כסף או חיים!

התפילה היהודית המפורסמת ביותר מופיעה בפרשת השבוע. "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד" (דברים ד', ו'). "ואהבת את השם אלקיך" ממשיך הפסוק, "בכל לבבך, בכל נפשך, ובכל מאודך".

רש"י, פרשן התנ"ך הדגול, מביא פירוש למילים "בכל מאודך" – בכל ממונך. אך אם אנו כבר הצווינו לאהוב את השם ואף להיות מוכנים למסור את נפשנו, האם צריך הפסוק לעסוק גם בדבר חומרי כל-כך כמו כסף?

אלא שפירוש זה בא ללמדנו, שלצערנו יש אנשים המעריכים את כספם יותר מאשר את חייהם. לאנשים כאלה צריך לומר לאהוב את השם עם כל כספם.

בדרן אמריקני נודע מזמנים עברו, ג'ק בני, היה נוהג לצחוק על עצמו על חסכנותו המופרזת. פעם סיפר, שהלך בהרלם שבניו יורק בשעת לילה מאוחרת, ופתאום הרגיש חפץ מתכתי קשה וקר תקוע בגבו וקול גס וזועף נובח "את הכסף או את החיים!" כשלא ענה, ההוא לחץ את האקדח חזק יותר והקול הפך מאיים "את הכסף או את החיים!". בני השיב "רגע, אני מתלבט..."

וזו לא רק בדיחה. ישנם אנשים רבים, החל מקבלנים פרטיים בעיראק ועד לאיכרים בזימבבואה, שרודפים אחרי הזדמנויות עסקיות וקריירות ומעמידים את חייהם בסכנה.

התורה אומרת לנו, שאנו חייבים לאהוב את האלוקים בכל לבבנו, נפשנו, חיינו וכספנו – מה שאנו מעריכים ואוהבים הכי הרבה, עלינו להיות מוכנים להקדיש באהבה לבורא העולם.

השתתפתי פעם בטקס פדיון הבן ודיברתי על כך שבמהלך הטקס אנו מוצאים שיחה מאוד מוזרה בין אבי הבן לבין הכהן. על פי התורה, כל בכור שייך לבורא עולם ולנציגו – הכהן. זה האחרון שואל את האבא: "מה אתה מעדיף, את בנך בכורך, או את המטבע בן חמשת השקלים שאתה חייב לתת לי עבור פדיונו"?

נו, איזו שאלה אבסורדית! איזה אבא נורמלי יעדיף לתת את הבן כדי לחסוך מטבע של חמשה שקלים? כולם כבר יודעים את התשובה מראש.

אך במציאות, זוהי שאלה רצינית מאד. נציגו של אלוקים שואל את אבי הילד: בחיי בנך העתידיים, מה יהיה בעל חשיבות עליונה? האם זה יהיה הילד או השקל? האם תשים דגש על עשיית כסף או על חיי משפחה? האם תגדל את הילד תוך שימת דגש על חומריות או על דברים משמעותיים יותר? אחרי הכל, זוהי באמת שאלה טובה – שאלה שהורים צריכים לשקול אותה ביישוב הדעת לפני שהם מגיבים.

כמה "חולי-עבודה" אנחנו מכירים שהם כה עסוקים בפרנסתם שהם שוכחים לחיות כמו שצטריך. זכרו, מעולם לא היה אחד שבכה ברגעיו האחרונים "כמה חבל, לו רק היה לי יותר זמן לבלות במשרד"!.

אז קריאת שמע מזכירה לנו, שאת הערכים המרכזיים שלנו, עלינו לכוון אל הבורא ואל עבודתו.

גם לאלה שאינם חסכניים באופיים, כסף משחק תפקיד. המציאות היא, שזה אכן לא זול להיות יהודי, ודאי לא לחיות כיהודי. בין אם זה מחיריהם היקרים של המוצרים הכשרים והחינוך היהודי, או ההוצאות הנוספות על פסח, סוכות, תפילין ומזוזות – כל אלה דורשים מחויבות כספית מצדנו. כאשר אנו עושים מחויבות זו באהבה ולא מתלוננים על העלות הגבוהה הנדרשת מאיתנו בקיום המצוות, אזי אנו מקיימים את המצווה של "ואהבת את השם אלקיך בכל מאודך" – כספך ומשאביך.

אך אל דאגה, השם גם הוא אוהב אותנו

לקוח מאתר-http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/541533