פרשת "עקב"-על שכל ודמיון

בס"ד
ד"ת אלו, יהיו לע"נ הנרצחים בפיגועי הטרור. הי"ד.

פרשת "עקב"
בפרשתנו, ממשיך משה רבנו ע"ה, בנאום שנשא לבני ישראל לפני מותו. לקראת פירוט המצוות שיהיה בפרשות הבאות, הוא עוסק בפרשה זו בנושאים עקרוניים ורוחניים שהם בבחינת מבוא למצוות.

אנו קוראים את הפסוק [דברים יא,ו] : "וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל:"
ויש לתמוה, מדוע הזכיר דתן ואבירם, ולא הזכיר קרח שהיה עיקר המחלוקת, כי דתן ואבירם נטפלו לקרח מצד שכונתם, אבל קרח היה עיקר המחלוקת, והיה ראוי להזכירו יותר?

הרמב"ן, מתייחס לכך, ומציין כי איש זר הקרב להקטיר קטורת,הוא מלאוי התורה [במדבר יז,ה], ולעולם הוא נענש לדורות. כאשר קרה גם לעזיהו, על כן לא מנאו באותות המדבר. עכ"ל.

אולם, הר"ן [ דרוש עשירי] מבאר כי תשובה לשאלה זו סובבת על עניין אחד: אהבת השי"ת, ויראתו. זו כותב הר"ן, דבר קל מצד אחד, ודבר קשה מצד אחר. ונסביר:

למעשה, הקלות בכל דבר, הוא להגיע לאיזה דבר מה שיש לו נטייה אליו בטבע, כאשר נראה שזריקת האבן למטה הוא דבר קל מאד, מפני שיש לאבן בעצמה וטבעה נטייה לצד המטה, וזריקת האבן למעלה דבר קשה מאוד, מפני שאין לה נטייה אל אותו הצד אלא הפכו. ועל זה הדרך ,יראה כי היות האדם אוהב וירא השם יתברך, קל עליו מצד [אחד] וקשה מצד [אחר]. ובזה הדרך יתברר ענין אהבת ה' יתברך מה היא, כאשר נתברר עניין היראה.

וכך הוא מסביר:
יסוד גדול הוא לדעת כי לאדם שני כוחות. האחד פונה אל צד המעלה, ושם יש לו נטיה אליו בטבע. והשני הוא פונה אל צד המטה ואליו תשוקתו. וכל אחד מאלו קל מאד להגיעו למה שנטיתו אליו, כאשר הוא בכל אחד מהדברים. הכוח אשר הוא פונה למעלה, הוא הכוח השכלי אשר הוא משתוקק לדברים השכליים, והוא אוהב וחושק אותם. כי האהבה בכל אחד מהדברים, הוא ציור איזה דבר נאות לאיזה כוח, וכשיצוייר הדבר ההוא, (ו)יתעורר הכח המתעורר, ויתאוה [הכח ההוא] שיגיע לדבר (הכח) ההוא, וכשיגיענו, יתענג הכוח ההוא מפני שהוא מושגו המיוחד אליו.

כי האוהב המאכל על צד המשל, מצייר ראשונה טעמו והתאוותו לחוש הטעם, ואחר זה הציור ימשך התעוררות כוסף ותאווה שיגיע זה המוחש אל זה החוש, וכשיגיע בו, יתענג בהגעתו מפני שהוא מושגו המיוחד. כן הכוח השכלי, להיות מושגיו בדברים המושכלים, כשיצייר אותם בכלל, יתעורר שיגיעו בו בפרט ושלמות, וכשיפותחו בו, יתענג בהם בתכלית העונג, כי [כ]כל (עוד) שיהיה [כיסופו] יותר חזק, והמושג יותר שלם, יהיה התענוג יותר.
ומאשר כוח השכלי באדם יותר חזק מכל כוחותיו ומושגיו ביותר שלמות, יתחייב שיתענג יותר שכלו במושגיו מכל מה שיתענגו הכוחות כולם במושגיהם. ויחוייב אם כן שיאהב ויכסוף להדבק בה' יתברך בתכלית. ותכלית ההתדבקות האפשרי בו, הוא להתבונן בדרכיו ובנפלאותיו ומה שאפשר להשיג ממנו. וכאשר יתבונן בהם, יתענג זה הכח בתכלית התענוגים, להיותו זה מושגו היותר שלם.
ויתחייב מזה שיהיה לשכל כוסף חזק להמשך אחר מצוותיו. כי השכל בוחר תמיד הדברים הרצויים ובורח מהמגונים, וזה לעצמותו.

ומנגד, הכוח השני, נטיה טבעית הפך הכוח השכלי, והוא הדמיון אשר באדם. כי זה הכוח, פונה לעולם אל התאוות אשר ישתתף האדם בהם עם הבהמה, והחושים כולם נשמעים יותר לזה הכוח, מאשר נשמעים לשכלו, וזה לשלש סיבות, אחד מצד הדמיון אשר ביניהם, והוא שהדמיון והחושים כולם כוחות גשמיות, והשכל עצם בלתי גשמי, וכל הדברים נמשכים יותר אחר דומיהם. והסיבה השנית, שהדברים המדומים אשר תחת ממשלת הדמיון מוחשים נגלים, והדברים המושכלים נסתמים ונעלמים. והסיבה השלישית מפני קדימת ממשלתו בזמן, והוא כי התינוק מעת לידתו מושל דמיונו בחושיו, ואין השכל מנהיג אותם עד שיעמוד על דעתו.

ולזה הזכיר דתן ואבירם, ולא הזכיר קרח שהוא עיקר למחלוקת, לפי שדמיון האדם אינו כוסף תאוות העולם והנאותיו לעצמו לבד, אבל להורישם לבניו, עד שרוב בני אדם יהיה עיקר השתדלותם בזה, וכמעט לא יחושו לעצמם, אבל יחטיאו נפשם ויעמיסוה עונות, כדי שיוכלו להנחיל לבניהם הארמונות והמעונות. וזאת הנחלה היא נחלה מבוהלת ולא תבורך, עד שלפעמים ברוב, האדם בעצמו אשר קיבץ העושר ההוא בלא משפט, בחצי ימיו יעזבנו, ולא יישאר עמו כי אם העוון.

הבנים,חלק מה מאביהם. ולכן הזהירם שלא ימשכו אחר דמיונם בזה, כי גם זה אינו דבר קיים. הלא תראו אשר עשה לדתן ולאבירם, אשר הכה השם יתברך בשבט עברתו את בתיהם ואת אהליהם, ולא נשאר מהם שריד ופליט, ולכן הזכירם ולא הזכיר קרח, כי בני קרח לא מתו כמו שאמר הכתוב (במדבר כו יא), אבל דתן ואבירם תמו ספו, ולא נשאר מהם מאומה.
ולכן מדגישה התורה, כי עיניכם הרואות את כל מעשי ה' הגדול אשר עשה, ואין לכם להתפתות אחר הדמיון הכוזב [בבחינת נחלה מבוהלת], וקל אצלכם להשיג אהבת השם יתברך ויראתו, כי זהו מטבע השכל, ויקל לכל דבר להשיג מה שאליו נטייתו, כל זמן שלא ימצא חולק ולא מנגד.

אשרי אדם הזוכה להשתמש בשכלו בתבונה,

להינצל מדמיונות ומתוך כך להכיר את מי שאמר והיה העולם,
שבת שלום,
אודי כהן
מנהל פורום יהדות , ותלמיד המכון הגבוה לתורה,
אוניברסיטת בר-אילן