סקירת שוק ההון בארץ: בנק ישראל יעמוד ביעד... מיטב.

סקירת שוק ההון בארץ: בנק ישראל יעמוד ביעד יציבות המחירים ב-2011. מיטב.


מאקרו:
> המחאה עוזרת לפישר. מדד המחירים לצרכן בחודש יולי ירד ב-0.3%.
> מדד אוגוסט צפוי להתייקר ב-0.3%.
> האינדיקטורים לפעילות המשקית מצביעים על האטה בקצב הצמיחה.
> כך, ריבית בנק ישראל צפויה להישאר ללא שינוי, לפחות עד סוף השנה.
אגרות חוב:
> המסחר באיגרות החוב התנהל במגמה חיובית.
> הפעם היו אלה איגרות החוב הקונצרניות שהובילו בעליות מחירים.
> לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן, ציפיות האינפלציה המשיכו במסע מטה.


מאקרו

מדד המחירים לצרכן לחודש יולי
מדד המחירים לצרכן לחודש יולי ירד ב-0.3%, בהשוואה לחודש יוני. זאת, לעומת הערכתנו להתייקרות של 0.2%.

הוזלת המחירים נרשמה בעיקר בסעיפי ההלבשה וההנעלה (8.1%), שירותי מים וביוב לצריכה פרטית (4.7%), דלק ושמנים לכלי רכב (3.0%), שירותי התקשורת (1.1%). כמו כן, מוצרי המזון הוזלו ב-0.6%.

מנגד, ההתייקרויות המרכזיות במדד היו: קבוצת הבריאות (2.1%), התרבות והבידור (ב-0.7%) והדיור (ב-0.4%).

אין ספק כי ההפתעה במדד המחירים לצרכן לחודש יולי הייתה גבוהה. במיוחד, על רקע העובדה כי זו הגיעה מקשת רחבה של מוצרים ושירותים ולאו דווקא מקבוצה בודדת. במיוחד בלט הפער בפריטי מזון ופירות וירקות. כך, ביולי נרשמה הוזלה של 1.2% במחירי ירקות. זאת, לעומת התייקרות של 14% במחיריהם הסיטונאיים ובהשוואה להתייקרות בשיעור של כ-7% בשלושת חודשי יולי האחרונים. ייתכן, כי המחאה החברתית השפיע על מחיריהם של מוצרי מזון שונים באופן משמעותי.

כמו כן, בחודש יולי נרשמה התייקרות של 0.2% בלבד בסעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (חוזי שכר דירה מתחדשים), לעומת 1.1% ביולי שעבר ובהשוואה להתייקרות ממוצעת של 1.9% ב-5 השנים האחרונות. ייתכן כי המחאה החברתית משפיעה גם על משכירי הדירות.

מתחילת השנה, הסתכמה עליית מדד המחירים לצרכן ב-1.9%. ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2011 לעומת יולי 2010), עלה המדד הכללי ב-3.4%. ירידה משמעותית בהשוואה לנתון הקודם (יוני 2011 לעומת יוני 2010) שעמד על 4.2%.

על-פי נתוני המגמה לחודשי אפריל-יולי, קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן הוא 0.6%. לשם השוואה, בחודש אפריל (נתוני מגמה של חודשי פברואר-אפריל) עמד נתון זה ברמה של 4.8%. ללא דיור, נתוני המגמה לחודשי אפריל-יולי מצביעים על הוזלה של 1.2% במחירים.

חדשה פחות חיובית בקשר לפרסום הנוכחי הינה המשך התייקרות במחירי הדירות. על פי מדד מחירי הדירות (שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.7% בחודשים מאי-יוני, לעומת חודשי אפריל-מאי. ב-12 החודשים האחרונים, עלו מחירי הדירות ב-12.5%. כזכור, התייקרות של 0.2% נרשמה בחוזי שכר הדירה המתחלפים (מדד שירותי הדיור בבעלות דיירים), האטה לעומת החודש הקודם, ונתון נמוך מהצפוי לאור העונתיות בחודשי יולי-אוגוסט המאופיינת בעליית מחירים.

מבט לחודשים הקרובים
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט צפוי לעלות בשיעור של 0.3%. המחירים בחודש זה יהיו מושפעים מהתייקרות של 2.0% באחזקת דירה, כתוצאה מהעלאת תעריפים החשמל ושל 1.9% במחירי הירקות והפירות.
מנגד, צפויה הוזלת מחירים עונתית בסעיפי ההלבשה וההנעלה וגם המשך הוזלות מחירים בסעיפי המזון בהשפעת המחאה החברתית.

לאור הוזלות המחירים שנרשמו ביולי צפוי כי מדד המחירים לצרכן בשנת 2011 יעלה בשיעור של 2.7%, אשר נמצא בתוך יעד יציבות המחירים (הצליח לפישר...). יתר על כן, אנו צופים כי ב-12 החודשים הקרובים יתייקרו המחירים בשיעור של 2.7%

האטה בצמיחה ברבע השני של 2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אמדן ראשון לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) לרבע השני של שנת 2011. כך, במחירים קבועים ולאחר ניכוי עונתיות, התרחב התמ"ג ברבע הנדון בשיעור שנתי של 3.3%. זאת, בהמשך לעלייה של 4.7% ברבע הראשון של 2011 והתרחבות של 7.4% ברבע הרביעי של שנת 2010.

התמ"ג העסקי גדל ברבע הנדון בשיעור של 1.9% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.1% ברבע הקודם והתרחבות של 8.7% ברבע הרביעי בשנת 2010.

מבין השימושים שהובילו את הצמיחה נציין את:
(1) ההוצאה לצריכה פרטית התרחבה ב-2.2% ברבע הנוכחי (מונחים שנתיים). ההוצאה לצריכה של מוצרים בני קיימא התכווצה ב-14.5% בהשוואה לחודש הקודם (לאחר שזו צמחה ב-43.5% בהשוואה לרבע הרביעי של 2010). התכווצות בעצמה זו מצביעה על חשש גובר בביטחון הכלכלי של התושבים ולכן הוציאו חלק קטן יותר מההכנסה הפנויה על מוצרי מותרות.

(2) ההשקעה בנכסים קבועים גדלה ב-8.8% (מונחים שנתיים). ההשקעה בבנייה למגורים התרחבה ב-24.1% בעוד שהצמיחה בהשקעה בענפי המשק הואטה לקצב של 2.3%.

(3) באופן מפתיע אולי, ביצוא הסחורות והשירותים נרשמה צמיחה של 3.4%, אמנם לא מדובר בהאצה בצמיחה, אך העובדה כי הייצוא לא התכווץ הינה נתון חיובי לאור התמורות בעולם, בעיקר באירופה ובארה"ב.

מנגד, מבין הסעיפים שגרעו מהצמיחה בתמ"ג נציין את:
(1) ייבוא הסחורות והשירותים, התרחב ב-13.6% (שיעור גבוה משל הייצוא) ולכן תרומת סחר-החוץ לצמיחה הייתה שלילית. עם זאת, הייבוא החזק הצביע על ביקושים חזקים במשק המקומי, כך שלא בהכרח מדובר בנתון שלילי למשק המקומי.

(2) בהוצאה הממשלתית נרשמה צניחה חדה של 5.0% בהשוואה לרבע הקודם (מונחים שנתיים). נזכיר, כי סעיף זה היה ממנועי הצמיחה העיקריים של הרבע השלישי בשנת 2010 (התרחב ב-7.4%). עם זאת, גם פה אין התמונה פסימית הואיל וצפוי תיקון ברבעים הקרובים לקצב ההוצאה השנתי ארוך הטווח (בין 3.0%-2.5%).

אין ספק כי נתוני התמ"ג מציגים תמונה פחות אופטימית למשק הישראלי. במיוחד לאור הצמיחה המואצת בשנתיים האחרונות.

עם זאת, וגם על רקע נתון זה שהינו מעט פחות אופטימי, אנו ממשיכים להעריך כי הצמיחה בשנה הנוכחית תסתכם ברמה של 5%. ובכ-4% בשנה הבאה.

שוק האג"ח – רווחי הון באיגרות הקונצרניות

פעילות הערה בשוק האג"ח המקומי נמשכה גם השבוע (עד סוף יום ד'). המגמה החיובית נמשכה באיגרות הממשלתיות, כאשר בניגוד לשבוע הקודם, גם איגרות הקונצרניות מצטרפות לעליות השערים.

על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן, שהפתיע והיה נמוך משמעותית מהקונצנזוס (הרחבה בפרק המאקרו), רשם האפיק השקלי רווחי הון גבוהים יותר (רווחי הון ממוצעים של 0.8%), לעומת האיגרות הממשלתיות הצמודות, שרשמו רווחי הון של 0.1%, בממוצע.
עיקר הרווחים בשני האפיקים (הן השקלי והן הצמוד) התרכזו בחלק הארוך של העקום. 3 גורמים שתרמו לעליית מחיר האיגרות הארוכות הממשלתיות היו הרצון לנוע לעבר נכסים בטוחים; ירידת התשואות של האג"ח הממשלתיות בארה"ב (האג"ח הממשלתית ל-10 שנים ירדה ב-12 נ"ב בשבוע האחרון והגיעה לתשואה לפדיון של 2.22%); ו-הירידה בציפיות האינפלציוניות. בסיכום השבוע, האיגרת ל-10 שנים (ממשלתי שקלי 0122) רשמה רווח הון של 1.4%. יתר על כן, בעקבות המדד, התגברה ההערכה בכל האמור לתוואי הריבית של בנק ישראל כי זו לא צפויה לעלות בחודשים הקרובים (וקיים אף סיכוי כי זו תופחת, במידה והמשבר העולמי והמקומי יתגברו).
בחלק הקצר של העקום, נרשמו רווחי הון באפיק השקלי, בעוד שבאפיק הצמוד נרשמו הפסדי הון.

כתוצאה משינויים אלה, ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון המשיכו לרדת. הציפיות לשנתיים הגיעו לרמה של 2.15% מרמה של 2.30%. הציפיות לעשר שנים ירדו ב-7 נ"ב והגיעו לרמה של 2.55%.

איגרות החוב הקונצרניות התנהלו בשבוע שחלף במגמה חיובית – אחרי ירידות השערים שנרשמו בשבוע הקודם (הפסדי הון ממוצעים של כ-5%). מדד התל-בונד 20 רשם רווח הון של 2.65% כאשר מדד התל-בונד 40 הוסיף לערכו 3.25%. התל-בונד השקלי, בדומה למגמה באיגרות הממשלתיות, רשם עליות שערים גבוהים יותר של 4.00%.
המרווחים בין מדד התל-בונד 20 לבין האיגרות הממשלתיות המתאימות התכווץ השבוע ב-62 נ"ב והגיע לרמה של 231 נ"ב – לאחר שמרווח זה התרחב ב-85 נ"ב בשבוע הקודם.
נראה כי השוק תיקן את ירידות השערים החדות שנרשמו בשבוע הקודם – שחלקם היו תוצאה של "אפקט עדר" פסיכולוגי ולאו דווקא מתוך שיקולים כלכליים גרידא.

אנו ממשיכים לנקוט בעמדה כי איגרות החוב הקונצרניות שברמת דירוג גבוה עשויות להיות חלופה ביותר לאיגרות החוב הממשלתיות, אשר רשמו רווח הון נאים בתקופה האחרונה.

לאור הירידה החדה בציפיות האינפלציה ישנה עדיפות לביצוע החשיפה לאפיק הצמוד באמצעות איגרות חוב קונצרניות צמודות למדד.

כמו כן, הואיל והחשש מפני העלאת ריבית פחת משמעותית אזי ניתן להאריך מח"מ לכל רמת סיכון נתונה.

המדד המשולב
המדד המשולב למצב המשק עלה ב-0.2% בחודש יולי, בדומה להתרחבות בשיעור דומה בארבעת החודשים הקודמים.

באשר להתפתחות רכיבי המדד, מדד הייצור התעשייתי ירד בחודש יוני בשיעור של 2.9%, לאחר עליה של 2.3% בחודש מאי. מדד הפדיון של המסחר והשירותים התכווץ בחודש יוני ב-0.4% לאחר שעלה 2.2% בחודש מאי. מדד יצוא השירותים קטן בחודש יולי בשיעור של 3.2% לאחר שהתרחב ב-4.0% בחודש יוני. מדד יבוא תשומות לייצור גדל בחודש יולי בשיעור של 0.6%, לאחר שירד ב-4.5% בחודש יוני. מדד יצוא הסחורות התרחב בחודש יולי בשיעור של 0.2%, בהמשך להתרחבות של 2.0% בחודש יוני. מדד יבוא מוצרי צריכה עלה בחודש יולי בשיעור של 3.0%, לאחר ירידה של 6.7% ביוני.

אין ספק, כי עוצמת הצמיחה במחצית השנייה של 2010 וברבע הראשון של 2011, לא צפויה לחזור במחצית השנייה של 2011. אי לכך, ובהשפעת הירידה בציפיות האינפלציה והמערבולת העולמית, אנו צופים כי בנק ישראל יותיר את הריבית על כנה, ברמה של 3.25% לפחות עד סוף השנה.
יתר על כן, במידה ותתפתח האטה נוספת (סבירות נמוכה), על רקע התמתנות האינפלציה, ניתן להניח כי בבנק ישראל יבחרו להיות אקטיביים ואף להפחית את הריבית.