סקירת שוק ההון בארץ: אם בבנק ישראל רוצים... מיטב.
סקירת שוק ההון בארץ: אם בבנק ישראל רוצים להפחית את הריבית – זה הזמן. מיטב.
מאקרו:
> נראה שהמחאה החברתית משפיעה, ולרעה, על ההוצאה הצרכנית.
> להערכתנו, בבנק ישראל ישקלו בצורה רצינית הפחתה של הריבית, על רקע ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים ובחזית המאקרו כלכלית. כך, גם הפחתה של 50 נ"ב, מחר, לא תפתיע.
> עם זאת, נראה כי השיקולים להותיר הריבית ללא שינוי יגברו.
> בהתאם, תהליך הריסון המוניטרי צפוי להיעצר למספר חודשים.
אגרות חוב:
> המסחר באיגרות החוב התנהל במגמה שלילית.
> איגרות החוב הממשלתיות הובילו את המגמה השלילית.
> איגרות החוב הקונצרניות האיכותיות, הצמודות למדד, מהוות חלופה טובה לאג"ח הממשלתיות, בכל מח"מ.
מאקרו
מכירות ברשתות השיווק
השבוע התפרסמו נתוני המכירות (פדיון) של רשתות השיווק לחודש יולי. נתונים אלה, משמשים כאינדיקאטור לצריכה הפרטית של הצרכן המקומי.
נראה כי, המחאה החברתית נותנת אותותיה, והמכירות ברשתות השיווק במחירים קבועים לאחר ניכוי עונתיות התכווצו ב-1.9% בחודש יולי לאחר שעלו ב-1.6% בחודש יוני וב-0.5% בחודש אפריל.
מתחילת השנה, לאחר הירידה החדה שנרשמה בחודש האחרון, גדלו המכירות של רשתות השיווק במחירים קבועים ולאחר ניכוי עונתיות בכ-0.4%. קבוצת הצריכה שהובילה גידול זה הייתה המוצרים בני-הקיימא.
לשלילה, נציין את המכירות בחודש יולי ברשתות המזון אשר התכווצו ב-6.6% במחירים קבועים לאחר ניכוי עונתיות. ירידה זו הביאה את 'מדד פדיון רשתות המזון' לרשום את הרמה הנמוכה ביותר שלו מאז אוקטובר 2009.
אין ספק כי מדובר בנתונים שליליים למצבו של הצרכן הישראלי שבחר בחודש יולי לרכוש כמות קטנה יותר של מוצרים, בעיקר על רקע העובדה כי בחודש זה נרשמה הוזלה במחירים המוצרים (מדד המחירים לצרכן רשם ירידה של 0.3%).
על רקע המחאה הגוברת לגבי המחירים בארץ, אשר צפויה להביא בחודשים הקרובים ללחץ גובר להורדת מחירים, על רקע הירידה במכירות, הרווחיות של רשתות השיווק צפויה להיפגע בחודשים הקרובים.
לקראת החלטת הריבית
להוציא העלאת ריבית, יציבות עד הפחתה של 50 נ"ב אפשריות באותה מידה.
מחר צפוי נגיד בנק ישראל להכריז על גובה הריבית לחודש ספטמבר. להוציא את האפשרות של העלאת ריבית, אשר לדעתנו לא נמצאת כלל על הפרק מפאת ההתפתחויות האחרונות, הן בשווקים הפיננסיים והן בפעילות המאקרו-כלכלית העולמית ובמיוחד המקומית, נראה כי נגיד בנק ישראל שוקל בין שתי אפשרויות.
הראשונה, היא הותרת הריבית ללא שינוי והשנייה, היא הפחתתה. יתר על כן, במידה ונשקלת האפשרות להפחתת הריבית, נשאלה השאלה בכמה.
אין ספק כי תנאי הרקע יביאו את הנגיד לשקול הפחתת הריבית. העובדה כי הריבית עלתה בצורה משמעותית מרמת השפל של 0.5% מספקת די תחמושת במחסנית של הנגיד. על כן, במידה והוא חושש מפני האטה משמעותית בישראל, ניתן לצפות כי תתרחש הפחתה של הריבית ואף בשיעור
חד
של 50 נ"ב.
להפחתת ריבית עלולות להיות 2 השלכות שליליות. הסכנה המרכזית, המיידית, העלולה לנבוע מהפחתת ריבית היא יצירת רוח גבית לענף הנדל"ן, המתאפיין גם כך ברמות מחירים גבוהות. עם זאת, בהשפעת המהלכים שביצע בנק ישראל בשנה האחרונה בתחום זה, נראה כי הסכנה תהיה מוגבלת מאוד.
חשש נוסף, הוא מבנייה מחודשת של לחצים אינפלציוניים. נראה, שזו לא הבעיה המרכזית שצריכה להטריד כרגע את הבנק, אשר צפוי לעמוד ביעד היציבות השנה.
מנגד, בעד הותרת הריבית ללא שינוי יתמכו מחירי הדיור (והשכירויות) הממשיכים להתייקר, הפעילות המשקית הנמשכת (גם אם בקצב מתון מאשר לפני חצי שנה) ושע"ח הסביר אשר לא מחייב הפחתת ריבית מהירה. יתר על כן, חשוב לזכור כי בבנק ישראל מעוניינים להעלות את הריבית לרמה שלדעתם היא נורמאלית למשק כאשר רמת הריבית הנוכחית היא אפסית במונחים ריאליים, כלומר היא תומכת בפעילות הכלכלית. להערכתנו, בעת קביעת הריבית בנק ישראל צריך להתייחס לעובדה כי אסור לכלכלה המקומית להתרגל לפעול במצב שבו רמת הריבית הריאלית היא אפסית, בדומה למתרחש ביפן.
לפיכך, אנו סבורים כי נגיד בנק ישראל יבחר להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%. עם זאת, כאמור גם הפחתה של 50 נ"ב לא תפתיע אותנו.
ביחס לחודשים הקרובים. אין ספק, כי קשה מאוד לראות עלייה של הריבית, לפחות עד סוף השנה. לעת עתה, נראה כי הסבירות להפחתת ריבית גבוה מאשר להעלאתה. העלאות הריבית עשויות להתחדש בראשית 2012, לאחר שוך הסערה (ולא Irene)
שוק האג"ח
נדנדה שבועית במחירי האגרות הממשלתיות
הפעילות הערה בשוק האג"ח המקומי שאפיינה את השבועות האחרונים נחלשה בשבוע המסחר האחרון. זו באה לידי ביטוי במחזורים נמוכים ובמגמה שלילית שנרשמה גם באפיק הצמוד וגם באפיק השקלי.
בצד המסחר באיגרות הממשלתיות, נרשמה תמונת ראי למסחר בשבוע הקודם.
במנוגד לרווחי ההון שנרשמו בשבוע המסחר הקודם, השבוע, שני האפיקים רשמו הפסדי הון, כאשר האפיק השקלי הוא זה שרושם את השינוי הגדול היותר במחירו. האפיק השקלי רשם הפסד הון של 0.6% בעוד שהאפיק הצמוד איבד 0.3% מערכו.
בנוסף, בשבוע הקודם, עיקר הרווחים בשני האפיקים (הן השקלי והן הצמוד) התרכזו בחלק הארוך של העקום. כך, גם השבוע, במהופך לאשר קרה בשבוע הקודם, עיקר הפסדי ההון התרכזו בחלק הארוך של העקום. אנו ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה למח"מ הממשלתי הארוך אשר אינו מגלם לדעתנו יחס תשואה מול סיכון שהוא ראוי דיו.
בסיכום השבועי, האיגרת הממשלתית השקלית ל-10 שנים (ממשלתי שקלי 0122) רשמה הפסד הון של 1.8% בעוד שהאיגרת הממשלתית הצמודה ל-10 שנים (גליל 5903) השילה מערכה 0.9%.
הגורם הראשי שתרם לעליית התשואה באיגרות הארוכות הממשלתיות היה עליית התשואות של האג"ח הממשלתיות בארה"ב (האג"ח הממשלתית ל-10 שנים עלתה ב-18 נ"ב בשבוע האחרון והגיעה לתשואה לפדיון של 2.24%).
כתוצאה משינויים אלה, ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון ירדו בטווחים הקצרים ועלו בטווחים הארוכים. הציפיות לשנתיים הגיעו לרמה של 2.14% מרמה של 2.21%. הציפיות לעשר שנים עלו ב-7 נ"ב והגיעו לרמה של 2.61%.
המסחר באיגרות החוב הקונצרניות התנהל בשבוע שחלף במגמה שלילית – אחרי עליות השערים שנרשמו בשבוע הקודם (רווחי הון ממוצעים של כ-3%). עם זאת, איגרות החוב ה"איכותיות" נפגעו פחות. מדד התל-בונד 20 השיל 0.13% כאשר מדד התל-בונד 40 הפסיד 0.39%. התל-בונד השקלי, בדומה למגמה באיגרות הצמודות, השיל מערכו 0.16%.
המרווחים בין מדד התל-בונד 20 לבין האיגרות הממשלתיות המתאימות התכווץ השבוע ב-14 נ"ב והגיע לרמה של 228 נ"ב – לאחר שמרווח זה התרחב ב-62 נ"ב בשבוע הקודם.
בתל-בונד 40, הקבוצה של האיגרות הפחות "איכותיות" מאלה שנמצאים בתל-בונד 20, נרשמה התרחבות קלה של 4 נ"ב. נראה כי בשוק עדיין קיים חשש מפני מיתון חוזר ולכן אנו עדיין לא רואים מעבר חוזר של משקיעים לאיגרות לכל האיגרות הקונצרניות, אלא רק לאלה הבטוחות יותר.
המלצות השקעה:
(1) אנו ממשיכים לנקוט בעמדה כי איגרות החוב הקונצרניות שברמת דירוג גבוה עשויות להיות חלופה ביותר לאיגרות החוב הממשלתיות.
(2) לאור הירידה החדה בציפיות האינפלציה ישנה עדיפות לביצוע החשיפה לאפיק הצמוד באמצעות איגרות חוב קונצרניות צמודות למדד.
(3) הואיל והחשש מפני העלאת ריבית פחת משמעותית אזי ניתן להאריך מח"מ לכל רמת סיכון נתונה.
