עולמית יומית | 14 באוגוסט 2011. כלל פיננסים.

המשקיעים נמלטו לאג"ח ממשלתיות ובעיקר אמריקאיות, והתשואות עליהן, ל-10 שנים, ירדו, על רקע הודעת הבנק המרכזי בארה"ב כי ימנע מהעלאת הריבית לפחות עד אמצע 2013, לשפל של כל הזמנים, 2.03%. ביום שישי כבר חזרו התשואות על ה-10 שנים לטפס ל-2.26%. שוק המניות עבר כבר ביום חמישי לעליות חדות, על רקע נתונים טובים של מכירות קמעונאיות ועל רקע איסור במספר מדינות באירופה על ביצוע עסקאות שורט (ראו הרחבה) ולמרות נתון מאכזב מאד של אמון הצרכנים בארה"ב (ראו הרחבה). בדומה למניות גם מחירי הסחורות נסחרו בעליות ומדד הפחד, ה-VIX, ירד מעט למרות שערכו עדיין גבוה ומאותת שאי הוודאות עדיין ברמה גבוהה:

תנודתיות: "אלוהים לא משחק בקוביות", אולי ביו-יו
איינשטיין טען כי "אלוהים לא משחק בקוביות". מעניין מה הוא היה אומר אם היה רואה את התנודתיות הגבוהה בשווקים כיום. השווקים, המגלמים את הכלכלה, המגלמת את הווייתנו על כדור הארץ, מתנדנדים. האם היה איינשטיין במקום להרהר אם אלוהים משחק בקוביות היה מערער אם הוא משחק ביו-יו? התנודתיות בשבוע שעבר הייתה השלישית בגובהה מזה 61 שנה (אחרי 1987 ו-2008) ואם תמשך גם בשבועיים הקרובים יש מצב שתטפס למקום השני בקטגוריה של "תנודתיות ל-20 יום" (שנייה רק לתנודתיות בשנת 2008). מדד התנודתיות, ה-VIX, המגלם את סטיות התקן של זוגות אופציות על מדד ה-S&P500, הגיע בשבוע שעבר ל-48 נק' (היום 36.4 נק'). מה גורם לעלייה בתנודתיות בשנים האחרונות? שלושה הסברים יש לכך, הראשון שמדובר סתם בצירופי מקרים, השני מדבר על מינופים גבוהים יותר כיום, והשלישי על סיכונים מערכתיים יותר, שמזעזעים את כל המערכת. האם סיכונים מערכתיים יותר, כפי שאנו באמת רואים לאחרונה, משנים את התפיסה של משקיעים לגבי השקעה במניות. האם הם דורשים כיום תשואות גבוהות יותר על השקעה במניות, כלומר האם סביבת מכפילי הרווח הנמוכים הם לא זמני שיחלוף? אולי...

הממשלות מזדהות עם הבנקים - תסמונת שטוקהולם?
ב-23 באוגוסט 1973 בזמן שוד בנק בשטוקהולם שבדיה. הוחזקו ארבעה מעובדי הבנק כבני ערובה בכספת, עם השודד. מחקרים פסיכולוגיים שנעשו עליהם ועל מקרים דומים מצאו שהחטופים חשים הזדהות עם החוטף ומפחדים מהמחלצים. כשהתסמונת הזאת נובעת מהרצון להזדהות עם החזק. יש היום אנליסטים שעושים אנלוגיה בין תסמונת שטוקהולם לבין הקשר בין הבנקים לממשלות. הבנקים מחזיקים את הממשלות כבנות ערובה ואלה מזדהות איתם ועוזרות להם. למשל האיסור על עסקאות שורט:

אסרו עליכם לעשות שורט באירופה? אתם מוזמנים לעשות שורט בישראל!
ספרד, איטליה, צרפת ובלגיה אסרו בשבוע שעבר ביצוע עסקאות שורט ההסבר לאיסור הוא "למנוע התפשטות שמועות". כי הרי ברור ששמועה עלולה להביא למעגל קסמים שימוטט כלכלית מדינה. אבל דווקא איסור שורט הוא בעיני רבים מעין הודאה של מדינה שיש בה בעיות. יש שטוענים שאיסור על שורט הוא הדרך הטובה ביותר של מדינה למשוך את תשומת לב המשקיעים לבעיות שלה. שזה כמו לסמן צלב מטרה על המדינה. אם אכן איסור על שורט הוא הודאה בבעיות, אז אולי כבר לנקוט פסיכולוגיה הפוכה, ישראל תצא במסע פרסום עולמי הקורא למשקיעים לבוא לעשות שורט על חברות ישראליות. המשקיעים כ"כ יופתעו עד שלא יעזו לעשות עלינו שורט.... בינתיים השורטיסיטים יוצאים לחפש מקומות אחרים בעולם לשורטים:

למה קרסו הבנקים? יתכן שדלף מידע על איסור השורטים
המשקיעים רוצים לצאת ממניות הבנקים כי הם מסוכנים מדי, אז למה הם מפקידים את הכסף שלהם שם? (בווה דיק)

הסקטור הבנקאי בעולם חווה בתקופה האחרונה נפילות קשות. עיקר הבעיה הגיע ממשבר החוב הריבוני באירופה, מה שמקשה על הבנקים לממן את עצמם ומוריד מערך נכסי הבנקים, ירידה במחזורי המסחר, צפי לסביבת ריבית נמוכה יותר, שפוגעת במרווחי הרווחיות של הבנקים וצפי לירידה בפעילות הכלכלית בעולם. כעת, כאמור, מתווסף לחגיגה איסור שורטים על כמה בנקים באירופה. מה ההשפעה שלהם על מחירי מניות הבנקים?
ב-2008 כבר היה ניסיון בארה"ב לאסור על עסקאות שורט על מניות בנקים. בהקשר הזה ציין דיוויד ביואיק: "אני רק רוצה להזכיר לאלה הסובלים מדמנציה סנילית, כי ההשפעה של האיסור הזה אז הייתה שלילית יותר מהתועלת שלה". גם ב-2008 אסרו על שורטים אחרי שהמניות של הבנקים כבר קרסו "הסוס כבר ברח"... "לאיסור אז לא הייתה כל השפעה מלבד לעורר את אי הוודאות".

להתערבויות רגולטוריות תמיד יש גם השפעות שאף אחד לא חשב עליהן קודם ובטח לא הפקיד הממשלתי שהחליט אותן. אחת הטענות שעולות גם הפעם היא לדליפת מידע טרם הפרסום הרשמי (הפעם הקודמת הייתה בנושא טענות לדליפת מידע על הורדת דירוג האשראי לארה"ב, טענה שעכשיו נחקרת). תחשבו לעצמכם כמה אנשים היו מעורבים בהחלטה על איסור של עסקאות שורט בכל כך הרבה מדינות באירופה, כמה פקידים זה עבר בדרך? קשה להאמין שהמידע לא דלף. אם נניח שהיה לי מידע פנים שכזה, מה היה כדאי לי לעשות? היה כדאי לחפש בנקים זרים שחשופים לאותן מדינות ולעשות עליהם את השורט. והנתונים מראים שאכן בתקופה שנסתיימה ב-29 ביולי, עוד לפני הקריסה הגדולה של מניות הבנקים בעולם, זינקו פוזיציות השורט על מניית בנק ההשקעות מורגן סטנלי ב-17%, על בנק אוף אמריקה ב-6% ועל קפיטל וואן ב-143%.

מדד אמון הצרכנים נמוך מרמתו במשבר הסאב-פריים
במשך כל תקופת ההתאוששות ממשבר הסאב-פרים (יש הטוענים שזאת לא הייתה התאוששות) נותר מדד אמון הצרכנים של אונ' מישיגן ברמות נמוכות שמעידות על המצאות עדיין במשבר. משום מה הצרכן האמריקאי נשאר פאסימי גם בתקופה בה הצריכה שלו עלתה לשיאים חדשים (מכירות קמעונאיות טיפסו בחודש יולי ב-0.5%) ולמרות הזינוק בשווי ניירות הערך שלו. ויותר מכך, ביום שישי פורסם הנתון המעודכן של אמון הצרכנים שקרס כבר מרמה של 63.7 נק' ל-54.9 נק', הערך הנמוך ביותר מאז 1980 ונמוך אף מרמתו במשבר הסאב-פריים. הרבה טוענים כי מדד אמון הצרכנים ממש מעוות היום בגלל פאניקה לא רציונאלית של הצרכנים. מתחילת השנה הפחידו אותם עם הצונאמי, הפחידו אותם מהומות בעולם הערבי, הפחידו אותם עם נפט ב-300 דולר, הפחידו אותם עם חדלות פירעון של ארה"ב, הפחידו אותם עם פרוק גוש האירו, הפחידו אותם עם התפוצצות בועת נדל"ן בסין, הפחידו אותם בקריסת הדולר. ברקע האבטלה לא יורדת ומחירי הנדל"ן ממשיכים לגלוש מטה. האמת, נשמע מפחיד...

מחר, מדד המחירים לצרכן לחודש יולי
להערכתנו, מדד חודש יוני שיפורסם מחר יעלה ב-0.3%, למרות שלל גורמים בניהם ירידה של 3.22% במחיר הדלק, הוזלה של מחיר הקוטג', כתגובה למחאה הציבורית, ירידות עונתיות במחירי ההלבשה וההנעלה (בשל תחילת מכירות סוף עונה) וירידה במחירי הריהוט והציוד לבית, בשל התחזקות השקל באותה תקופה. מנגד, החל ב-1 ביולי התייקרה הנסיעה הבסיסית באוטובוס בגוש-דן בשיעור של כ-7% מ-6 שקל ל-6.40 שקל. עליות מחירים צפויות גם במחירי הדיור, לאור המשך מגמת לחצי המחירים בענף והפעילות הערה בו בחודשי הקיץ, בשל חופשות הילדים מבתי הספר והמעבר של סטודנטים אל הערים בסוף שנת הלימודים. בנוסף, צפויות השפעות עונתיות על עליית מחירים בסעיף ירקות ופירות, אחזקת דירה וחינוך ותרבות.