה ליד, באה בעקבות המדיניות האחראית של הממשלה לשמור על גרעון נמוך ולהמשיך בתוואי הפחתת יחס החוב לתוצר.
• הנחנו לפני כן כי הממשלה לא תפרוץ את התקציב בעקבות אירועי המחאה. העלאת הדירוג רק מחזקת הנחה זו.
• סוכנות הדירוג מודי'ס העלתה את ישראל ל-A+ כבר באפריל 2008 כך שלמעשה S&P רק משלימה פערים. הבאה בתור היא פיץ' שתעלה את הדירוג גם כן.
• בעיתונות הכלכלית המקומית שכחו להזכיר אבל ב-S&P דואגים לציין כי "כל קונפליקט צבאי משמעותי עלול להשפיע לשלילה על הדירוג, אם הוא יפגע בהשקעות, בצמיחה ובמדיניות הפיסקאלית".
להעלאת הדירוג לא תהיה השפעה על השווקים. ראשית, בגלל העובדה שע"פ מודי'ס ישראל מדורגת A+ כבר יותר משלוש שנים. שנית, בגלל ההשפעות החזקות יותר של הכלכלה עולמית והסביבה הגאו-פוליטית. אנחנו לא מצפים שבעקבות העלאת הדירוג משקיעים זרים ירוצו עכשיו לישראל, יהיה טוב אם אלו שכבר היו פה לא בדרך לנתב"ג.

אובמה מאריך את המקל
כבר תקופה ארוכה שאנו משתמשים באנלוגית מרוץ השליחים בכלכלה האמריקאית. כרגע המדינה היא זו שרצה ומייצרת את הצמיחה והיא מעוניינת להעביר את המקל בשלב כלשהו לסקטור הפרטי. באוקטובר 2010, כאשר אובמה הכריז על תוכנית הרחבה בהיקף של 860 מיליארד $, טענו שהממשל מאריך את המקל כיוון שניסיון ההעברה לא צלח. התוכנית החדשה עליה הכריז אובמה ביום חמישי היא פשוט הארכה נוספת. אם נמשיך להשתמש באנלוגיית המרוץ, בסופו של דבר הארכות אלו יעלו למשק האמריקאי בהתכווצות שרירים אדירה. כל דולר שהממשל מזרים כיום למשק ישולם בעתיד ע"י קיצוצים חדים בתקציבים ו/או העלאת מיסים אשר יגרמו לצמיחה איטית בארה"ב ובעולם כולו.

באשר לתוכנית עצמה:
• התוכנית מורכבת משני חלקים עיקריים: הטבות מס בהיקף של 250 מיליארד דולר, שסביר להניח שיאושרו בקונגרס, וסעיפים נוספים (הארכת דמי אבטלה + השקעה בתשתיות + תמיכה במדינות וערים) שסביר להניח שלא יעברו את הקונגרס הרפובליקני.
• הטבות המס הן למעשה הארכה של ההטבות מ-2011:
• בצד העובדים, המס המשולם לביטוח לאומי שהופחת ב-2011 מ-6.2% ל-4.2% לא יועלה ואף יופחת ל-3.1% בלבד.
• בצד המעסיקים, עסקים קטנים יזכו להפחתה מ-6.2% ל-3.1% בהפרשות לביטוח לאומי עבור עובדים בהיקף של עד 5 מיליון דולר בשנה. בנוסף, העסקת עובדים חדשים תפטור לחלוטין את צד המעסיק מההפרשות במהלך 2012. חלק זה בתוכנית יתמוך בעיקר בחברות הקטנות והבינוניות המהוות כ-45% מהיקף המשרות במשק.
• תמריץ נוסף למעסיקים, חד פעמי, בגובה של 4000 דולר על העסקת עובד שהיה מובטל יותר מ-6 חודשים.
• הארכת הטבת הפחת המואץ (פחת של 100% ב-2012 על השקעות חדשות).
• כנגד כל אלו הבטיח אובמה כי יגביר את הקיצוצים ב-2014, על מנת לשמור על היעדים הפיסקאליים ארוכי הטווח. אובמה לא פירט כיצד בדיוק יתבצע הקיצוץ.
• ע"פ האנליסטים של גולדמן זאקס, התרומה של התוכנית לצמיחה של 2012 תסתכם ב-0.4%. זאת במקום תרומה שלילית של 1.1% ללא התוכנית, כתוצאה מסיום ההטבות שהייתה אמורה להתבצע בסוף השנה.

בניגוד לשנה שעברה, המשקיעים בחרו לתת את תשומת לבם לבעיות ולירידות החדות במדדים באירופה כאשר ה-DAX נפל ב-4% וה-CAC ב-3.6%. ה-S&P 500 ירד בשישי ב-2.7% והתשואות על אג"ח ל-10 שנים הגיעו לשפל היסטורי (מאז החלו הרישומים היומיים ב 1962) של 1.92%. בינתיים גם חלקו הארוך של עקום התשואות האמריקאי ממשיך להתמתן כאשר פער התשואות בין האג"ח ל-10 שנים ול-30 שנים ממשיך לפחות ועומד על 133 נ"ב, לעומת 147 נ"ב לפני חודש, וזאת בשל התגברות ההערכות כי הפד יודיע על הארכת המח"מ של המאזן שלו ע"י רכישה של אג"ח ל-30 שנה.

מקבלי ההחלטות באירופה יקריבו את יוון
מי שחשב שתוכנית הסיוע השנייה ליוון תצליח לייצב את השווקים קיבל בסוף השבוע את התשובה. כמדי רבעון, עת צריך הפרלמנט היווני להתכנס ולהסכים לעמוד בתוכניות הצנע הקשות אשר מהוות תנאי להמשך קבלת סיוע מהאיחוד האירופי, חוזרים המשקיעים להעריך כי יוון לא תצליח לעמוד בתוכניות ותפשוט רגל. ההערכות האלו גרמו בשישי לשמועות על דיפולט של יוון ב-48 השעות הקרובות, אשר גררו את השווקים באירופה כלפי מטה. שר האוצר היווני טרח כמובן להכחיש אבל למעשה אין כבר טעם, 48 שעות או 48 ימים, אין ספק כי יוון לא תצליח לעמוד בצעדי הצנע אליהם היא מחויבת ותאלץ בסופו של דבר להכריז על פשיטת רגל. מצד שני, אנו מעריכים שהמערכת הבנקאית באירופה תצליח להתמודד עם הסדר חוב ומחיקה של כ-50 סנט על כל אירו חוב יווני. הבעיה היא כידוע, החששות להתדרדרות באיטליה וספרד שם חזרו התשואות לעלות ועומדות כיום על 5.38% ו5.12% בהתאמה (אג"ח ל-10 שנים). עלייה זו מגבירה את החששות ממשבר פיננסי כפי שאלו באו לידי ביטוי במרווח בין הריבית הבין-בנקאית לריבית האוברנייט שעלה ל-83 נ"ב.
בפגישת שרי האוצר של מדינות ה-G7 ביום שישי ניסו שרי האוצר של צרפת וגרמניה להרגיע את השווקים והבטיחו כי הם ידאגו למערכת הבנקאית בגוש האירו. הצהרה זו מעניינת בעיקר בגלל שעד כה הבטיחו מקבלי ההחלטות באירופה לדאוג גם לכך שאף מדינה בגוש האירו לא תפשוט רגל. האם האירופאים מבינים שהבעיה היא לא יוון ושעדיף להקריב אותה עכשיו בשביל לתת את כל תשומת הלב להתמודדות עם הבעיות באיטליה וספרד? כאמור, להערכותינו כן, הסדר החוב של יוון אינו רחוק עוד.

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו – פסגות בית השקעות